כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לאתר החדש שלנו

לכבוד יום ההולדת ה־13 (!) של פורטפוליו - שהתקיים בחודש ינואר - החלטנו שמגיעה לנו מתנה שווה במיוחד: אתר חדש. ואם כבר אתר חדש אז גם כתובת חדשה: prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

מיכל ממיט וורקה, מחכים לאברה מנגיסטו. צילום: אברהם חי

תערוכות מרץ - מאי 2019 בית האמנים ירושלים

פורטפוליו Promotion: מיכל ממיט וורקה, אוסנת יהלי־סרבגילי, נגה גרינברג וענת קינן בתערוכות יחיד שתיפתחנה בבית האמנים ירושלים בשבת 16.3

מיכל ממיט וורקה / נזורי

שלומית ברויר אוצרת את תערוכת היחיד של מיכל ממיט וורקה, זוכת הפרס לאמנות חזותית ע״ש מירון סימה לשנת 2019. מתוך נימוקי הועדה: ״מיכל ממיט וורקה מייצגת דור חדש של אמנים ממוצא אתיופי, העוסקים לא רק במסורת העדה, אלא נותנים נראות לסוגיות חברתיות הקשורות במאבק על התקבלותם, זהותם ושייכותם של בני העדה האתיופית כחלק אינטגרלי מהחברה הישראלית. קולה האישי של וורקה – כאמנית, כאישה וכאידיאליסטית, המפלסת את דרכה בחברה הגמונית וסטריאוטיפית – הוא גם קולו של קולקטיב מודחק, מיעוט מושתק. היא מודעת לכוחה כאמנית המגיבה לרוח הזמן, למקום, ולקונפליקטים בשיח התרבותי, החברתי, הפוליטי והאמנותי.

״העושר הצבעוני והמבע החד המאפיינים את ציוריה הפיגורטיביים, יוצרים חיבור מקורי ומזוקק בין יופי, אהבה ומסורת, לאמירה ביקורתית שהיא שותלת בתוך הציורים באמצעות שילוט חוצות, תמרורי תנועה או במתן כותרות רבות משמעות. וורקה אוספת את מושאי הציור שלה בשיטוט יום־יומי, שגרתי, בתל אביב. היא מתבוננת באנשים, בבתים, בגינות ציבוריות ומציירת בעיקר דיוקנאות ונוף עירוני תוך שיבוץ דמויות בנות העדה האתיופית ודמותה שלה. עבודותיה יוצרות קולאז׳ רב־תרבותי המתגבש לכדי דיוקן אנושי וחומל אשר מרכיב את השלם – דיוקן יחיד־דיוקן רבים״.

מפגש גלריה: שלישי, 16.4.19 בשעה 18:00

מיכל ממיט וורקה, יין ברקן מאחורי השחורים. צילום: אברהם חי

אוסנת יהלי־סרבגילי, כניסת חברי הכנסת. צילום: ציקי אייזנברג

אוסנת יהלי־סרבגילי, קומת הממשלה. צילום: ציקי אייזנברג

אוסנת יהלי־סרבגילי / משכן

אוסנת יהלי־סרבגילי מציגה גוף עבודה חדש בציור (אוצרת: סאלי הפטל נוה) הכולל סדרת תפנימים מכנסת ישראל. בניגוד למרחבים המוכרים של הכנסת כמו המליאה או טרקלין שאגאל, היא פונה למסדרונות המשכן ולשאר חללים ציבוריים המפגינים, למרות משניותם, שפה עיצובית עשירה. הציורים, בפורמט גדול, הופכים את החללים הפונקציונליים לזירות מינימליסטיות מאופקות, כשהדרמה מזדקקת דווקא מתוך הניקיון העולה מהם.

החומריות האופיינית לחללים הללו – ריצוף שיש, חיפויי עץ ומעקות מוזהבים – מתורגמת במיומנות ציורית המעצימה את הברק העולה מהם, עד שהדימוי המצויר נדמה כגילום משופר של המציאות. אך הקומפוזיציות הללו, תוצר של מגע היפר־ריאליסטי מתעתע, מבוססות למעשה על שורה של מניפולציות לתצלומים ששימשו אותה כנקודת מוצא. יותר משהם ייצוג נאמן של המציאות, הציורים משדרים יחס אירוני לאסתטיקה הממלכתית הנקשרת למבני ציבור, ולכנסת ישראל בפרט.

מפגשי גלריה: שבת, 6.4.19 בשעה 12:00; שלישי, 30.4.19 בשעה 18:00

נגה גרינברג / עד שיאסף החול

שם תערוכת היחיד של נגה גרינברג (אוצרת: יעל רוכמן) מתייחס לרגע שבו יום החול נאסף ומתחילה השבת. איסוף של חול הוא בדיוק מעשה המנסה להקנות לסתמי וחסר הייחוד, מעמד של יחיד מסוגו, יקר ערך; הצילומים של גרינברג פועל באופן דומה מאוד.

הצילומים בתערוכה צולמו בפילם והם חלק מפרוייקט מתמשך שגרינברג עסוקה בו בשנים האחרונות. בשבתות שהיא מבלה עם משפחתה הרחק מהבית, הם לנים בבתי משפחות שנסעו אף הן לבלות את השבת מחוץ לבית. רגע לפני שנכנסת השבת היא מצלמת את המעון הזמני. הרגע הזה, לפני שקדושת השבת תאסור על פעולת הצילום, הוא רגע של אור יקרות נמוך שחודר לבתים, זהוב. המבט שלנו תלוי באוויר וכלוא באלומת האור כמו דגיגוני האבק ששוחים באור הזוויתי של בין ערביים. אנו לא זוכים למבט רחב, המעניק התמצאות במרחב, אלא הצצה מקוטעת שמכריחה אותנו לרחף במעין תווך.

התווך הזה הוא ליבת הפרוייקט, העדרם הרועם של אנשים בצילום חרף המצאותם התובענית של חפציהם האישיים ונוכחותם המרומזת; מרחב ביתי באופן ברור שמרגיש זר.

פתיחה נוספת: שלישי 19.3.19 בשעה 17:30; מפגש גלריה: שלישי, 2.4.19 בשעה 18:00

נגה גרינברג, קצרין, 2017

נגה גרינברג, קצרין, 2014

ענת קינן, צמצם

ענת קינן, צמצם (פרט)

ענת קינן / אישון, נקודת מוצא: תערוכה בסדרת נדבך 22

עובדות בשטח, ציפיות, עצמים דוממים, המקום והזמן – רשימת מלאי של הנִגלה למבקר בתערוכה (אוצר: עדו בראל). עבודתה של קינן מאתגרת את הצופה בבדיקת גבולותיה, ומחייבת התבוננות נוספת ביחסים בין העצמים. המעבר בין החללים בתערוכה מופרע והראייה נחסמת, כגולל על המים; נפחי אוויר, הכולאים את המפתן, את המעבר בין החדרים ואת החלון אל העולם. הגופים המאסיביים בתערוכה אינם אלא אפשרויות של השהייה, והמקום שהיה קודם, אינו אותו מקום, כי הרי אין אדם יורד אל אותו נהר פעמיים. בתערוכתה מציעה קינן עלילה מצומצמת, המסופרת כמִקשה אחת ומציעה סוג של דריכות – ערנות חדשה לעצמים ולעולם.

מפגש גלריה: שבת, 30.3.19 בשעה 12:00


בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
פתיחה: שבת 16.3.19 בשעה 12:00 | נעילה: שבת 11.5.19 בשעה 14:00
שעות פתיחה חדשות: ב׳, ד׳, ה׳ 18:00-10:00; ג׳ 20:00-14:00; ו׳ 13:00-10:00; שבת 14:00-11:00; א ׳- סגור


 

x סגירה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden