כל מה שחשוב ויפה
יער (סילוי) שפטל. צילומים: מ"ל

יער (סילוי) שפטל // פולו ספוט

בקיר אמן שהיא מציגה בבית האמנים בתל אביב, האמנית יער (סילוי) שפטל מתמצתת מסע אסוציאטיבי, שעובר בין פריז, ניו יורק וקרקוב, וחוזר לאלבום הילדות

את העבודה ״פולו ספוט״, שאני מציגה בקיר אמן בבית האמנים בתל אביב, חתכתי כפלח מעבודה רחבה יותר, מתוך גוף עבודות שהוצג בקרקוב, פולין בשנת 2004. הרגשתי שזוהי הזדמנות להוציא לאור מקטע שחיכה, המתין והבשיל זמנו. כשחזרתי לחומרים, היה מעניין להיווכח שהעבודות ממשיכות לחיות ולפעום ואין מועד ״פג תוקף״ לנוכחותן. הן נולדו בניו יורק, מתוך שיחה שהתנהלה ביני לבין אוצרת שעבדה על תערוכה בנושא זיכרון ילדות. מבחינתי זה היה הטריגר. 

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

תוך בין ערביים, לילה ועוד יום ולילה צילמתי בפרץ מפתיע, ובגמישות מפתיעה מבחינת החומרים שהצטרפו לקונצרט הצילומי – את התלתל הראשון  שלי, שנגזר ונשמר. את הכובע והכפפה הצמריים הראשונים. הציפה עם חברי הראשון, הברווז. הפוזמקאות הסרוגות בסריגת הקרושה, שסרגה חברה של אימי. גם תצלומי האלבום מימי בראשית שלי, אבא ואמא ואני – הבת היחידה – התייצבו לסט צילומי.

בהמשך השתמשתי בפנסים ובמדבקות המפיצות אור, ובאמת החלה המולה מצטלמת תוך כדי פרץ אסוציאטיבי שסחף איתו סוסי פח קטנים וכוסות עם הדפסים שיצרו השתקפויות מעניינות. אוסף ורדים גמדיים שליקטתי בתוך צנצנת. הכל חבר לחגיגת זיכרון הילדות, שהוביל אותי כסהרורית למחוזות נשכחים ומתעוררים בריגשה גדולה.

נולדתי בפריז, בת יחידה להורי. במשך מספר שנים הייתי שחקנית על במה. ״פולו ספוט״ הוא ביטוי תיאטרוני – מרכז במה, האור המלווה שחקן. הפריטים והדימויים בתמונות מלווים ובוקעים מהתאורה. כך גם התאורה בצילום ממסגרת בכל פריים שחקן אחד. ההשראה יוצאת מאלבום התמונות המשפחתי ומפריטים שנשתמרו מילדות, והטיפול האסוציאטיבי ומנסה לסמן את לב הבעירה הפנימית, במורכבות הקשר שבין דימוי לזיכרון.

בצילומים, בדיעבד, אני מזהה משובת ילדות. מה שהחל בתנופה ספונטנית המשיך ברצף אסוציאציות שיצרה אלומת האור: של ריצה, מחול, השתובבות והתפזרות בשדה הפתוח, משחקי כדור ותופסת, קולות צהלה, כלי הבית שהשתקפו כמו יצרו מן סרט. פנס קסם. הכל כמובן בדמיוני הקודח. 

אני מצלמת צילום אנלוגי בסרט צילום ומדפיסה במעבדה. שם מתחולל קסם נוסף ונוצר סוד. התרחשויות בלתי צפויות מניעות את הנייר ואת הדימוי ונולדת מציאות חדשה. בתוך התערבותי בצילומים הקיימים ״הבערתי אש״, כאילו שרפתי מקטעים, משחתי במכחולי קשת בענן ונתתי לדימיון לספר סיפור ולהשאיר את המשכו לפרשנות הצופים בעבודות.

ההחלטה למסגר את העבודות לתערוכה בקופסאות נייר צילום הייתה בחירה טבעית: בתוכן אני משקיעה את התצלום כדי לבחון ולהתבונן בו, וכאן הקופסה הופכת למסגרת, שהיא גם קופסת מטמון ותיבת פנדורה.


״פולו ספוט״, בית האמנים, תל אביב, עד 8.2. אצרה: מיכל אלדור

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. נירה כלב

    אשליות באור האור מעצים את האובייקט.האובייקט יעמוד בפני עצמו גם ללא אור
    כי הוא במרכז התמונה שנמצאת במרכז הקיר בגלריה או בבית בתל אביב או ניו יורק
    או שמה זהו משחק באור וצל. צילום אינו שחקן על במה צילום הוא תפאורה על במה
    במת החיים.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden