"האוחצ'ה החמוד הזה, שאשכרה כותב שם"

ואני חשבתי שהיום הז לא יכול להיות מוצלח יותר.

אם חשבתי שרן יניב הרשטיין היה בוטה ואלים בתגובה שלו, הגיע אחד, זיו פוגטש שמו, שהחליט גם הוא שפרויקט המק שלי “מעיד יותר מהכל על המצב העלוב של מה שפעם היה עיתון לאנשים שחושבים והפך לסמרטוט של אלו שחושבים את עצמם (פלאס בלוגריות)”.

שככה יהיה לי טוב, כל הציטוטים כאן הם מהמקור.

וכך זיו פוגטש ממשיך: “בנוסף, אוחצ’ה הוא מי שחושב שבגלל קארי בראדשאו המאק תפס, בלי להתייחס לפרודקט פלייסמנט של מאק שנראה כמעט בכל סדרה וסרט מאז שנות השמונים. נכון, רק בגלל קארי בראדשאו הוא תפס. אוחצ’ה. אין מילה אחרת. אולי האוחצ’ה החמוד הזה לא ממש יודע לתפעל גוגל, או לא שמע על ערכים כמו תחקיר (בכל זאת, הוא כותב בסמרטוט יומרני ללא כיסוי כמו הארץ)”.

פשוט להתמוגג. זה ממש מתעלה על עצמו מרגע לרגע. ועוד קצת מזיו פוגטש:

“ואם התפלאתם על השפה העצבנית של רן יניב, אני רק יכול להבין מדוע לראות מעצב צר עולם שכותב 4 (!) כתבות עמוסות בכלום, על נושא כל כך עמוס ושופע עניין, במוסף שפעם נחשב – זה דבר שמעלה קצת את הסעיף. ומעבר לזה, דחיל ראבאק, לפעמים צ’ילי יותר כיפי מסוכר”.

מכאן אני:

הרבה תגובות קיבלתי היום, מכל מיני אנשים נחמדים, מגיבים בבלוג, וחברים, שרצו לחזק את ידי במאבק נגד כתבי טכנולוגיה ובלוגרים כאלו או אחרים. זו הפעם הראשונה שאני נתקל בכזו רשעות כלפי, אבל כנראה שהזמן והגיל עושים את שלו, והנה הגיע תורי. חוץ מלצחוק על הזיו פוגטש הזה, אין לי הרבה מה להגיד. הוא כותב כל כך נמוך וכל כך עילג, שבאמת אני חושב שלא ראוי אפילו לענות לו. מספיק לקרוא את מה שהוא כותב.

שוב תודה לכל המגיבים הנחמדים. מחמם את הלב לדעת שאני לא היחיד שחושב שגם ביקורת צריך לדעת איך לתת.