כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

הג׳ינג׳יות, 1994. צילומים: רן גולני

רן גולני: ״ההתבוננות שלי במוזיקאים שואלת מה באופי שלהם גורם להם להיות מוזיקאים״

מופע הארנבות של ד״ר קספר, הג׳ינג׳יות, פורטיס סחרוף, הבלקן ביט בוקס: ״כשמוזיקאים מגיעים לסטודיו של צלם ומתחילים לחשוב איך הם רוצים להיראות״, אומר הצלם והמוזיקאי רן גולני, ״זה משפיע גם על איך שהם יעמדו על הבמה ועל איך שהם יופיעו״

במשך שלושה עשורים להקות ומוזיקאים ישראלים מגיעים אל הסטודיו של הצלם רן גולני: נכנסים מוזיקאים ויוצאים פרסונות. הדימויים של רבים מהם חרותים בתודעה שלנו בדרך שבה ראה אותם גולני מבעד לעדשת המצלמה, ואופן הצילום שלו שינה במידה רבה את הדרך שבה מצלמים בארץ להקות ומוזיקאים.

לצד פעילותו כצלם עסק גולני במהלך השנים גם במוזיקה, ובסטודיו שלו, ליד ציוד הצילום, מוצבת מערכת תופים. בימים אלה מגיעים עיסוקו בצילום והאהבה שלו למוזיקה למיזוג מושלם כשלרדיו יוצא סינגל ראשון מתוך האלבום I Remember You, שנוצר במסגרת FOG, הרכב מוזיקלי של גולני ושי להב ממופע הארנבות של ד״ר קספר. את הדימוי שמלווה את הסינגל הוא צילם בעצמו כמובן.

הפעם הראשונה שבה חיבר גולני בין הצילום למוזיקה הייתה אי שם בתחילת שנות ה־90, כשצילם את מופע הארנבות של ד״ר קספר לקראת צאת האלבום הראשון של הלהקה. הוא היה אז צלם בתחילת דרכו והחיבור אל הקספרים נוצר בזכות חברו ומי שניגן איתו בלהקת נעורים עוד בימי הלימודים בתיכון בטבריה – הקספר שי להב.

רן גולני. צילום: נטע גולני

מופע הארנבות של ד״ר קספר

״כשצילומי הפרומו של הקספרים יצאו, התמונות היו שונות בנוף המקומי. השתמשתי בעדשות רחבות ובתאורה קונטרסטית. לא דאגתי לכך שהמוזיקאים ייצאו יפים – רציתי שייצאו מוזיקאים. ואז קיבלתי שיחת טלפון והקול אמר: מדבר ניצן זעירא. אמרתי: לא מכיר. הוא ענה: כדאי מאוד שתכיר. תגיע מחר לפגוש אותי ואת ברי סחרוף ורע מוכיח באולפן״.

זעירא הוא מפיק ובעל חברת התקליטים המיתולוגית נענע דיסק. ״אני זוכר שלפגישה הזאת התלבשתי כמו לבר־מצווה. ומשם זה כבר התגלגל. אחד הדברים המעניינים שהבנתי באותה תקופה הוא שכשמוזיקאים מגיעים לסטודיו של צלם ומתחילים לחשוב איך הם רוצים להיראות, הניתוח של הנושא משפיע גם על איך שהם ייראו על הבמה, על איך שהם יעמדו על הבמה ועל איך שהם יופיעו. כך מתחיל להיווצר דיאלוג שהעניין שלו אינו רק איך תיראה תמונה״.

אתר הצילום שבו מוקמו ברי סחרוף ורע מוכיח, היה השוק הסיטונאי בתל אביב. גולני הודיע לסחרוף שהפעם הוא לא ייראה ״יפה״. בסדרת תצלומים דמוית חלום נראה סחרוף כשהוא חובק דלעת ענקית, ורע מוכיח, ״הילד הרע של הרוק הישראלי״, מופיע כדמות מקומדיה דל׳ארטה. כשסיימו לצלם בשוק הסיטונאי ביקש גולני לצלם את סחרוף גם בסטודיו. ״עניין אותי הרוקנרול״, הוא אומר. התוצאה היא צילום שרואים בו רק צללית. ״כולם מזהים פה את ברי וזה ברי מבחינתי. צורת העמידה שלו, האחיזה בגיטרה – אפילו בלי לראות אותו״.

רע מוכיח וברי סחרוף בשוק הסיטונאי

ברי סחרוף

הג׳ינג׳יות

את אמיר צורף ותמיר אלברט, הלוא הם ״הג׳ינגיות״, צילם בסגנון שהוא מגדיר Back to the 80's מבחינת הצבעוניות, זווית הצילום ההרואית והרקע. ״היה להם ברור מאוד איך הם רוצים להתלבש ולא היה צורך בסטייליסטים ובמלבישים. בכל המרכיבים יש ביטוי להתכתבות של השירים שלהם עם מוזיקה משנות ה־80״.

לאחר ש״הג׳ינגיות״ הצטלמו נשארה שאלה אחת פתוחה: איך תיראה עטיפת הדיסק? באותו שבוע צילם גולני גם פסלים סביבתיים של הפסל מוטי מזרחי, ומזרחי הזמין אותו לראות עבודות בסטודיו. כשנכנסו לסטודיו ראה גולני עבודה עם כפפות אגרוף ומייד ידע איך תיראה העטיפה של הג׳ינגיות. לפני שמזרחי נתן את הסכמתו לשימוש בפסל, ביקש לשמוע את המוזיקה ולפגוש את צורף ואלברט. ״הייתה פגישה מדליקה״, נזכר גולני, ושיתוף הפעולה יצא לדרך.

משהו שיש למוזיקאים

השותפות המוזיקלית של גולני עם שי להב התחילה במקלט של בית משותף בטבריה, לפני 30 שנים. שני נערים שמנגנים שירים של ה־Doors ושירים שכתבו בלהקה Fields of Gold, שבה היה שותף גם ניסו כאביה, היום שחקן תיאטרון הקאמרי. מראשי התיבות של Fields of Gold נולד שמו של ההרכב הנוכחי FOG.

חלק משירי האלבום, I Remember You, שעלה לספוטיפיי ושסינגל מתוכו יצא לרדיו לאחרונה, הוקלטו בסטודיו של גולני בדרום תל אביב. הנגינה בסטודיו החזירה את גולני ולהב לימים שבהם ניגנו במקלט, וכמתבקש, יש באלבום, לצד שירים מקוריים, גם קאברים לשירים של ה־Doors. את הדימוי המלווה את הסינגל Take It as It Comes גולני מגדיר כהומאז׳ לג׳ים מוריסון, אף על פי שהוא צולם לפני הרבה שנים וללא קשר לאלבום. ״אני מרגיש שג׳ים מוריסון נמצא בצילום הזה. זאת החולצה שלו ואלה המכנסיים שלו״, הוא אומר.

שי להב ורן גולני

שי צברי ודיקלה

גולני ולהב משתפים פעולה כיום גם בעבודה עם הזמרת קורל: להב מפיק, מעבד ומנגן, וגולני מנגן בקטעים מסוימים באלבום וגם מצלם.

מה ההבדל בין צילום בסטודיו לבין צילומי חוץ?

״סטודיו הוא כמו מעבדה, ויש אמנים שהיציאה מהסטודיו והצילום בחוץ משחררים אותם, דווקא כשנתונים לדברים ספונטניים שקורים. כשדיקלה ושי צברי הקליטו ביחד שיר והגיעו לסטודיו להצטלם היה לי ברור שנצלם בחוץ. יצאנו החוצה ואת הצילום הזה צילמתי בצל, מתחת לסככה, מבלי שמשתקפת בו הגדרה של מקום״.

״יש עבודות שהתחילו מעבודה אישית שעשיתי לעצמי ׳בתנאי מעבדה׳, ומצאו את דרכן לעטיפות של דיסקים. כך קרה עם עטיפת הדיסק השני של מופע הארנבות של ד״ר קספר, ועם עטיפת דיסק של אתניקס. את הצילום ששימש את הקספרים – ביצה על צלחת על נייר צלופן כחול – רצתה לקנות חברת סאייטקס כדי להראות את היכולות שלה מבחינת רזולוציות. אבל נאלצתי לומר (בשמחה) שהצילום שמור לקספרים״.

מה מייחד את העבודה שלך עם מוזיקאים לעומת צילום מסחרי אחר?

״ההתבוננות שלי במוזיקאים באה ממקום ששואל מה באופי שלהם גורם להם להיות מוזיקאים. הצילום של הבלקן ביט בוקס לדוגמה, זה יכול להיות בריטפופ. משהו בעמידה שלהם, בהבעה, זה משהו שיש למוזיקאים. אני אוהב את התמונה הזאת כי יש כאן להקה, יש לכל אחד את הלך הרוח שלו. אי אפשר לצלם ככה סופר״.

אתניקס

הבלקן ביט בוקס

״במועדון האגרוף זה כבר משהו אחר. פה הם מודעים לעצמם ולמקום שבו הם נמצאים. יומיים לפני הצילומים התקשר אליי תומר ואמר: שמע, זה חייב להיות בזירת אגרוף. פתאום התחלתי להסתובב במועדוני אגרוף, וזה בזמן שביום־יום אני מתרגל וגם מלמד צ׳י גונג וקונג פו. היה ברור שתומר יוסף יהיה המתאגרף, שתמיר מוסקט יהיה המנהל העסקי, ושאורי קפלן יהיה המאמן. לכן היה קל למצוא את האביזרים, זה כל כך התאים לאופי שלהם, שכל אחד מהם השתמש בפריטים שהוא הביא מהבית״.

באיזה אופן אתה משתנה בהתאם למוזיקאים שעומדים מולך?

״כשפנו אליי שאצלם את רמי פורטיס וברי סחרוף, להופעת איחוד ולדיסק אוסף (1999), בחרתי לצלם אותם לבושים בשחור על רקע לבן. אחרי הכול אלה פורטיס וסחרוף, שני ענקים. לא צריך יותר. חיפשתי את המתח ביניהם ולכן השתמשתי במצלמה טכנית בפורמט גדול. רציתי לעמוד מאחורי מצלמה גדולה – להיות נסתר, נוכח אבל לא נוכח. עוד דבר ייחודי לצילום במצלמה טכנית הוא שאי אפשר לצלם באמצעותה רצף של תמונות. היא מחייבת התייחסות אחרת לזמן. צריך לחכות בסבלנות לרגע מסוים״.

ברי סחרוף ורמי פורטיס

x סגירה

הוסיפו תגובה

4 תגובות על הכתבה

  1. ליזיט

    אהבתי !מאוד מעניין, בהצלחה

  2. ליזיט

    אהבתי ! מאוד מעניין . בהצלחה

  3. ליזיט

    אהבתי מאוד מעניין
    בהצלחה

  4. אלון

    מעניין מאוד, נהנתי לקרוא!

הוסיפו תגובה
פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden