כל מה שחשוב ויפה
מראה הצבה בתערוכה ״עושות היסטוריה״ במוזיאון חיפה לאמנות. צילומים: מ״ל

עושות היא.סטוריה? על מקומן של נשים באמנות העכשווית

הרצאתה של חגית פלג רותם ״היא.סטוריה וסיפורים אחרים״, על נשים בעולם האמנות - מחר (ה׳, 20.2) בחדר משלי ברמת השרון

במוזיאון תל אביב נפתחה בשבוע שעבר תערוכה של האמן החשוב ויליאם קנטרידג׳ מדרום אפריקה. באולם הסמוך מוצגת התערוכה ״אם בלילה חורפי עוברת אורח״, ובה עבודותיהם של שמונה אמנים, כולם גברים. בחודש הבא תיפתח תערוכתו של ג׳ף קונס, האמן האמריקאי המפורסם והפרובוקטיבי, שבין שלל הישגיו, הוא מחזיק בשיא המחיר ליצירת אמנות של אמן חי -91.1  מיליון דולר. המאסה הגברית הזו (של תערוכות ויצירות טובות) נראית חריגה באווירה הכללית ששוררת בקרב מוזיאונים בעולם, לפיה ניכר מאמץ של המוסדות להציג יותר אמניות נשים, כחלק ממגמה של תיקון היסטורי לאי השוויון.

״נשים שמתנהגות יפה לא עושות היסטוריה״, אומרת כותרת המשנה של אשכול התערוכות הפמיניסטי ״עושות היסטוריה״, המוצג כעת במוזיאון חיפה (אוצרת סבטלנה ריינגולד), וזה כנראה נכון. מחר (ה׳, 20.2) תתקיים בחדר משלי ברמת השרון הרצאתי ״היא.סטוריה וסיפורים אחרים״, על מקומן של נשים בעולם האמנות כיום. על התהליכים המעודדים ועל העובדות שקצת פחות.

שירה גלזרמן במוזיאון חיפה

מתילדה טר היינה, ״נשים לקחת״, קריאה סובייקטיבית של ההיסטוריה

איזבלה וולובניק ״ביצ'קראפט״ במוזיאון חיפה

בצד הטוב, לדוגמה, המוזיאון לאמנות בבלטימור, שהודיע בדצמבר האחרון שירכוש השנה רק עבודות של אמניות. לצורך כך אף הגדיל את תקציב הרכישות השנתי מ-475 אלף ל-2 מיליון דולר (ומכר כמה וורהולים על הדרך, כדי לממן את ההחלטה). לשאלה אם האפליה המתקנת לא הרחיקה לכת, ופוגעת במגזרים אחרים, השיב האוצר הראשי ומנהל המוזיאון כריסטופר בדפורד, ש״חייבים להתחיל איפשהו, ויש לנו עוד דרך ארוכה לכסות את הפערים״. בשנים הקודמות הוא הקדיש מאמץ ממוקד ברכישת עבודות של אמנים ואמניות שחורים לאוסף המוזיאון.

לא מעט דובר על אפקט Metoo# שהביא למודעות גוברת את האפליה המתמשכת של נשים בענפים שונים של הכלכלה, החברה והתרבות ברחבי העולם. אולם מחקר שהתפרסם לאחרונה במגזין האמנות  Artnet.comמגלה שאווירה לחוד ועובדות לחוד. במחקר שבדק את רכישות האמנות לאוספים של 26 המוזיאונים הגדולים בארה״ב בעשור האחרון התגלה שמתוך 260,470 יצירות אמנות רק 29,247 היו של אמניות (11% בלבד).

ואם מסתכלים על הכסף, הפערים גדולים עוד יותר. מעקב אחר תוצאות המכירות הפומביות בעשור האחרון מעלה שמתוך סכום של 196.6 מיליארד דולר שהחליפו ידיים – רק 4 מיליארד דולר הוקדשו לאמנות של נשים (2%). בתקופה זו נמכרו יצירות של פיקאסו בלבד בסכום כולל של 4.8 מיליון דולר. בהשוואה לשיא של קונס -91.1 מיליון דולר, העבודה היקרה ביותר של אמנית בת זמננו היא של ג׳ני סאביל, 12.5 מיליון דולר.

מגמה נוספת שדובר עליה לאחרונה, היא הגילוי מחדש של אמניות מעולות, שההיסטוריה הפטריארכלית עשתה להן עוול ודחקה אותן הצידה. לפני שנה התחוללה סערה סביב ״גילויה״ של הילמה אף קלינט, אמנית שוודית כמעט אלמונית, שפעלה לפני מאה שנים והלכה לעולמה לפני 75 שנה. התערוכה שלה בגוגנהיים ניו יורק עקפה את ג׳קומטי בסיבוב ושברה את שיא המכירות וכמות המבקרים במוזיאון. כמה מהעבודות המרשימות של אף קלינט הוצגו עד לאחרונה במוזיאון תל אביב, בתערוכה ״יש עידן חדש, על הרוחני באמנות״. לא מזמן הוצגה באותו חלל תערוכת ענק של לואיז בורז׳ואה.

כמה אמניות גדולות התפספסו בצל הזוגיות עם אמן גדול, שווה ערך, ולפעמים אולי פחות טוב מהן? תערוכות ענק מוקדשות בשנתיים האחרונות לפרידה קאלו הנערצת, שהפכה לאיקון אופנה פמיניסטי וקמפי. קאלו אמנם זכתה להכרה כבר בחייה, אבל בן זוגה, האמן דייגו ריברה, האפיל על האיכות החד פעמית של אמנותה. הטייט מודרן בלונדון מציג בימים אלה תערוכה היסטורית של דורה מאר (אהובתו והמוזה של פיקאסו לאורך שנות מלחמת העולם השנייה), שנחשבת כיום בזכות עצמה לאחת מחשובי האמנים בצילום הסוריאליסטי. עבודתה של לי קרסנר (אשתו של ג׳קסון פולוק) קיבלה לראשונה מקום בולט ומרכזי במוזיאון וויטני  בניו יורק – ואלה הן רק דוגמאות בודדות של אלה שלקו בסינדרום ״האישה שבצד״.

יאיואי קוסאמה. צילום: ויקימדיה קומונס

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

חלק מהגל החדש של התעניינות באמניות נשים ניתן לזקוף גם לזכות התקשורת החדשה, הרשתות החברתיות ותרבות האינסטגרם. האמנית היפנית הקשישה יאיואי קוסאמה היא אחת הדמויות המזוהות ביותר מחוץ לעולם האמנות. השנה היא הפכה לשיאנית בעולם המכירות הפומביות, עם מספר העבודות הנמכרות הגדול ביותר בעולם. קוסאמה טוענת לכתר גם במספר התערוכות המוצגות במקביל או בזו אחר זו ברצף בשנים האחרונות. התורים לחדרי האינסוף שלה משתרכים גם הם כמעט עד אינסוף. מי שמגיע תורו מקבל בין דקה לארבע דקות של חסד בחדר – מספיק זמן כדי להצטלם ולהמשיך הלאה.


היא.סטוריה וסיפורים אחרים, חגית פלג רותם
חמישי, 20.2, בשעה 20:00
חדר משלי החרושת 17, רמת השרון

*כוכבית מייצגת שדות חובה

2 תגובות על הכתבה

  1. דורון רבינא

    שאלות של ייצוג (לא רק של נשים) לא ניתן לבדוק או לקבוע על פי חודש מסוים. בשנת התערוכות שנפתחה לפני חודש תוצג בקרוב מאוד תערוכת יחיד גדולה לאמנית ישראלית, בהמשך תערוכה גדולה לצלמת בינלאומית, לאחר מכן לציירת ישראלית, תערוכת אדריכלות בה חלק ניכר מהמשתתפים הן נשים, שתי זוכות פרסי רפופורט לשנה זו הן נשים והרשימה נמשכת.
    בחינה מתמדת של ייצוג נשים היא חשובה ומבורכת תמיד. אנחנו משתדלים לעשות זאת גם בעצמנו. גם בסגל האוצרות . ולצד כל אלה, חשוב וטוב שיש עין בוחנת מבחוץ.

    1. Hagit Peleg Rotem

      מסכימה איתך, דורון, זה מבט על נקודה ברצף, וזה רגע מעניין. אלו אמנים דומיננטיים והנוכחות הגברית חריפה (כמו שגם רותי דירקטור מציינת באחד הטקסטים בתערוכה "אם בלילה חורפי עוברת אורח"). נמשיך לעקוב (ולכתוב) גם על התערוכות גופן וגם על הגישה הכללית של המוזיאונים ועולם האמנות בכלל

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden