כל מה שחשוב ויפה

ברוכים הבאים לפורטפוליו

ספרו לנו על פרויקטים חדשים ומלהיבים. ליצירת קשר ולפרטים נוספים – hi@prtfl.co.il

מגזין פורטפוליו מפרסם מידי יום כתבות, ראיונות, ביקורות וחדשות בתחומי העיצוב, האמנות והאופנה. למגזין, שהוקם בשנת 2005, עשרות אלפי קוראים מידי חודש, והוא משמש בנוסף כפלטפורמת תוכן לתערוכות, לסיורים בארץ ובחו״ל, למפגשים עם יוצרים ועוד.

קראו עוד על פרוטפוליו

נועה שיזף. צילום: אורית שטראוך

מה קורה // נועה שיזף

נועה שיזף מכניסה את מראות העבר, העתיד, והמתח שביניהם, לגלריה בבניין המועצה האזורית מנשה. בסתיו הקרוב אפשר לראות את עבודותיה גם בברצלונה

מי?

נועה שיזף, בת 49, גרה בקציר, ואדי ערה.
אתר / פייסבוק / אינסטגרם

סטטוס זוגי?

בזוגיות עם יאיר 26 שנה, אנחנו הורים לשתי בנות.

נועה שיזף, מראה הצבה בתערוכה בקצה השדה יש מבנה

מה בצלחת?

צמחונית מגיל 13. בעקבות מחלה שעברה עלי, על מנת להחלים ולהישאר בריאה, הוצאתי מהתפריט גם חלב, קטניות ופטריות ומשתדלת לא לאכול קמח. למרות שעדיף לי בלי, לא עומדת בפיתוי כשלפניי קראמבל או שטרודל תפוחים מעולה. לעולם לא יכנס לי לפה כל סוג של בשר, תמנונים או רכיכות.

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

התערוכה הנוכחית שלי, ״בקצה השדה יש מבנה״ (עד ה־16.5, אוצר צביקה אלטמן) היא מיצב תלוי מקום שהקמתי בגלריה הקהילתית בבניין המועצה האזורית מנשה. העבודה מבוססת על צילומי אוויר מתקופות שונות של אזור ואדי ערה/מנשה, הכפרי באופיו, ומגיבה לתהליכים האורבניים המואצים שמתרחשים בסביבה, ויוצרים (לפחות אצלי, כתושבת המקום) מועקה ואי־שקט. בפעולה שאני עושה בגלריה אני מערערת את השקט והסדר של הבניין המאופק באמצעות הכנסת ההפרעה החיצונית פנימה, אל תוך הרשות שבה מתכננים את ״העתיד של החוץ״.

רישומי דבק גאפה צבעוני על הקירות, צילומי משפחה שלי, ומקטעי קירות הבנויים משקי חול שהובאו מחפירה ארכיאולוגית סמוכה, מרכיבים את העבודה, שבודקת את החיבור של תנועת שינוי ובינוי הנוכחית לרצף ההיסטורי והארכיאולוגי של ואדי ערה, ואת המקום שלי כפרט בתוך הרצף הזה.

בשנים האחרונות יצרתי מספר פרויקטים של התערבות במרחב. מעניין אותי המפגש הבלתי אמצעי עם קהל שאינו צרכן אמנות, וההשפעה של האמנות כחומר פעיל, מעורר תגובה. הקמת המיצב בבניין המועצה, בנוכחות עובדי המקום ואורחיו, זימנה לי מפגש רצוף שאלות וגילויי סקרנות, דיונים פילוסופיים לא צפויים, והוכחה שלאמנות יש כוח ונוכחות שמשפיעה על האנשים.

מי שיזדמן לברצלונה באוקטובר (9־26/10) יוכל לראות ב־Gallery Valid Foto עבודות מתוך הפרויקט שלי ״לפעמים אני רוצה להיות בת ים״, שזכה לאחרונה בציון לשבח וישתתף בתערוכה של תחרות ג׳וליה מרגרט קמרון ה־13. זהו גוף עבודות שעוסק בהשלכות של תקופה מורכבת על הגוף והנפש. שתי התערוכות האלה ממחישות את התנועה בעבודה שלי בשנים האחרונות, בין יצירה אינטימית, החוקרת את עומק המרחב האישי פרטי שלי לבין פעולה במרחב הציבורי. תנועה בין ים, משפחה, פנטזיה וארכיאולוגיה, שהם החומרים המזינים את היצירה שלי.

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

חנה שביב לימדה אותי בשנה האחרונה של הלימודים בחוג לאמנות יצירה באוניברסיטת חיפה. זה היה המפגש הראשון שלי עם הצילום, והיא זו שלאחר התבוננות בעבודות שלי ציינה בפני בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שאני צלמת. הקביעה שלה הציתה אצלי תשוקה חדשה ובזכותה המשכתי ללימודי צילום, שהפך לכלי המרכזי בעבודה שלי.

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?

לא להפסיק לעשות אמנות אף פעם. זה עולה ים כסף. חוץ מזה כבר כמה זמן אני עובדת על עבודת וידאו שחשובה לי מאוד, כשתהייה מוכנה אני רוצה שהיא תוקרן במקום כמו טיימס סקוור בניו יורק.

מה פריט הלבוש האחרון שקנית?

נעלי סירה מוזהבות. מאז שקניתי אותן אני הולכת איתן כל הזמן, הן הופכות יום רגיל ליותר שמח.

פורטפוליו באינסטגרם
עקבו אחרינו
Silence is Golden