הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
עלילה מקומית: ניסויים, גישושים, שאלות, צעדים, מילים, מושגים, כלים ותקלות
״זה ניסיון להעלות את האופי והדרך של הקבוצה במילים וב׳גרפיקה׳ שעושות רעש, עושות קול״, אומר גיא שגיא על העיצוב של ״עלילה מקומית״, המציין 20 שנות יצירה של קבוצת התיאטרון רות קנר
Yuval:
הי גיא, בוקר טוב, מה שלומך?
Guy:
שלומי טוב מאוד
Yuval:
מזל טוב על הספר עלילה מקומית. נראה טוב!
Guy:
תודה רבה, משמח. יצא לך לראות עותק פיזי?
Yuval:
לא. רק פי.די.אף 🙊
אבל גם על המסך נראה שהעיצוב הולם את כותרת המשנה של הספר: ניסויים, גישושים, שאלות, צעדים, מילים, מושגים, כלים ותקלות. תגיד, הכרת קודם את העבודות של קבוצת תיאטרון רות קנר? לפני שהתחלת לעבוד על הספר?
Guy:
כן, אני מכיר אותם בערך עשר שנים. עובד לידם, ולפעמים גם יצא לי להיות איתם ממש על הבמה
Yuval:
נייס. ספר אם כך על תחילת העבודה: כשפנו אליך, מה ביקשו? מה היה הבריף?
Guy:
זו היתה פעם ראשונה שהקבוצה אוספת ומתעדת בצורה אינטנסיבית את הפעילות הארוכה שלה על פני 20 שנה. נפגשתי עם רות קנר ועדי חבין, העורכת: הן הגיעו עם הבטחה לארכיון ענק וביקשו לתת צורה בספר לפעולות הקבוצה
Yuval:
מאיפה מתחילים?
Guy:
במבנה: איך לבנות את הספר. עלו רעיונות שונים: המילה היא הגיבורה הראשית פה, אם מדברים על דרמה, ובאיזשהו שלב הגיעו רותי ועדי עם החלוקה ל־22 פרקים, שהן 22 מילות פעולה, בעיקר, שכולן מסתיימות ב־לה. רצינו פוליפוניה וקיבלנו צליל לאורך כל הספר של לה־לה־לה…
Yuval:
וואלה (הייתי חייב…)
Guy:
חחח
Yuval:
אז יש מבנה. ויש 22 מילות פעולה. מה עכשיו?
Guy:
מאחורי כל אחד מהפרקים עומדת הצגה, עבודה של הקבוצה, ולשם נשפכים עשרות סוגים של חומרים, מאמרים, טקסטים, ציטוטים, שירבוטי סקיצות לבמה, תמלולי הצגות, ניסויים והפעלות לקורא… לכל סוג כזה ניתנה צורה גרפית והבנו שיהיה רעש וכולם יישבו על אותו הדף בסמיכות ויעשו את הרעש שלהם. את הקולות שלהם…
Yuval:
בוא תתן 2-3 דוגמאות?
Guy:
נגיד הפרק ״תקלה 1״, שהוא סביב ההצגה דיוניסוס בסנטר, נפתח ישר לתוך הקראה מתוך הספר שלצידו מתחיל טקסט על סיפור של מקום, שירטוטים מתוך שיר ערש לשכונת נורדיה שכתב אבות ישורון, צילומים מההצגה, קרדיטים מההצגה והכל נמצא באותה כפולה, באותו החלל.
• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>
בפרק ״מילה״, שהוא למחברת העברית וסיפורים אחרים מאת פרנץ קפקא, מונחת שיחה של רות על הגילוי של המחברת שקפקא כתב ולמד עברית והוא כולו זרוע במילים מתוך המחברת, יפיפיות בכתב היד של קפקא, לצד טקסטים מתחלפים על משפט שאינו נגמר.
בקיצור זה ניסיון להעלות את האופי של הקבוצה הזאת והדרך שלה במילים וב״גרפיקה״… שעושות רעש, עושות קול
Yuval:
אז אפרופו רעש וקול ו״ניסויים, גישושים, שאלות, צעדים, מילים, מושגים, כלים ותקלות״: יש הבדל בין מופע על במה, שתחום בזמן ובמקום, לבין חוויית הקריאה בספר. איפה עובר הגבול – ולא שיש חוקים נוקשים – בין למתוח את העיצוב לבין לאפשר נוחות קריאה וריכוז בטקסטים?
Guy:
זה נחמד לנסות אבל אין סיכוי לקיים את מה שקורה על הבמה בספר. זה תמיד פיזי ומלא צליל ורציף בהופעה, ובספר זו תמיד הכפולה והמבט. בזמן העשיה של הספר הייתה הרגשה של כאוטיות, רעש ודחיסות. כשהוא יצא והבטתי בו זה היה מוזר כמעט לראות כמה הוא מסודר ומסורק ומאורגן
Yuval:
ובכל זאת הוא לא כזה מסודר לעומת ספרים ״רגילים״, העין נודדת כל הזמן בין כל האלמנטים שבכפולות
Guy:
אולי התרגלתי, אבל כן, כאוס או זליגה בין חומר לחומר, בין אלמנטים שונים – כמה דברים בבת אחת – היו הקוד המבני של הספר. אם כבר אז פה מצויה ההקבלה בין מה שמתרחש על הבמה לבין מה שקורה בין הדפים…
Yuval:
מה אתה יכול לספר על התהליך? על הדיאלוג בינך לקנר וחבין?
Guy:
הן היו נהדרות. השיחה היתה באופן קבוע על איך זה יכול להתהוות למקסימום שלו; חופש על הבמה שווה חופש בעיבוד החומרים. הן הביאו איתן ארכיון של 20 שנה, תאר לך, זה פשוט לא נגמר, והזמינו גם כותבים ומשתפי פעולה לאורך השנים ויוצרים שעבדו איתן ואת השחקנים של הקבוצה. היו הרבה נוכחים בחדר…
זה היה דיאלוג במובן הפשוט של המילה שהן שואלות: הנה הדברים, מה אפשר לעשות איתן; אני עונה והן שואלות שוב וזה רק מתקדם, אין ביטול ורידוד. זה נשאר ורסטילי ואקלקטי. הקבוצה מתעסקת במקום הזה: בהיסטוריה, בתרבות, בחברה, בהוויה המקומית דרך טקסטים. על הבמה תמיד הקול והמילה הן גיבורות: שירה דיקלום, ציפצוף, מילמולים, צעקות, שפות שונות וניבים מתערבבים
Yuval:
קצת (או הרבה) כמו הקו האמנותי של עבודות הבמה. אתה יכול להגיד משהו על הטיפוגרפיה? והקווים/פסים השחורים ש״מפריעים״ לה לפעמים?
Guy:
כן. הן הביאו ניסויים, או תרגילים שרות עושה עם הקבוצה וניסו להפעיל אותם בין הדפים של הספר. אז שם הגרפיקה בפירוש נדחפת, פולשת לטקסטים הניסויים האלו: צורות גרפיות פשוטות, דוחפות את הטקסטים מהסידור המלבני שלהן. יש שם הרבה גופנים, קצת יותר ממה שראוי…
Yuval:
״קצת יותר ממה שראוי״. אהבתי… נראה לי אבל שבמקרה הזה העודפות מצדיקה את התוצאה. כמה זמן עבדת על הספר?
Guy:
לאורך שנה וחצי, עם הפסקות…
Yuval:
זה נראה כמו פרויקט שהיה כיף לעבוד עליו
Guy:
כן, ממש. אני גם אוהב את הקבוצה אז זה היה מצוין
Yuval:
יפה! מה עוד? משהו חשוב נוסף לפני שמסיימים?
Guy:
כן. שווה לראות הצגות של הקבוצה, אם הספר יזיז לכיוון אז מה טוב
גיא שגיא, עלילה מקומית. צילומים: מ״ל
תגובות