כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

מה קורה // שיראל הורוויץ

שיראל הורוויץ מפסלת ביריעות דבק פלסטי וחולמת להגיע לטייט מודרן בלונדון, עם פסלי ענק שנעים בין גוף לאדריכלות, ומשחקים באור טבעי. תערוכת היחיד שלה ״שדרה״ מוצגת בסדנאות האמנים בתל אביב

מי?

שיראל הורוויץ, בת 39 מתל אביב.
אתר / פייסבוק / אינסטגרם

סטטוס זוגי?

פתוחה להצעות. עדיפות למישהו מקומי אחרי רצף מערכות יחסים טרנס־אטלנטיות.

מה בצלחת?

יותר קל לתאר מה מחוץ לצלחת שלי: גויאבה, פפאיה, קימל וכל דבר שקשור לשומר או אניס.

שיראל הורוויץ בתערוכה שידרה. צילומים: אלעד שריג

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

״שידרה״ היא תערוכת היחיד הראשונה שלי במגרש הביתי, אחרי כמה תערוכות יחיד מעבר לים (אוצר: איתן בוגנים). היא מוצגת בסדנאות האמנים בתל אביב עד ה־1 בספטמבר. זה מיצב פיסולי שמורכב ממבנים של יריעות דבק, מתכת ועץ.

לפני שלוש שנים בערך התאהבתי בדבק פלסטי והתחלתי לחקור מה אפשר לעשות עם החומר הזה. זה התחיל כפלירט קליל והפך למערכת יחסים מתמשכת. פיתחתי טכניקה שבה בשילוב של פיגמנטים, דיו ותהליכי ייבוש ייחודיים אני יוצרת מעין יריעות שקופות. ליריעות עצמן יש נראות שנעה בין משהו שנראה אורגני כמו עור או נשל של חיה לבין משהו מלאכותי, שיכול גם להזכיר ויטראז׳. את הפסלים אני בונה בטכניקה הזו ומשחקת איתם על התפר שבין פיסול ואדריכלות.

המעבר של העבודות מהסטודיו לגלריה הוא קריטי, והדבר המרתק בעיניי הוא לראות את האופן שבו מי שנכנס לחלל מסתובב בתוכו ואת הכוריאוגרפיה שנוצרת מתוך ההתבוננות בפסלים. לכן בחלל עצמו התייחסתי גם לרצפה, כדי ליצור תחושה של כניסה למרחב שהוא קצת זר ליומיום שלנו ולהעצים את המתח בין דו ותלת־ממד, שקיים בכל העבודות. המחשבה על המרחב שבו מתקיימות העבודות מכתיבה את הדרך שבה אני בונה את המיצב. אחרי מבט בשטח, הרבה מהעבודות נחתכו בעריכה וחזרו לסטודיו.

יש בתערוכה גם שלושה רישומים (מתוך סדרה של יותר מ־30) שנקראת Bodybuilding. הרישום הוא המקום הטבעי שממנו אני מתחילה וזו הדרך שבה אני חושבת. הרישומים מביעים באופן ישיר יותר את החיבור בין מבנים אדריכליים לגוף.

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

בביקור האחרון שלי בלונדון הייתי בתערוכה של מארק דיון פעמיים, כי ניסיתי לעזור לסטטיסטיקה וקיוויתי להיתקל בו. בסוף יצא שישבתי לידו בשולחנות מקבילים בקפיטריה המעוצבת של גלריה ווייטצ׳אפל, אבל לא משנה כמה גוגל אימג׳ עשיתי – לא הצלחתי להחליט בוודאות שזה באמת הוא, אז העדפתי להשאיר את השיחה בפנטזיה.

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף את צריכה כדי לממן אותו?

אני בעיקר רוצה להמשיך את החקירה שלי בעבודה עם הדבק, וליצור מבנים בסדרי גודל עצומים, עם אור טבעי ותנאים שיאפשרו מהלכים כאלה מבחינה כימית. המוח שלי מתכייל לפי חלל, כך שאני מפנטזת על אפשרות לשחק עם ארכיטקטורה ואור ביחס לפסלים, כדי ליצור מרחב שבו אנשים יוכלו להסתובב גם סביב הפסלים שלי וגם בתוכם.

כמה זה יעלה? לא מעט, אבל זה בעיקר תלוי בלוקיישן. בארץ אני רואה אותם במשכן לאמנות בעין חרוד ובפנטזיות העתידיות והיותר פרועות (שכבר הולידו רישומי הכנה) הם מוצבים באולם הטורבינה בטייט מודרן.

מה פריט הלבוש האחרון שקנית?

אני גרה לא רחוק מהתחנה המרכזית וזה עולם ומלואו מבחינת אופנה ופריטים הזויים. קניתי לי מצחייה ענקית לקיץ כמו אחרונת הפיליפיניות. מומלץ!


רוצים להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת hi@byfar.co.il
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden