כל מה שחשוב ויפה
אורה איתן, מתוך הספר Cowboy Bunnies, הוצאת G.P. Putnam's sons

אורה איתן: ישנם כל מיני אופנים להסתכל על דברים ולראות אותם

בומלך, ספר הילדים החדש שכתבה ואיירה אורה איתן - מהמאיירות הוותיקות והחשובות בישראל - בולט בין ספרי הילדים בחנויות הספרים בזכות צניעות ופשטות ויזואלית

בומלך קם בבוקר, חובש את הכתר שלו, מרכיב את משקפיו, ולהפתעתו הכל מסביבו מכוסה כתמים שחורים. כתם שחור על המראה, על ביצת העין, על הצעצועים. הוא צורח, משתולל מכעס ומאשים את כולם מסביב על שלא ניקו מספיק טוב. בסופו של דבר הוא מתפכח, לאחר שהמטפלת הבינה מה קרה: מסתבר שהיה כתם על זגוגית המשקפיים.

סיפור זה הוא מרכז העלילה של הספר החדש לפעוטות, שכתבה ואיירה המאיירת הוותיקה אורה איתן. את איורי הספר ביצעה איתן באופן ידני, בקו חופשי וזורם. רקע הדף – לבן. הסצנות נטולות רקע, וההתמקדות היא בבומלך ובשאר הדמויות שבהן הוא פוגש. הכתר של בומלך עשוי ממגזרת נייר משבצות בצבע צהוב, שאותה הדביקה על גבי האיור; שהרי בומלך הוא לא באמת מלך, אלא ילד רגיל. התוצאה היא שפה איורית יפה ותמימה, מהסוג שנדיר למצוא כיום. צניעות ופשטות ויזואלית, שנתמכת בפורמט הקטן של הספר, היא שהופכת את הספר לבולט מבין ספרי הילדים הרבים שניצבים על המדפים בחנויות הספרים, שלרבים מהם משותף הפורמט הגדול והעומס הוויזואלי והצבעוני.

מתוך הספר בומלך, 2019, הוצאת עם עובד

אורה איתן. צילום: נעה צ׳רנוב

לדבריה של איתן, תהליך העבודה על הספר התחיל מהאיור ואילו הטקסט הגיע בשלב מאוחר יותר. ״לשם בומלך אין שום משמעות״, היא מציינת, ״זה יכול להיות כל ילד״. כיצד נולד הרעיון לכתיבת הספר? ״ראייה היא נושא שמעסיק אותי. יש לי הרבה סיפורים, שחלקם פורסמו בעיתונים וחלקם לא ראו אור, שעוסקים בנושא הזה. ישנם כל מיני אופנים להסתכל על דברים ולראות אותם״.

התחשק לי פסים, משבצות ונקודות

איתן נולדה בשנת 1940 בתל אביב לדבורה וזאב זנדהאוז – ילידי פולין שעלו לישראל בגיל צעיר וכאן נישאו. בחודש מרץ הקרוב תחגוג את יום הולדתה ה־80. היא נחשבת לאחת המאיירות החשובות שפעלו ופועלות בישראל, ומספרת שנמשכה לתחום כבר בצעירותה. ״מאז שהייתי ילדה קטנה עניין אותי לצייר ספרים, ותמיד כשציירתי זה היה לפי סיפורים. כבר בגיל 12 ציירתי ציורים לספר ׳גמדי ליל׳ של ביאליק״. 

בהיותה בת 17 החלה את לימודיה במחלקה לגרפיקה שימושית בבצלאל, שם למדה בין השנים 1961-1957. לאחר סיום לימודיה בבצלאל, בהיותה בת 21, נישאה לפלאונטולוג (חוקר מאובנים) איתן צ׳רנוב, והחליפה את שמה לאורה צ׳רנוב. אז מהיכן השם אורה איתן? ״באמצע שנות ה־60 הוזמנתי על ידי עורך עיתון ׳למרחב׳ לעבוד כמאיירת ממלאת מקום. חלקתי חדר עם מספר עיתונאים, ובשלב מסוים הציעו לי גם לכתוב. טור פוליטי או טור דעה? – כמובן שלא; אישה צעירה נשלחה באותה תקופה לכסות ענייני מטבח, אופנה ושאר זוטות. בכל מקרה, החלטתי לאמץ את שמו הפרטי של בעלי איתן כשם משפחתי הספרותי. על הכתבה הראשונה חתמתי אורה איתן, ומאז ועד היום זה שם העט שלי״.

מתוך הספר מעשה בחמור, 1975, הוצאת עם עובד

מתוך הספר היה היה פילון אחד, 2017, הוצאת עם עובד

משנת 1964 ועד היום איירה איתן למעלה מ־100 ספרים של מיטב הכותבים לילדים, רובם בישראל. בשנת 1993 החלה לאייר ספרי ילדים גם בארצות הברית. ברשימת הסופרים שאת ספריהם איירה, אפשר למצוא שמות כגון ח. נ. ביאליק, לאה גולדברג, חיה שנהב, יהודה אטלס ואורי אורלב. לצד הספרים, איירה איתן גם לעיתונים, ביניהם הארץ שלנו, למרחב, צ׳ופר ופילון, שבו הייתה גם חברת מערכת.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

איוריה של איתן זיכו אותה בכ־20 פרסים בארץ ובחו״ל, ביניהם שלוש מדליות על שם בן יצחק מטעם מוזיאון ישראל ירושלים. היא הייתה המאיירת הראשונה שזכתה בפרס נחום גוטמן לאיור, וזכתה פעמיים בעיטור כריסטיאן אנדרסן לספרות ילדים ונוער. כמו כן השתתפה בלמעלה מ־20 תערוכות בארץ ובעולם. בשנת 2012 הוצגה במוזיאון נחום גוטמן לאמנות תערוכת יחיד של עבודתה, בשם ״אורה איתן, מאיירת״, שאצרה טלי תמיר.

בנוסף לעבודתה כמאיירת מובילה, נחשבת איתן גם כאחת הדמויות הבולטות בישראל בתחום הוראת האיור. היא שימשה כמרצה בכירה לאיור במחלקה לעיצוב גרפי בבצלאל, שם לימדה בין השנים 2009-1977. בשנת 2010 הוענק לה תואר יקירת המחלקה לתקשורת חזותית מטעם המחלקה שבה לימדה מעל לשלושה עשורים.

מתוך הספר a tisket a tasket, הוצאת Philomel Books

מתוך הספר יש לנו גולם, 1978, הוצאת עם עובד

מתוך הספר הכלב נפת, 1974, הוצאת עם עובד

בדומה לבומלך שיצא לאור לאחרונה, גם את הספרים הכלב נפת, מעשה בחמור, יש לנו גולם ועפה צפה מטריה (הוצאת עם עובד) כתבה איתן בעצמה. הארבעה, שאוירו בשפה חזותית דומה, יצאו לאור בין השנים 1981-1974, ובשנים האחרונות – כארבעה עשורים לאחר שראו אור לראשונה – יצאו לאור שניים מהם בהוצאה מחודשת: הכלב נפת ומעשה בחמור. ״כתבתי ואיירתי את הספרים האלה כשהילדים שלי היו קטנים. נקודת המוצא שלהם הייתה ויזואלית לגמרי, עוד לפני שבכלל נכתבו הסיפורים. התחשק לי לעשות ספרים שיהיו עשויים מפסים, משבצות ונקודות ובצבעוניות עזה וחיה – כזו שמבוססת בעיקר על צבעי יסוד. לא היו לי אז טקסטורות. קניתי בדים שעליהם הופיעו הצורות שרציתי, גזרתי ריבועים ומתחתי אותם על קרטון ביצוע בגודל חצי גיליון. את חצאי הגיליונות צילמו, הפיקו מהם פלטות ובהמשך הדפיסו״. 

אך את רוב הספרים איירה איתן בעבור כותבים אחרים. ״יש הבדל גדול בין לאייר טקסט של אחרים לבין לאייר טקסט שלך״, היא מדגישה. ״כשאני מאיירת טקסט שמישהו אחר כתב, עשו לי כבר חצי מהעבודה. כשאני מאיירת ספר לטקסט כתוב מראש, אני יוצאת מתוך נקודת מוצא שמישהו אחר יצא ממנה. התפקיד שלי הוא לא רק לבאר את מה שהכותב כתב, אלא להוסיף. אנשים מספיק חכמים ומבינים את הטקסט, אין צורך לבאר אותו בעבורם״.

מציירת וזורקת בלי סוף

בתחילת דרכה כמאיירת הקפידה איתן לעבוד במסגרת סגנון חזותי אחד בלבד, שכלל שימוש בקו דק מרובה קווים. ״לאחר שסיימתי את הלימודים בבצלאל מאוד רציתי שיהיה לי סגנון משלי, כי ראיתי שלכל המאיירים האחרים יש כזה. סברתי שאם לא יהיה לי סגנון ייחודי אז לא ידעו מי אני. אימצתי לעצמי סגנון, שהיה מושפע ממאייר וכותב אנגלי בשם רונלד סירל, ואת הספרים הראשונים שאיירתי בשנות ה־60, איירתי בהשראת עבודותיו. מה שאיפיין את האיורים שלו היו רגליים וידיים דקות ושיער שופע ופרוע, וכך גם אני איירתי״.

אך בהמשך התהפכה ההחלטה לדבוק בסגנון אחד. ״נקודת המפנה התרחשה בשנת 1970. עד לאותה נקודה עשיתי שימוש רק בקו: אמנם קו בשילוב צבע, אבל עדיין קו״. מי שהשפיע על ההחלטה לבצע שינוי לא היה מאייר או מעצב. ״המנטורים שלי היו סופרים, לא אנשי גרפיקה ולא אנשי בצלאל״, מדגישה איתן. מי שהציע לה לעבוד בטכניקה שונה היה אחד מאותם מנטורים – הסופר ט. כרמי.

מתוך הספר קן לציפור, 2007, הוצאת כרמל

מתוך הספר Sun is Falling Night is Calling, הוצאת Simon & Schuster

״ט. כרמי היה עורך ספרי הילדים בהוצאת עם עובד. באחת הישיבות שירבטתי במהירות משהו על פיסת נייר. הוא הביט בשרבוט ושאל אותי מדוע אני לא מאיירת באותה חופשיות ובאותה שפה גם את הספרים. הוא נתן לי לאייר את הספר ״אשעב מבגדד״ שכתב שמעון בלס (הוצאת עם עובד), והציע שאאייר אותו בחופשיות כמו בשרבוט. שם עבר הקו שלי מהפכה והפך להרבה יותר חופשי וגם ליותר עבה״.

מאז, התנסתה במגוון רחב של טכניקות, החל מרישום בעט, דרך ציור על דיקט וזכוכית, ועד עבודה על תוכנת מחשב. בכל ספר שהיא מאיירת היא מחפשת את הסגנון ואת הטכניקה המתאימים לאותו ספר. ״הטכניקה של האיור משרתת את התוכן. הפתרונות החזותיים מגיעים או בעקבות הטקסט עצמו, או בעקבות יציאתו של חידוש טכני מעניין שהשימוש בו נראה לי מתאים לנושא״.

דוגמה מעניינת לחידוש שכזה, שהשימוש בו הוביל לתוצאה מרשימה, אפשר למצוא באיורי הספר תרנגולת כחולה מאת חיה שנהב (הוצאת הקיבוץ המאוחד) שאותם ביצעה איתן בשנת 1987 באמצעות קולאז׳ שהורכב מניירות בעלות טקסטורה בייצור עצמי. ״האיורים של תרנגולת כחולה נולדו מתוך ההתאהבות שלי בזירוקס. הזירוקס העניק לי אפשרות להמציא טקסטורות. בחרתי מראש סקאלה של צבעים, מצאתי ניירות ויצרתי עליהם טקסטורות. לקחתי לטרסט של מעבר, הגדלתי אותו ובהמשך סרקתי את הגרסה המוגדלת. כך קיבלתי טקסטורה יותר גסה מזו החלקה שהציע הלטרסט המקורי״.

מתוך שלמה המלך והדבורה, 2012

פרוייקט מרשים במיוחד הוא סרט אנימציה שאורכו כ־11 דקות בשם שלמה המלך והדבורה, שאותו יצרה בשנים 2012-2011 יחד עם בתה הבמאית והאנימטורית נעה צ׳רנוב. השתיים העניקו פרשנות ויזואלית ייחודית לאגדה של ביאליק. ״יום אחד קניתי טושים מעולים של פנטון, והתחלתי לנסות אותם על חומרים שונים, בין השאר על נייר אלומיניום, המוכר יותר בשם נייר כסף. התוצאה הייתה מרהיבה.

״ציירתי חיות, צמחים דמיוניים וגם דמויות, בעוד שאחת הדמויות הייתה רקדנית. בתי נעה ראתה את הרקדנית ונדלקה עליה. היא לקחה את הדמות, הכפילה אותה והכינה סרטון אנימציה קצרצר שבו רקדו שתי הרקדניות. החלטנו להכין סרט אנימציה, ובחרנו באגדה של ביאליק. עבדנו על הסרט למעלה משנה, כשאני מכינה את הציורים ונעה ביימה והנפישה.

״כשאני נכנסת לפרויקט שמעניין אותי, אני עובדת בצורה אובססיבית. אני מציירת וזורקת בלי סוף. לא מדייקת את התמונה אלא מציירת עוד ועוד, ובסוף בוחרת את מה שנראה לי הכי מתאים״. מה שיהיה מדוייק לומר הוא שספרה החדש בומלך – שהגיע לאחרונה לחנויות הספרים, הוא אחד מספרי הפעוטות היפים והמיוחדים שיצאו לאור בישראל בתקופה האחרונה. איתן בהחלט בחרה את מה שהכי מתאים.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden