לונדון, ספטמבר 2009

חמישה ימים בלונדון, ע’ ואני. חמישה ימים של עושר חזותי, בכל מקום שאליו פונים. בין אם באחד מאירועי פסטיבל העיצוב, שבשבילו נסעתי, ובין אם בכניסה מקרית לסלפרידג’ס לבוטיק הגלידה החדש עם השם המבריק – god save the cream; בין אם בתערוכה החדשה של אניש קאפור ברויאל אקדמי, ובין אם בשיטוט חסר תכלית בהייד פארק ביום ראשון בצהרים; בין אם בחלונות הראווה של אוקספורד וריג’נט ובין אם בסיבוב ברחובות שמקיפים את בריק ליין על כל המסעדות ההודיות והפקיסטניות. פשוט תענוג. כיף כיף.

נכון שהיה שלב שבו הכל כבר התערבב בראש, הרגליים כבר כאבו מרוב הליכה, ואמרתי לעצמי שאם אני אראה עוד כסא אחד אני אאלץ לירות במישהו, אבל היה שווה. כיף בלונדון, אין מה להגיד. גם אם אחרי זה קיללתי את עצמי בזמן שהייתי צריך לחשוב מה לעזאזל יש לי להגיד על כל מה שראיתי, איך מתחילים בכלל לזקק אמירה משמעותית ומעניינת על גוש הדימויים הזה שנמצא לי בראש.

מי שפספס ורוצה לדעת מה בכל זאת יש לי להגיד על הפסטיבל, מוזמן לקרוא את הכתבה שהתפרסמה בגלריה ביום חמישי האחרון, הממלכה לא מאוחדת. בשבועות הקרובים יתפרסמו עוד כתבות וראיונות, שווה לעקוב, יש שם כמה דברים מאד שווים.

והנה כמה תמונות, לא בשום סדר מחייב. עוד תמונות אפשר למצוא בפליקר שלי.