תערוכות אפריל־מאי־יוני בסדנה לאמנות יבנה
להיות אדם
תערוכה קבוצתית באוצרותם של לב קיפרמן ורוני ראובן, לרגל השקת גיליון המאה של מגזין ״כאן״. הבחירה בנושא אינה מקרית: בתקופה טראומטית ואחרי אסון 7 באוקטובר, שבה הפילוג בעם והשסע החברתי מעמיקים, יש חשיבות רבה לערבות הדדית, לאחדות בין הפלגים השונים ולדיאלוג אמיתי. בתערוכת מחווה שמהווה נקודת ציון משמעותית להמשך העשייה, מציגים 12 אמניות ואמנים: איקה אברבנאל, איתן ארנון, אנטון בידרמן, אורית בן טוב, עליזה יבין, דניאל לוי, מלי לסקר, יוסי מרק, רחל עזרא, דיאנה פומרנץ צוק, עמליה רובין ובן ציון שמויס.
מגזין ״כאן – מציאות ישראלית באמנות״ הוא כתב עת מקצועי המוביל לשיח על אמנות עכשווית בישראל החל משנת 2007 ועד לימינו. הוא כולל שיח ביקורתי וענייני על יצירות, תערוכות, מוקדי יצירה ופרשנות איכותית לשפה החזותית, בהקשרים תרבותיים וחברתיים המותאמת לשיח האמנותי המקומי. סקירת התערוכות מקיפה את ההתרחשות האמנותית בארץ ומציגה תמונה עדכנית בזמן אמת.

דיאנה פומרנץ. צילום: אור בן טוב

יוסי מרק. צילום: אלעד שריג
הכול תלוי
תערוכת יחיד לשולי בורנשטיין וולף, באוצרותם של ורה פלפול ורוני ראובן. העבודות בתערוכה אמנם תלויות על הקיר, אבל נושאות בתוכן את התחושה שהכול באמת תלוי – תלוי על סף, בין האפשרי לבלתי אפשרי. זוהי תערוכה שנולדה מתוך תחושת התלות הזו, מתוך תנועה בין איזון לאיבוד איזון, בין נפילה לבין תקומה מחדש.
לצד ציור קלאסי על בד, עבודותיה של בורנשטיין וולף נבנות משברים. היא אוספת פרגמנטים – חתיכות עץ מנגריות, גזרי ציורים ישנים, בתי נרות מאלומיניום, אריזות של תרופות, זכוכיות ועוד. היא גוזרת, ממרקת, מפרקת, ואז בחיבור מחדש יוצרת אובייקטים ומיצבים.
בשבועות הראשונים לאחר אסון 7 באוקטובר אספה את בתי הנרות הריקים מהכיכר, והחלה לרקום ולשזור אותם יחד עם גזירי ציורים ישנים שלה – נופים ארץ־ישראליים, עצים מפוארים, פרחים ופריחות. היא הרכיבה מרבד צבעוני שבו ניבטים קטעי צמחייה, כתמי שמיים וחלקי פרחים, כולם מחוברים זה לזה בחוט אדום. את בתי הנרות הכסופים היא מחוררת, מועכת ורוקמת כאילו היו חלק ממרקם טקסטיל, ומוסיפה אליהם אריזות ריקות של תרופות, כמו מנסה לרפא את החולי והכאב שדבק באדמה שלנו.

שולי בורנשטיין וולף, שדות אדומים. צילום: אבי אמסלם
אנטומיה של רגש
תערוכת יחיד למיכל פולג, באוצרותו של רוני ראובן, שבה הפרח מפסיק להיות אובייקט דקורטיבי והופך לכלי קיבול לרגש אנושי. ציורי השמן העמוקים ורישומיה האינטימיים של פולג מייצגים פגיעות, חמלה והשלמה. העבודות עוסקות בזמניות, לא כטרגדיה של נבילה, אלא כביטוי של יופי שברירי שקיים רק כאן ועכשיו.
כל פרח הוא פנומנה (תופעה תחושתית) ייחודית, הנושאת בתוכה סיפור אישי, מהתשוקה המתפרצת ועד לפייאטה, רגע של חמלה עמוקה מול הכאב והחלוף. החיבור בין הדיוק הציורי והבוטני (האנטומיה) לבין הסיפורים האישיים והסימבוליות (הרגש) – מעניקים לצופה תחושה שהוא נכנס למעבדה של הנפש.

מיכל פולג, אנטומיה של רגש. צילום: מיקי ברנדט
הסדנה לאמנות יבנה
שדרות דואני 25, יבנה
פתיחה: 24.2; נעילה: 26.6










