״החשבון החברתי״: כמו לנסות להציץ לחשבון פייסבוק נעול

בשנת 2010 דייוויד פינצ׳ר הציג לעולם את מייסד פייסבוק מארק צוקרברג כחתיכת גאון, אבל גם כדושבאג שרמס כל בדל של חברות בדרך להפוך לאחד האנשים המשפיעים ביותר במאה ה־21. ״הרשת החברתית״, שנחשב עד היום לאחד הסרטים הטובים ביותר של פינצ׳ר, תיעד את בריאתה של הרשת ששינתה את האופן שבו בני אדם מנהלים מערכות יחסים ומתקשרים עם הקרובים אליהם. 16 שנים אחרי, אהרון סורקין, שכתב את התסריט של אותו להיט, חוזר עם סרט המשך (או סוג של).

פייסבוק הפכה בינתיים לחלק ממטא, החברה שמאגדת את האפליקציות והשירותים של צוקרברג ושות׳. שינוי השם הגיע ב־2021, בתקופה שבה פורסמו בוול סטריט ג׳ורנל תחקירי ״תיקי פייסבוק״. התחקירים של ג׳ף הורביץ חשפו, בין היתר, את האופן שבו שינויי האלגוריתם של החברה היו מנוע בלתי נלאה להפצה של תכנים קיצוניים, ובעיקר מה ידעה החברה על הנזקים של הפלטפורמות שלה, כולל השפעה שלילית של אינסטגרם על חייהם של בני נוער.

סורקין, תסריטאי בחסד (״הבית הלבן״, ״בחורים טובים״) שגם מביים הפעם, לוקח את הסיפור המטלטל הזה ויוצק אותו לתוך עלילת ״החשבון החברתי״. במקום ג׳סי אייזנברג כמארק צוקרברג, הוא ליהק את ג׳רמי סטרונג, אחד השחקנים המצוינים והטוטאליים ביותר של השנים האחרונות.

״תיקי פייסבוק״ לא היו נולדים בלי פרנסס האוגן, עובדת פייסבוק בצוות ״יושרה אזרחית״, שסיפקה להורביץ מסמכים פנימיים, שחשפו את כל הסחלה שהחביאה החברה. את האוגן מגלמת מייקי מדיסון (״אנורה״), שהולבשה בסטייל של חנונית מחשבים בצורה קצת לא אמינה. את העיתונאי החוקר מגלם ג׳רמי אלן וייט. הכימיה בין שני השחקנים טובה, והמפגשים שלהם מלאים בהומור עוקצני ונחמד, אבל קשה לומר שיש בהם הרבה יותר מזה.

אם פינצ׳ר שם את צוקרברג על דוכן הנאשמים, סורקין הולך על גדול ומגיש כתב אישום נגד כל הפרויקט הסו־קולד חברתי שצוקי יצר. אלא שמעבר לכתב האישום הזה, קשה למצוא אמירה קולנועית שמוסיפה משהו מעניין לקלחת

סורקין לא מצליח להתעלות על עבודתו ב״הרשת החברתית״. בסרט מ־2010 הייתה מועקה אמיתית – ההרגשה שהאנושות נכנסת לעידן של שיט אינטרנטי שאין ממנו דרך חזרה. גם הבנייה של צוקרברג כסייבורג חסר רגשות תרמה למועקה המתמשכת הזאת. אבל הסרט עבד בעיקר בזכות הדרמה המפותחת והדמויות המורכבות שלו.

״החשבון החברתי״, לעומתו, נשאר דומה מדי לתחקיר העיתונאי שעליו הוא מבוסס. למרות הניסיונות לייצר אינטראקציות בין הדמויות ולהציג את צוקרברג כקיסר מקריפ וקפוץ תחת, חסר בו המון בשר ושומן דרמטי אפקטיבי. חלק גדול מהסצנות מוקדש לפינג פונג בין הורביץ להאוגן, בניסיון לדלות עוד פרט מידע ועוד מסמך מרשיע בדרך לפרסום התחקיר. מעבר לזה? מעט מאוד. מי הם האנשים האלה? מה מניע אותם לפעול? ובמיוחד את הורביץ? הסרט לא הולך רחוק מספיק כדי לבסס רמת אמפתיה מינימלית.

בסצנה אחת, האוגן טוענת שהיא מלשינה על פייסבוק דווקא כי היא אוהבת את החברה, ומדגישה בפני הורביץ שהם לא פועלים למען אותה מטרה. אבל זה לא מספיק. לצפות בשתי הדמויות האלה פועלות זה כמו לצפות בפרופיל נעול בפייסבוק. תנו הצצה, יא רבאק!

גם סטרונג, שחקן מצוין, מקבל מעט מדי מקום. ב״הרשת החברתית״ סורקין ופינצ׳ר התמקדו באדם. הפעם סורקין מתמקד בהשלכות של מעשיו. סטרונג לא מופיע הרבה, וכשהוא כבר נכנס לתמונה, הוא נעלם די מהר, כי צריך לחזור לעוד מונטאז׳ מפגשים סודיים של הורביץ והאוגן.

 

אם פינצ׳ר שם את צוקרברג על דוכן הנאשמים, סורקין הולך על גדול ומגיש כתב אישום נגד כל הפרויקט הסו־קולד חברתי שצוקי יצר. אלא שמעבר לכתב האישום הזה, קשה למצוא אמירה קולנועית שמוסיפה משהו מעניין לקלחת. הסרט מציג חברה ששינתה את האלגוריתם כדי להגביר מעורבות, ובדרך עודדה הפצה של פוסטים קיצוניים.

הבעיה היא שהמידע הזה מוגש בצורה יבשה מדי. הסרט יודע להציג מה לא תקין בהתנהלות של המפלצת הכחולה־לבנה והעומד בראשה, אבל לא מצליח לייצר חוויה דרמטית מקבילה מעבר לתחקיר. וקולנוע תחקירני בלי אקס פקטור הוא קצת כמו דבורה בלי עוקץ. מה זה שווה באמת?

עם כל הטרוניות והתלונות, ״החשבון החברתי״ שווה זמן צפייה. בסופו של דבר, זה פאקינג אהרון סורקין. ומעבר לזה הסרט עדיין מציף שאלה חשובה: מה תפקידן של הרשתות החברתיות בחיים של משתמשיה? האם הן רק ״קיר להדביק עליו מודעות״, כמו שטוען צוקרברג בסרט, או שיש להן אחריות על השיח הציבורי ועל הפצת שקרים; והאדריכלים שלהן צריכים לקחת קצת יותר פיקוד על מה שקורה בהן?

״החשבון החברתי״ לא מגיע לרמה של ״הרשת החברתית״, וגם לא משאיר את אותו האימפקט. ובכל זאת, מדובר בסרט מהנה, עם תסריט שעובד טוב יותר ברמת הצגת עובדות יותר מאשר בבניית הדמויות והדרמה, בימוי סביר וקאסט מצוין – שלא מצליח להגיע למיצוי פוטנציאלי מרשים במיוחד.

---

החשבון החברתי
בימוי: אהרון סורקין
112 דקות; ארצות הברית, 2026
3.5 כוכבים