כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

עירית אביר, תפילין מידות טובות. צילומים: אורית ארנון

מה קורה כשאדריכלית מכניסה את היודאיקה למוסך

כשעירית אביר רצתה להדליק עם ביתה נרות חנוכה והבינה שאין לה חנוכייה בבית, היא הכינה חנוכייה מברגים, מאומים ומגלגל שיניים של טרקטור. כך צמח הספר ״גראז׳ יודאיקה״, שיושק בתערוכה חדשה בגלריה ויטרינה בחולון

״גראז׳ יודאיקה״ היא סדרת פריטים שיצרה האדריכלית עירית אביר מאוביקטים שמוחזרו ושינו את ייעודם, המהווה גרסה חדשה בת־זמננו – אישית וחילונית – למבנה ולצורה של תשמישי קדושה וחפצים מהעולם היהודי. אלה שינו צורה וקיבלו פרשנות הומוריסטית בתערוכה (אוצרת: מירב רהט) שתיפתח ביום חמישי (10.5) בגלריה ויטרינה של מכון טכנולוגי חולון, בליווי ביאורים של הרבה לילה וסיד. בערב פתיחת התערוכה יושק ספרה של אביר, באותו השם, שבו מלווים תצלומי היצירות בטקסטים של מגוון כותבים ביניהם פרופ׳ דוד אסף, דני קרמן, חיים באר, אברהם בורג, יאיר גרבוז, מסקי שיברו ואחרים.

גביעי קידוש

עירית אביר

Yuval:

הי עירית, מה שלומך?

Irit:

הי יובל, תודה רבה. מה שלומך?

Yuval:

לא רע בכלל. מתרגשת לקראת התערוכה?

Irit:

קצת… תערוכת יחיד ראשונה שלי

Yuval:

תערוכה ראשונה זה באמת מרגש. ספרי קצת על עצמך לטובת מי שלא מכיר, מה עשית עד היום ומה את עושה כשאת לא מקימה תערוכה ראשונה?

Irit:

אני אדריכלית, כבר 25 שנה, ובדרך כלל העבודה שלי היא מה שאדריכלים עושים. במקביל, כל השנים, השתעשעתי תמיד להנאתי בתחומים אחרים: איור, צילום וגם עיצוב. כל השנה האחרונה היא גלגול שקרה

Yuval:

מה היה הגלגול?

Irit:

החלטתי לפתח סדרה שעשיתי לספר. כמו תערוכה, גם ספר הוא לא העולם הטבעי שלי. לפני כמה שנים טובות, בחנוכה, כשהבת שלי הייתה בת שנתיים, רציתי להדליק איתה נרות והבנתי שאין לנו חנוכייה בבית. אני אוספת ג׳אנק מתועש ובונה ממנו פסלים של חיות וכד׳, והעדפתי להרכיב חנוכייה ממוחזרת מגלגל שיניים של טרקטור וכמה ברגים ואומים. אחר כך הוספתי פמוטים על בסיס מבערי בונזן שונים, והתחלתי לחשוב על זה שחוץ מצלחת פסח, נגמרו המוצרים שאני מכירה.

מכאן מדי פעם קראתי על חפצי יודאיקה שונים, כדי להבין את הפלסטיות והיעוד הנדרש מהם, והכנתי את האינטרפרטציה המתועשת, החילונית והמודרנית שלי. הבנתי שני דברים בתהליך: ראשית, כמה זה תחום יחסית מקובע בתפיסה הציבורית בשמרנות. קצת אולי כמו פריטי לבוש מהמאה ה־17, גם הייצוג הפיזי־ויזואלי של פריטים אלו מקובע בקונוטציה המקובלת בעיצוב פסבדו־עתיק ובשימוש בחומרים מסורתיים. ושנית, כמה דל מאגר הידע הנגיש העוסק בתרבות של הורי הורינו למי שאינו מאמין או בתהליך התחזקות. המחסור הזה הוא תוצאה של ניכוס הזהות היהודית התרבותית, כאילו היהדות הנכונה מזוהה עם צורה אחת של אמונה ושל דרך חיים

Yuval:

אז למה ספר?

Irit:

חשבתי שספר אמנות, שיכלול הסברים כלליים על מהותו וייעודו של כל אוביקט, עם טקסטים ממגוון כותבים ויוצרים מכל קשת החברה, יוכל להיות מעין Jewish Coffee Table Book, לשמש כמגדיר תרבותי של חפצי יודאיקה ולפתוח פתח לדיון במשמעותה רבת־הפנים של זהות יהודית מודרנית. לשמחתי מצאתי שותפים להשלמת היצירה

Yuval:

כלומר המהלך שלך מאתגר גם את הידע שיש לנו החילונים על המסורת, וגם את העיצוב של המסורת הזו?

Irit:

הפרויקט מאתגר את מסורת העיצוב, בהחלט, אבל את הידע הוא מתיימר דווקא להנגיש, כחלק מעניין תרבותי, לאו דווקא אמוני.

כשהבנתי שהפרויקט הוא ספר אמנות, שיכלול את הפרשנות שלי לאוביקטים לצד הסברים, מצאתי כשותפה ראשונה לתהליך את הרבה לילה וסיד, המשמשת כרבה הרפורמית של עמק חפר: היא כתבה את הביאורים לכל פריט. להשלמת התמונה פניתי אל כותבים אורחים, שלכל אחד מהם זווית מבט אישית וייחודית. חלק מהכותבים היו חבריי עוד קודם, חלקם הפכו לחבריי תוך כדי התהליך. חלקם גיבורי התרבות שלי, והתרגשתי במיוחד מהזכות להכיר אותם באופן אישי.

לשמחתי הרבה הייתה היענות גדולה, והפרויקט הלך והתפתח. אחת הכותבות שאליה פניתי היתה פרופ׳ דנה אריאלי, דיקנית הפקולטה לעיצוב במכון טכנולוגי חולון. היא זו שהציעה לי להגיש את הפרויקט לקול הקורא לתערוכה בגלריה ויטרינה במכון. כך עשיתי, והנה הגענו לתערוכה שתיפתח ביום חמישי, תחת שרביטה של האוצרת מירב רהט. שלא כמקובל, כשיש תערוכה ויוצא לה קטלוג, כאן מדובר בספר שיש לו תערוכה. בערב הפתיחה גם יושק הספר ״גראז׳ יודאיקה״, כשמו של הפרויקט

Yuval:

למה את קוראת לזה ספר אמנות ולא עיצוב (או תרבות)? 

Irit:

המוצר הסופי בהחלט ספר תרבות או עיצוב. תיארתי את הלך המחשבה שלי לאורך הדרך

Yuval:

אוקיי. אז מה כוללים התערוכה והספר מבחינת אוביקטים? תוכלי לתת כמה דוגמאות שאת אוהבת במיוחד ושמשקפות את רוח הדברים

קופת צדקה

Irit:

בחרתי לעסוק רק בפריטים שבשימוש ביתי, לא בבית הכנסת וכיוצא בזה. אחד הפריטים הוא קופת צדקה: הבנתי שמטרת הצדקה היא לא רק העזרה עצמה, אלא שהיא נובעת מהאמונה שכתימלא מכסת הצדקה תגיע הגאולה. מכאן הפרשנות שלי לפריט הייתה קופה שמובנה בה מד־גאולה, כדי שאפשר יהיה לנטר את מצב הגאולה בכל רגע.

כל אחד מהכותבים האורחים בחר לאיזה פריט הוא מתייחס. חיים באר בחר לכתוב על קופת צדקה, והעלה סיפור מזכרונותיו על קופה מסתורית בבית הוריו, שלא ידע את ייעודה. אמו הבטיחה לו שכשיגדל יבין, ואכן הוא מתאר מתי הבין מה משמעות האותיות מ.ב.י.א. הכנתי לו קופה במתנה המתייחסת לקופה הזכורה לו, וגם תמונתה מופיעה בספר

Yuval:

מה משמעות האותיות מ.ב.י.א.?

Irit:

את זה אפשר לקרוא בסיפור של חיים באר בספר ☺

יאיר גרבוז כתב טקסט המשלב זכרון ילדות שלו מסבו על פריט שלא הכרתי: קופסת הרחה. מסתבר שבין כל האיסורים המרובים שמנהלים את חיי היהודי המאמין, רק על חוש הריח אין איסור, ולכן גם בשבת ובצום מקובל לשאת טבק, או שלל עשבים ריחניים, ולהתענג על הסנפתם, גם בבית הכנסת. הכנתי פריט כזה ברוח הגראז׳.

קופסת הרחה

כוס אליהו הנביא

פריט אחר שהכרתי, כמו כולנו, הוא כוס אליהו הנביא. לא הצלחתי להבין מה מייחד אותה מגביע רגיל, לדוגמה לקידוש, עד שהסתבר שאין הבדל ייעודי, פרט לזה שכתוב עליו ״כוס אליהו״. הפרשנות שלי בסדרה כוללת גביע דומה לגביע הקידוש שהכנתי (ממשפך של דלק, מוט הברגה וראשי ברז), ואליו נוספה דיסקית חייל עם שמו. הרבה לילה מסבירה בטקסט הנלווה, שדמותו של אליהו החביב היא גם של איש צבאות שנוי במחלוקת, כך שהבחירה היתה הולמת.

אפשר לראות שחלק מהעבודות בסדרה הן פרקטיות לגמרי, כמו חנוכיות, פמוטים, מזוזות וכדומה, וחלקן, כמו קופת הצדקה כאן, הן קונספטואליות. אחד הפריטים הקונספטואליים החביבים עלי הם התפילין. הבנתי שמטרתם היא כיול יומי למצפון ולנפש, ולכן הכנתי תפילין מידות טובות, הכולל סרט מידה, פלס, ומצפן

Yuval:

אז נראה לי שזה השלב שבו אני שואל על המנעד הזה שבין פרקטיות לאקספרימנטליות, אם את לא חוששת שהדברים שאת עושה עלולים להיתפס כגימיק של מעצבים

Irit:

מכיוון שנכנסתי לפרויקט לא כמעצבת מוצר, שמחפשת מה יתפוס, אלא באמת מתוך עניין ותרגיל אישי, האוביקטים מעולם לא נועדו להפוך לפס ייצור. הם מעלים שאלות, מאתגרים קונבנציות בתפיסה הפלסטית המקובלת שלהם (בחומרים כמו גם בצורה). העבודות הן חלק ממכלול שלם שמאפשר גם למאמינים להתבונן בפרשנות שונה לגמרי מהמקובל על פריטי יום־יום, וגם לחילונים – להבין מה מהותם של כל מני חפצים מסתוריים שאנחנו לא תמיד נתקלים בהם. אני מביאה לפרשנות את עולמי הרגיל, שהוא כאמור של ארכיטקטית ולא אמנית. לדוגמה: הכוס עם שתי הידיות (שלמדתי ששמה נטלה), ואפשר לראות אותה במקומות ציבור מסויימים לנטילת ידיים, בפתרון האדריכלי שלי מנסה לענות על צורך פרקטי של ויסות חום המים לרחיצת הידיים – ״בדגם נטלה חם וקר״‎

נטלה חם-קר

Yuval:

והיה הבדל בין התגובות של חילונים לדתיים? יהיה מעניין גם לראות איזה תגובות תקבלי מהתערוכה‎

Irit:

קודם כל אציין שבין 27 הכותבים, נמנים אנשים מתחומי יצירה וכתיבה רבים, חלקם חילונים וחלקם דתיים.‎ אני סקרנית אם יהיה אפשר לאפיין תגובות, בינתיים אני מבחינה רק בדומה: נענו בחיוב ובחיוך כותבים מכל הזרמים, שזיהו שאין כאן משהו מתריס נגד, אלא שאלות תרבותיות שכל אחד מאיתנו יכול להתחבר אליהן. אבל התגובות העתידיות ולאן הן עשויות להוביל, הן חלק מהגלגול שאליו התייחסתי, שהביא לא רק להוצאת הספר (בעיצובו המעולה של אורי קרמן), אלא גם לתערוכה וגם להשתתפות פריטים נבחרים בסדרה בתערוכת ההומור היהודי שנפתחה בחודש שעבר בבית התפוצות

Yuval:

יפה! בכלל נראה שיש התעוררות בתחום בזמן האחרון מצד עולם העיצוב המקומי, במבט אל היודאיקה ואל המסורת‎

Irit:

וזה מצוין. זהו חלק מהפולקלור והזהות שלנו, שרובנו איכשהו הודר מלעסוק בו. וזו כלל איננה שאלה אמונית, כאמור, אלא תרבותית ועיצובית מרתקת‎

Yuval:

בהחלט. אז עד הפתיחה ביום חמישי, משהו חשוב נוסף להגיד לפני שמסיימים?‎

Irit:

אני מקווה שהספר (שהוא דו־לשוני, עברית ואנגלית) ינגיש את הנושא לכל מי שיש לו זיקה לתרבות יהודית, בעיקר במגזר החילוני. הספר כבר נמצא בחנויות ספרים נבחרות, ויושק רשמית בפתיחה, אז זו שמחה כפולה‎

פמוטי בונזן

חנוכיית חוגה – dial M for menorah

מבער אצבע לתורה

כוסות רוח למת ונרות לנשמת החי

תגובה אחת

  1. ענת

    פרוייקט נהדר, כל הכבוד על רוחב היריעה, משתוקקת כבר לקרוא את המאמרים בספר.
    מאוד התחברתי למשפט בראיון: "כמה דל מאגר הידע הנגיש העוסק בתרבות של הורי הורינו למי שאינו מאמין או בתהליך התחזקות. המחסור הזה הוא תוצאה של ניכוס הזהות היהודית התרבותית, כאילו היהדות הנכונה מזוהה עם צורה אחת של אמונה ושל דרך חיים"…
    כל כך נכון בישראל, אך לשמחתי – מאוד שונה כאשר מדובר בקהל חובבי היודאיקה בעולם, בכוונה לא אומרת 'יהודי התפוצות' – שכן מדובר ביהודים מכל הזרמים, גם כאלו שבישראל לא נחשבים, וגם משפחות שהן inter-faith (מה שנקרא 'מעורבות' או ר"ל 'מתבוללות' בישראל) נוצרים אוהבי ישראל, ישועים אוהבי עברית, וכו וכו

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden