פורטפוליו לייב: שבוע הספר האלטרנטיבי, בית הנסן, ירושלים

למשך שלושה ימים יתארחו בבית האנסן אירועי שבוע הספר האלטרנטיבי של עט לשינוי – שיביאו לידי ביטוי ספרות ייחודית שאינה מקבלת במה בשבוע הספר העברי המתקיים במקביל. באירוע ישתתפו אנשי עט, אמנות ורוח ממגוון גדול של תחומים שיעסקו בממדים שונים של מה שנקרא ״ספר״: החל מייצור מסורתי וידני, סיפור סיפורים, כתיבה, איור ועיצוב ועד מדיות חדשות בתחום הספרות ותחום צריכת הספרות.

הפעילות תתקיים תוך כדי מעורבות קהילתית של תושבי השכונות מסביב לבית הנסן ושל היוזמות השונות הפועלות בתוכו כיום. האירוע יכלול את יריד ״עט לשינוי״ – יריד ספרות אלטרנטיבית הכולל: מו״לים עצמאיים, ספרות חברתית, פנזינים, כתבי עת, ספרי אמן, קומיקס ועוד. במקביל יתקיימו מפגשים ספרותיים, סדנאות יצירה וכתיבה לילדים, סיור סיפורים, אירועים בהשתתפות הקהילה מקומית, סלון ספרים למסירה והחלפה, סדנאות יצירה למבוגרים, מוסיקה חיה בפינות המתחם ועוד – וגם ערב בסדרת המפגשים פורטפוליו לייב, שיתקיים ביום רביעי ה-11/6 בשעה 20:00, בהשתתפות:

• אביגיל ריינר – מעצבת, שותפה ב-The Studio, חברה בקבוצת אפשרות של ספר
• פרופ׳ עדי שטרן – ראש המחלקה לתקשורת חזותית, בצלאל
• שירה לוי – המהדורה העברית של כתב העת גרנטה; חנות הספרים סיפור פשוט

בתקופה שבה הפורמט המודפס נאלץ להמציא את עצמו מחדש, מעניין לבדוק כיצד משפיעים על כך לא רק השינויים הטכנולוגיים אלא גם השינויים באורח חיינו. הרשתות החברתיות הפכו את כולנו לא רק לצרכני תוכן אלא גם ליצרני תוכן, ועל רקע קריסתה של המו״לות הישנה מתפתח עולם חדש, מרתק ותוסס: כל מי שיש לו מה לומר יכול לעשות זאת. בלי תקציב, בלי מערכת מסורבלת, בלי עורכים וצנזורים – בעולם צומחת זירה תקשורתית אלטרנטיבית מרתקת, שלמרבה ההפתעה מאמינה בפורמט המודפס לצד הפורמט הדיגיטלי.

בעידן הדיגיטלי, כשחלק גדול מהתקשורת בין בני אדם נעשית על גבי צגי מחשב – בהודעות סמס, בדואר אלקטרוני ובאפליקיציות שונות – האם יצירה ידנית היא גימיק שנועד לפאר את היכולות הטכניות של היוצרים או שמאחורי תהליך היצירה שלהם יש עומק ומחשבה? האם הניסיון להישאר נאמן למסורות ומלאכות יד עתיקות הוא מאבק בקידמה שסופו כשלון ידוע מראש? מה מלמדים היום בבתי הספר לעיצוב בישראל ועד כמה מערכת הלימודים הנוכחית רלבנטית אל מול האתגרים הטכנולוגיית והתרבותיים שמאפיינים את המאה ה-21? וכיצד מתמודדת האקדמיה עם מציאות שבה מה שמשפיע יותר מכל על התרבות הם השינויים טכנולוגים והמדיה הדיגיטלית, ואיך זה בא לידי ביטוי בתוצרי הסטודנטים?

שאלות אלו ואחרות יעמדו במרכז מפגש כחלק מסדרת המפגשים פורטפוליו לייב, בהנחיית העיתונאי והאוצר יובל סער. הסדרה עוסקת ביחסי הגומלין בין התרבות החזותית – עיצוב, אדריכלות, אמנות, איור, טיפוגרפיה, צילום ועוד – לבין תרבות דיגיטלית, טכנולוגיה, שפה ומקום.

– – –

על אפשרות של ספר
חברות הקבוצה: אביגיל ריינר, לאה אביר‬

הפרויקט מציע מחקר ומחשבה אודות ספרי אמן ומעמדם ההיסטורי והעכשווי, בעולם שבו מעמדו של הספר המודפס עומד בסימן שאל, ומבקש לבחון את אופיו ומעמדו של הספר כעבודת אמנות. הוא מציג ומעודד את ייצורם של ספרים הנעשים על ידי אמנים, שאינם קטלוגים או סיכומים רטרוספקטיביים אודות עבודתם.

חריגותו של הספר כתוצר אמנותי באה לידי ביטוי במספר אופנים: לרוב‭,‬ אמנים שמייצרים ספר עושים זאת מחוץ לפרקטיקה השגורה שלהם‭;‬ המפגש עם ספר מעין זה שונה מן המפגש עם עבודות אמנות במדיה אחרים — ניתן למצוא אותו בחנויות ספרים יותר מאשר בגלריות; הספר, בניגוד לסוגי מדיה אחרים, מזמין מגע אישי וקירבה; הוא עוקף את חווית האמנות המסורתית על ידי שינוי מימד החלל והזמן רבים ולעיתים קרובות הוא מניח מראש את היותו עותק אחד מני רבים. בנוסף, מקומו של המעצב הוא‭ ‬לרוב‭ ‬יוצר–שותף בתהליך העבודה.

״אפשרות של ספר״ פועלת במתכונת של תחנות ״פופ אפ״: בכל פעם נוצר פרוייקט יחודי המאפשר דיון משתנה אודות ספרי אמן. לדוגמה: תחנת יצירה של ספרי אמן ב״גלריה זומר״ בשיתוף אמנים נבחרים וסטודנטים; ״הדחף להוציא לאור״: כנס בינלאומי בן יומיים שלווה בסדנאות של יוצרים מהארץ ומחו״ל; אירוע מכירה של ספרי אמן מהארץ ומחו״ל במלון ״ארט–פלוס״; והוצאה לאור מחודשת של ספר הילדים ״אודות שני ריבועים״ מאת אל ליסיצקי.

 – – –

על המהדורה העברית של גרנטה

בחודש שעבר ראה אור בישראל הגליון הראשון של המהדורה העברית של כתב העת הספרותי Granta. כתב העת החדש יצא במסגרת שיתוף פעולה בין חנות הספרים סיפור פשוט ובין הוצאת רסלינג. במסגרת כתב העת יוצגו יצירות ישראליות מקוריות, לצד יצירות מתורגמות וחשיפות ראשונות מכתב-העת גרנטה.

כתב העת היוקרתי וההיסטורי גרנטה החליט כי ישראל תהיה אחת מהארצות שבהן יופץ המגזין היוקרתי, בשפה העברית, מתוך רצון לקדם ספרות ישראלית ומזרח-תיכונית. גיליון הבכורה של גרנטה ישראל הושק בחודש מאי 2014 במסגרת פסטיבל הסופרים הבינלאומי במשכנות שאננים בירושלים. בין הטקסטים המתורגמים שראו אור בגליון הראשון אפשר  למצוא טקסטים מאת רוברטו בולניו, נאדין גורדימר, ריקרדו ליסיאס, ניקול קראוס ועוד. מהספרות המקומית ראו אור טקסטים מאת: אתגר קרת, ארנה קזין, אלי אליהו, מחמוד אבו ערישה, סלמאן נאטור, שמעון אדף, עדי שורק, דרור בורשטיין, טל ניצן, עלמה כץ ועוד.

כתב העת יפעל בהתאם למסורת של המהדורות הבינלאומיות האחיות, ויוקדש לגילוי ופרסום קולות חדשים בספרות המקומית, וכן לפרסום יצירות חדשות של סופרים וסופרות מוערכים מן הארץ והעולם. העבודה על גרנטה ישראל תכלול תרגום ועריכת טקסטים לעברית מתוך המאגר הנרחב של גרנטה, כמו גם תרגומים לאנגלית של טקסטים מקומיים לצורך פרסום במהדורות השונות של גרנטה בבריטניה ובעולם. תהליך זה יאפשר חשיפה ראשונה מסוגה של העשייה הספרותית המקומית במרחב הספרותי הבינלאומי ויציג בפני אלפי קוראים ברחבי העולם יוצרות ויוצרים צעירים אשר פועלים כיום בישראל.

לתפקיד העורכת הראשית של גרנטה נבחרה מירה רשתי, שהקימה ומנהלת את חנות הספרים סיפור פשוט. הוצאת רסלינג תהיה המפיקה של כתב העת. כחלק מביסוס המערכת הישראלית הקימה סיפור פשוט דירקטוריון עורכים שכולל אנשי ונשות רוח ישראליים בולטים, ביניהם דרור בורשטיין, טל ניצן, אתגר קרת, רפי וייכרט, מרית בן ישראל, עדי שורק, נעמה צאל, עידן צבעוני, ירון פלג, ננה אריאל ועדנה דגון.

כתב העת הספרותי גרנטה הוקם בשנת 1889 על ידי קבוצת תלמידי מחקר מאוניברסיטת קיימברידג׳ ונחשב מאז ועד היום לאחד מכתבי העת הספרותיים המרשימים בעולם. לאורך השנים פרסמו מיצירותיהם בגרנטה יוצרים כמו א.א. מילן, טד היוז, סילביה פלאת, ריימונד קארבר, נאדין גורדימר, דוריס לסינג, איאן מקיואן, סלמאן רושדי ועוד סופרות וסופרים רבים וידועי שם. בשנים האחרונות קמו, תוך שיתוף פעולה מלא עם המערכת הבריטית, מהדורות מקומיות של המגזין במדינות רבות ברחבי העולם. בין המהדורות הללו ניתן למצוא מהדורה ספרדית, סינית, פורטוגזית, איטלקית, בולגרית, שוודית ונורווגית. באביב השנה הצטרפה למשפחת גרנטה הבריטית גם המהדורה היפנית.

לתוכניה המלאה