״ולסיום… 2026״ ו״תחנה בזמן 2026״ בבית בנימיני

ולסיום… 2026

אוצרת: רוית לצר

התערוכה הקבוצתית ״ולסיום… 2026״ מציגה את עבודותיהן ועבודותיהם של בוגרות ובוגרי המחזור העשירי של התוכנית ללימודי תעודה בבית הספר לאמנות הקרמיקה בבית בנימיני. בלב התערוכה עומדת השאלה מהי משמעות הבחירה בעבודה בחומר הקרמי בעת הזו, כשעולמות שונים ומגוונים ניבטים מהמסך ומתחלפים בשבריר שנייה, ובינה מלאכותית מייצרת דימויים וטקסטים בלחיצת כפתור.

העבודה בחומר והפיכתה למרכז החיים הן בחירות יומיומיות בעלות קצב ייחודי, הנובע מטבעו של החומר ומתהליכי העבודה, הייבוש והשריפה. אלה תהליכים שמבקשים השתהות, העמקה וסבלנות.

הבחירה בחומר מוצגת כהצהרה אישית, אסתטית וערכית – בחירה בנוכחות אינטלקטואלית בעלת הקשר תרבותי רחב, בנוכחות בגוף ובזמן, בתהליכים ארוכים ובעבודה פיזית, בכישלונות ובהצלחות. היא גם מאפשרת השתייכות לקהילה תומכת וצומחת החולקת ערכים דומים. במובן הזה, העבודה והיצירה בחומר הן מעשה אנושי של התנגדות לחברה שמודדת הצלחה על פי יעילות, מהירות ותפוקה.

העבודות בתערוכה מציגות מסעות אישיים, מושגיים, חומריים, צורניים וצבעוניים בחומר הקרמי. הן מתייחסות להיסטוריה של הקרמיקה, לאוספים של חפצים ולזיכרונות משפחתיים, ועוסקות בשאלות של יציבות ונשיות וביחסים שבין פנים לחוץ ובין הנפש לחפץ. לצידם מופיעים מחקרים בחומר, בצורה, בטקסטורה ובפני שטח ייחודיים.

העבודות מספרות סיפורים אנושיים ואישיים, ולעיתים אוניברסליים. הן בוחנות את היחסים שבין שליטה לחוסר שליטה ובין הטבע לנפש האדם, ונוגעות בחיבור שבין הטבעי לחומרי, בהשראות אדריכליות, במודולריות, בפירוק ובהרכבה של נפחים קרמיים, כמו גם במשחק, בתנועה ובצליל, בהומור ובשגרת החיים.

התוכנית ללימודי תעודה בבית בנימיני יצאה לדרך לפני 13 שנים, כשנתיים לאחר שבית בנימיני נפתח מחדש ברחוב העמל בתל־אביב-יפו. בין העקרונות שעליהם נבנתה התוכנית: כבוד למקצוע, מקצועיות, הוראה מגוונת, איכותית ונדיבה וגמישות בבניית מערכת השעות, בהתאם לרמת הידע ולחייהן ולחייהם של הסטודנטיות והסטודנטים. בשנת הלימודים 2026–2027 יחל את דרכו המחזור ה־13. התוכנית מוכרת על ידי משרד התרבות.

משתתפים.ות: אופיר אברהם חיימוביץ, אליה ברזילי, עידית ברלב, הילה גבאי, ערן גורנת, חמוטל דדיה, אור דניאל, עמית הרשקוביץ, מאיה כץ, דן קולינקו, רוית ענבר קסירר, טל שימיזו וסופי שיפמן.
פתיחה: 22.9; נעילה: 3.10

---

---

תחנה בזמן 2026

אוצרת: רוית לצר

מלגת ״סטודיו ראשון״ מזמינה בוגרות ובוגרי אקדמיות ותוכניות ללימודי תעודה בישראל לשנת התמחות בבית בנימיני. השנה מאפשרת התמחות והבנה מעמיקה של העבודה בחומר קרמי, מחקר טכנולוגי וניהול סטודיו. החשיפה לתערוכות, לספרייה ולתוכנית העיונית, לצד המפגש עם מרצות ומרצי בית הספר ואמני תוכנית ״שהות אמן״, מאפשרות התבוננות ולמידה של מהלכי חשיבה ויצירה ושל אופני הוראה שונים.

השנה שהסתיימה הייתה עשירה ופורייה. בוגרות המלגה היו חלק מצוות בית בנימיני, תרמו להוראה ולשהות בבית הספר ובמרכז, לימדו, השתתפו בהקמת תערוכות ויצרו גופי עבודה חדשים. התערוכה ״תחנה בזמן 2026״ מסכמת את שנת הפעילות ומסמנת את תחילתה של דרך מקצועית חדשה לשלוש הבוגרות: חן בן דוד, מור מונטיפיורי ולי פנחסי.

חן בן דוד

כחלק מפרויקט הגמר עיצבה בן דוד אריח מודולרי (Test Tile) למעצבים וליוצרים בחומר הקרמי. האריח הוא כלי לניסיונות גלזורה, שעונה על כמה צרכים: אחיזה וטבילה נוחות, אפשרות לתלייה על קיר, ניקוי קל של התחתית לקראת השריפה ומופע מודולרי וצבעוני המתפתח בסטודיו ככל שמצטברים הניסיונות.

עיצוב האריח מאפשר לבחון את איכות הגלזורה ואת צבעה במנח אופקי ואנכי, וכן לבדוק התאמות צבע בין גלזורות שונות. לצד האריח יצרה בן דוד ערכה הכוללת תבנית גבס לייצור סדרתי ותוספים לסימון ולתלייה.

מור מונטיפיורי

יצירתה של מונטיפיורי נובעת מן האמונה בקיומו של דבר מה גדול יותר מן הגוף הפיזי והנשמה. בעוד שהדבר הזה נקרא בשמות שונים, ויש הרואים בו דבר שלא ניתן להוכיחו, היא מפנה את המבט אל העקבות שהוא מותיר בעולם: סימנים בחול, שחיקה באבן, חותם בחומר ועדות לנוכחות שהייתה, גם כשהנוכח עצמו כבר לא נמצא. עבודותיה מזמינות את הצופים לשאול מהו הכוח שמותיר את חותמו בעולם.

סדרת עבודות אחת בנויה מחוליות של חומר כהה וחשוף. החיבורים בין החוליות, סימני האצבעות ותהליכי העבודה נותרים גלויים ומותירים בחומר את עקבות ידיה של היוצרת. סדרה נוספת כוללת מקבץ של כלים שימושיים שנוצרו על הגלגל, ומבקשת להדהד גם היא את עקבות החומר ואת נוכחות היוצרת בחומר ובפני השטח.

לי פנחסי

עבודתה של פנחסי מורכבת משתי סדרות ומשלבת בין תחומי העניין בחייה: טבע, קרמיקה וציור. הטבע, ובפרט עולם הציפורים, הוא עבורה מקור השראה שמבטא חופש, תנועה וחיוניות.

סדרת הציפורים מורכבת מצילינדרים שנוצרו על הגלגל בחומר קרמי שחור. עליהם מצוירות ציפורים ואלמנטים נוספים מן הטבע בצבעוניות עשירה, שיוצרת ניגוד במפגש עם החומר הכהה. לצדה מציגה פנחסי גופים שנבנו ביד ומעוטרים בתבליטים של בעלי חיים. בניגוד לתנועה ולקלילות של סדרת הציפורים, הסדרה הזו מבטאת שורשיות וכובד ומדגישה את החומר, את המרקם ואת עבודת היד.
פתיחה: 22.9; נעילה: 21.11

---

בית בנימיני
העמל 17, תל אביב