יתרון יחסי: מעצבים בעולם של בינה מלאכותית

מתעוררת לה האישה הסבירה בבוקרו של יום בשנת 2018, ומנסה להבין מה עליה לעשות כדי לשרוד בשוק העבודה – בשעה שמכוניות אוטונומיות מחממות מנועים ואת שיחות השירות היא מנהלת עם רובוטים, שחוזרים שוב ושוב על השאלות באדיבות מעצבנת. מילת המפתח היא בינה מלאכותית (AI), והיא עומדת לשנות את שוק העבודה מקצה אל קצה.

זו לא שאלה היפותטית או תרחיש עתידני, אלא מציאות שתחילתה כבר כאן ועכשיו. מדו״חות של גופי מחקר חשובים ברחבי העולם עולה תמונת עתיד שונה לחלוטין מההווה המוכר לנו, ועימה משתנים פניו של שוק העבודה כפי שהיכרנו אותו עד כה. התופעה של היעלמות מקצועות ותעסוקה לטובת טכנולוגיה מתפתחת אינה חדשה: מפעילי מעליות ועובדי מתפרות חוו את היעלמות המקצוע שלהם כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית או חברתית. ההבדל העיקרי שאפשר לראות כיום הוא הקצב וההקף של היעלמות תחומים שלמים בשוק העבודה.

השימוש במערכות אוטומטיות כיום ״עיוור לצבע הצווארון״, כותב החוקר ג׳רי קפלן בספרו משנת 2015, ״אין מקום לבני אדם: מדריך לרווחה ועבודה בעידן של בינה מלאכותית״ (Humans Need Not Apply: A Guide to Wealth and Work in the Age of Artificial Intelligence). לדבריו, ״לא משנה אם אתה פועל פשוט, יועץ פיננסי או מוזיקאי: האוטומציה מגיעה גם אליך״.

השימוש במערכות אוטומטיות כיום ״עיוור לצבע הצווארון״, כותב החוקר ג׳רי קפלן בספרו ״אין מקום לבני אדם: מדריך לרווחה ועבודה בעידן של בינה מלאכותית״. ״לא משנה אם אתה פועל פשוט, יועץ פיננסי או מוזיקאי: האוטומציה מגיעה גם אליך״

מצד שני, ההתפתחויות הטכנולוגיות יוצרות צורך במקצועות חדשים וביכולות שלא נדרשנו להם בעבר. המפתח להישרדות בעולם העבודה טמון ביכולת של עובדים להתגמש, ללמוד תחומים חדשים ולהתאים עצמם למציאות המשתנה במהירות. הבשורה המשמחת היא שמעצבים נמצאים בנקודת זינוק מצוינת לעולם העבודה הזה.

בדו״ח של הפורום הכלכלי העולמי משנת 2016 הוצגו התכונות הדרושות לעובדות ועובדי העתיד, על מנת לשרוד בעולם של בינה מלאכותית: שילוב של תפיסה מורכבת ויכולת מניפולציה; יצירתיות רעיונית ויכולת לפתור בעיות בדרכים חדשות; כושר שכנוע, יכולת לנהל משא ומתן, אמפתיה ורגישות לזולת; גמישות, הסתגלות ולמידה מהירה של מצבים והקשרים מגוונים.

לא במקרה הרשימה הזו ורשימות דומות שפרסמו בשנים האחרונות חוקרים באקדמיה, עתידנים ומומחי טכנולוגיה, דומות לרשימת התכונות הנדרשות ממעצבים: היכולת לספר סיפור; יצירתיות; חשיבה ביקורתית; יכולת פתרון בעיות; אמפתיה והבנת המשתמש. תכונות אלה מציבות את המעצבים במקום טוב בתחרות על משרות עתידיות.

ההכרה בסט הכלים של המעצבים החלה כבר לפני מספר עשורים, ובעקבות זאת מעצבים מאיישים כיום משרות הדורשות גמישות והסתגלות מהירה למציאות משתנה. הרעיון של חשיבה עיצובית ככלי וכמתודה הוזכר לראשונה כבר ב־1969, בספרו של הרבט סיימון The Sciences of the Artificial ובספרו של רוברט מק׳קים מ־1973 – Experiences in Visual Thinking. התרגום של הרעיונות הללו לכלי רב עוצמה הנמצא בשימוש בבתי ספר למנהל עסקים, בתעשייה ובמגזר הציבורי כאחד, מיוחס לדיויד קלי – מייסד חברת הייעוץ העיצובי IDEO.

אבל אל תטעו – תחום העיצוב אינו חסין בפני השינויים שתביא ההתפתחות של בינה מלאכותית: היא תשנה את התפקיד הבסיסי של המעצב ותייצר מגוון של תפקידים חדשים. מהלך ראשון בכיוון זה אפשר לראות בכלים הטכנולוגיים שמאפשרים לאנשים לעצב בעצמם מוצרים, שעד לאחרונה היו נחלתם של מעצבים מקצועיים. כך לדוגמה המוצר של וויקס, המאפשר לכל אדם ליצור אתר אינטרנט ״מקצועי״, מבלי לשכור את שירותיו של מעצב, והתוספת שהכניסה מיקרוסופט בפאוורפוינט בגרסת office 365, שמאפשרת יצירת מצגת חצי־מקצועית על ידי חובבים.

בתחום עיצוב המוצר אנחנו רואים תהליך דומה בפיתוח הטכנולוגי של עיצוב יצירתי: עיצוב גנרטיבי. לראשונה אנחנו נתקלים בטכנולוגיה שלא רק מחליפה פעולות מכניות, אלא גם פעולות קוגניטיביות, ומייצרת תהליך אוטומטי של ״מציאת צורה״ (Form Finding Process)

בתחום עיצוב המוצר אנחנו רואים תהליך דומה בפיתוח הטכנולוגי של עיצוב יצירתי: עיצוב גנרטיבי. לראשונה אנחנו נתקלים בטכנולוגיה שלא רק מחליפה פעולות מכניות, אלא גם פעולות קוגניטיביות, ומייצרת תהליך אוטומטי של ״מציאת צורה״ (Form Finding Process). חברת אוטודסק הוציאה לאחרונה את תוכנת Dreamcatcher שבה עיצוב הדימוי, האנימציה או האוביקט מיוצרים בהתאם לחוקיות המתוכנתת באלגוריתם מתמטי. תפקיד המעצב לייצר מערכת של חוקים ומגבלות, והתוכנה מאפשרת לו לקבל מאות אפשרויות העומדות במגבלות הללו.

שימוש כזה בבינה מלאכותית צפוי לייצר שינוי אדיר בעולם העיצוב, שחלקו כבר ניכר היום. הוא ייתר חלק גדול מעבודות העיצוב הפשוטות וידרוש שינוי דרמטי בתפקיד המעצב, בתהליך שכבר זכה לשם ״מיוצר לאוצר״ (From Creator to Curator). במקום להיות מי שמייצר את הפתרונות, תפקיד המעצב יהיה להגדיר ולקבוע את המגבלות, להחליט במה לבחור משלל האפשרויות שהוצגו בפניו ולהביא לעולם על הבחירה הטובה ביותר.

עם הטכנולוגיה החדשה מתפתח גם תחום העיצוב של עולמות וירטואליים ונוצרות הזדמנויות ואתגרים למעצבים, שעוסקים בממשק ובתקשורת בין העולמות השונים – הווירטואלי והפיזי – ויצירת חוויות חדשות ומשותפות. מעצבים עשויים למלא תפקיד מרכזי בתיווך ומיון של עושר הנתונים שמייצרת הטכנולוגיה. המוח האנושי לא מסוגל לקלוט ולנתח נתונים המגיעים אליו ממאות אלפי נקודות מידע. הצורך בהבנה, הצגה וניתוח של נתונים, כך שאפשר יהיה להפיק מהם תועלת – הוא אחד האתגרים העומדים בפני מעצבים. כך שבסיכום אופטימי – השינוי שמטלטל את עולם העבודה יספק לעולם העיצוב הזדמנויות חדשות, שימצבו את מי שרכשו הכשרה עיצובית כעובדים ועובדות נחשקים.

– – –

מיכל איתן היא מרצה בכירה בתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל
ביום שלישי (1.5) תעביר איתן הרצאה בנושא תחת הכותרת ״מיוצר לאוצר – עתיד המקצועות היצירתיים בעולם של בינה מלאכותית״, כחלק מהכנס עיצוב תעשייתי בעולם משתנה של המחלקה לעיצוב תעשייתי בשיתוף המחלקה להיסטורי ותיאוריה בבצלאל