כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

אבי קריספין, Cabin Fever. גלריה קו 16

עבודה בעיניים // אבי קריספין

מחר (14.3) תיפתח בגלריה קו 16 תערוכת היחיד של אבי קריספין, Cabin Fever, עבודת וידאו שצולמה במסדרונות המרכז הקהילתי שבו שוכנת הגלריה, עם דמויות שממתינות יחד ולחוד לאסון המתקרב

הפרטים הטכניים

״Cabin Fever״, עבודת וידאו (10 דק׳), כשם התערוכה בגלריה קו 16, שד׳ ששת הימים 6 בתל אביב (עד 9.5). אוצרת: קרני ברזילי. פתיחה: 14 למרץ 20:00

מי אני

גדלתי בישראל ובארצות הברית, בוגרת מחלקת VAV בריטפלד, ו־MFA במכון סנדברג בהולנד. חיה ועובדת בתל אביב.

העשייה שלי מתמקדת בווידאו, במיצבים ובצילום. קולנוע מיינסטרים ותרבות פופולרית משמשים אותי ככלי שדרכו אני בוחנת ייצוגים ויזואליים ודמויות ארכיטיפיות בחברה. העבודות שלי עוסקות בפאתוס וריקנות שמסתתרים מאחורי הגדרות כמו גבורה, הקרבה או כבוד. שימוש בשכבה של הומור מאפשר לי להציף את הבדידות, עצב, או להקצין את אי הנוחות שבהגדרות אלו.

העבודה

Cabin Fever, או בתרגום חופשי ״קדחת התא״, היא תופעה המתארת קלסטרופוביה ואי שקט של אדם או קבוצה כשהם סגורים במקום מבודד למשך זמן רב. בתערוכה בקו 16, תופעה זו מהדהדת דרך מופעיה בז׳אנר סרטי אסונות הוליוודיים שמדגישים ומבטאים חרדה, בדידות וניכור כמוטיבים מרכזיים. עבודת הווידאו שמוצגת בתערוכה צולמה במסדרונות המרכז הקהילתי שבו שוכנת הגלריה, ובהשתתפות קבוצת שחקנים מהמקום. הדמויות המופיעות בה שטוחות, גנריות כמעט, ממתינות יחד ולחוד לאסון המתקרב.

בעבודותיי אני מתמקדת בעיקר בפרגמנטים ורגעים מבודדים על ידי פירוק והגזמה של העולמות הטמונים בהם. ב־Cabin Fever אני מפרקת ובונה מחדש את הנרטיב הצפוי והמוכר של ז׳אנר סרטי האסונות בכדי להדגיש את ממד האבסורד שהוא טומן בחובו, בעוד שהגיבור המושיע או הסכנה המתקרבת הופכים לכלי לחשיפת יחסי כוחות ודפוסי התנהגות פוליטיים־חברתיים.

תעבירו את זה הלאה

העבודה נוצרה במיוחד בעבור התערוכה, ובתגובה אל המקום שבו היא מוצגת. מהבחינה הזו המקום שבו היא נמצאת הכי מתאים לה. עם זאת, הייתי רוצה לראות אותה מוצגת ביחד עם עבודות וידאו נוספות שלי בחלל מוזיאלי. העבודות מתמקדות בקבוצות שונות, כל קבוצה בזירה משלה – משפחה בסלון הרוס, קבוצת גברים במחסן נטוש, ועוד. הייתי רוצה לבנות תערוכה שתהיה מורכבת ממסדרונות וחללים נפרדים, שהצופה יוכל לשוטט ביניהם, ולמצוא את עצמו כל פעם בסיטואציה שונה ובו בזמן מציץ ושותף להתנהלות הדמויות בסרטים.

אבי קריספין, Pep Talk

פלוס אחד

Pep Talk, עבודת וידאו, 2018, שמונה דק׳ ו־28 שניות. העבודה הינה נאום מתוך מיצב המשל שלושה סרטים שמפרקים את הפאתוס והמניפולציות הכרוכות בנאומים המוצגים בהם, והינה חלק מפרוייקט מתמשך שאני עובדת עליו עם האוצרת סאלי הפטל נווה. כל וידאו מתרחש בסביבה שונה – פוליטית, משפטית, ספורטיבית – ומשלב אלמנט של תחפושת ודמות מרכזית שנושאת נאום, קריאה לפעולה, ישירות למצלמה.

הווידאו, בהשראת נאומי מוטיבציה (pep talks) שניתנים לספורטאים ולצוותים שיצאו לנצח בכל מחיר, מתרחש על מגרש כדורסל וכולל נאום שנמסר על ידי דמות קמע / מאמן / מעודדת. דבריה על הדרך לניצחון מדגישים את הריקנות של השוואת התבוסה למוות כשהיא סותרת וחוזרת על עצמה.


פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden