כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

4 לקילו: סיפורים על עגבניות. צילומים: אחיקם בן יוסף

לחן עממי / 4 לקילו

״אנחנו מתקשות להפריד בין האפשרויות: העיצוב הוא ישראלי כי הוא עוצב בישראל״, אומרות ליאורה רוזין ולו מוריה, שאצרו את ״4 לקילו״
 כחלק מ״לחן עממי״ בבית האמנים

אחד מסמליה המובהקים ביותר של הישראליות היה במשך שנים רבות התפוז, פרי של שמש ואדמה המשרת היטב את הנרטיב של עבודת כפיים עברית בארץ ישראל, אומרות ליאורה רוזין ולו מוריה, אוצרות התערוכה ״4 לקילו: סיפורים על עגבניות״ – שנפתחה ביוזמת מכון שנקר לתיעוד וחקר העיצוב בישראל כחלק מהתערוכה לחן עממי בבית האמנים בתל אביב (אוצר ראשי: יובל סער).

אולם, מאז שנות ה־90 של המאה ה־20 הפכה גם עגבניית השרי לאחד מסמלי המדינה, ואף התפרסמה כהמצאה מקומית. מהלך זה מייצג במידה רבה את השינוי בדימוי של ישראל, ממעצמה חקלאית שתפוזים הם שגריריה ל״סטארט־אפ ניישן״, שמפתחת ומייצאת טכנולוגיה בצורת מיליוני זרעי עגבניות בשנה לכל העולם. אם התפוז היה ייצור של ״חומרה״ אכילה, העגבנייה היא ״תוכנה״ בעלת יכולת שכפול ושכלול אין־סופית.

האם עגבניית השרי אכן הומצאה בישראל? משיחות עם מטפחים, מגדלים, משווקים ואוהבי עגבניות, התשובה האמיתית עודנה חמקמקה ואינה חד־משמעית. בתערוכה זו נבחנת העגבנייה כסמל וכאובייקט, שבתהליך פיתוחה החקלאי קיימים קווי דמיון רבים לתהליכי הפיתוח הקלאסיים של עולם עיצוב המוצר. כך לדוגמה, מנגנונים לזיהוי צורכי שוק ומגמות שוק, חוויית משתמש, הנדסת אנוש, חוויית קנייה ומיתוג הופכים לכלים בעבור מפתחי העגבנייה המודרנית. אורך חיי המדף, צבעה, גודלה, עובי קליפתה, אופן גדילתה, מתיקותה של העגבנייה ואף ״סיפור המותג״ שלה – כולם הופכים למאפיינים של מוצר שאפשר לשלוט בהם ולהתאימם לרצונות הצרכנים.

מה הייתה נקודת הפתיחה שלכן בעבודה על התערוכה לפני שנה וחצי?

״התחלנו את הפרויקט מתוך רצון לחקור ולהציג מוצרים שעוצבו בישראל אך אינם נתפסים בהכרח כעיצוב, כאלו שאינם מנסים לגולל במתכוון סיפור ישראלי אלא מכילים אותו מעצם הווייתם. אוביקטים שעברו תהליכי פיתוח, תכנון ומתן צורה, המזוהים עם ה׳אקו־סיסטם׳ הישראלי, מגיבים אליו ובכך מייצגים אותו, בין אם באופן מודע ובין אם לא. האקו־סיסטם העיצובי המקומי מורכב להבנתנו מהתנאים החומריים, הגאוגרפיים, מההיסטוריה של המקום וגבולותיו, מבני האדם המאכלסים אותו, מהמיתוסים המכוננים, ומיחסי הגומלין בין המערכות השלובות הללו״.

מהי נקודת הסיום שלכן ומה למדתן על מה שאתן מציגות, שנה וחצי אחרי?

״עגבניית השרי, אחת מגאוות המקום הבולטות, תפסה עם השנים את מעמדה כסמל של חדשנות ושל יכולת ההמצאה הישראלית, והיא מגלמת שינויים שהתרחשו באקו־סיסטם המקומי שלנו. עגבניית השרי היא במובנים רבים תוצר מזוכך של יחסי הגומלין בין המערכות המקומיות השונות.

״המיתוס התרבותי־כלכלי של הגשמה חומרית ועבודת כפיים, מתחלף בתרבות של סחר בידע – תהליך שקורה בתחומים רבים ולא רק בחקלאות כמובן. המעבר מייצור של חומרה (תפוז בהקשר חקלאי), לייצור של תוכנה (פיתוח ושכלול של מיני זרעי עגבניות לדוגמה) מאפיין את התקופה הנוכחית, את הנרטיבים השליטים ואת ההגדרות המקומיות להצלחה״.

עיצוב ישראלי או עיצוב בישראל?

״אנחנו מתקשות להפריד בין האפשרויות… העיצוב הוא ישראלי כי הוא עוצב בישראל ותחת הכוחות הפועלים, סדרי העדיפויות, התנאים הפיזיים והאנושיים המקומיים. קריאת עומק של עיצוב אינה יכולה להתקיים ללא הבנת ההקשר שבו הוא נוצר, הצרכים שחוללו אותו והתנאים שאפשרו את קיומו״.

– – –

סיורים מודרכים: (הכניסה חופשית, אין צורך בהרשמה מראש)
שישי 4.5 בשעה 11:00 בהשתתפות יובל סער, ליאורה רוזין, לו מוריה, איה בנטור ונדב ברקן
שבת 12.5 בשעה 11:00 בהשתתפות יובל סער, טל אמית, ליה שורץ, נעמה שטיינבוק ועידן פרידמן

בית האמנים, אלחריזי 9, תל אביב. נעילה: 26.5.18
שני–חמישי: 10:00–13:00, 17:00–19:00
שישי: 10:00–13:00, שבת 11:00–14:00

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden