כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל
נועה טרלובסקי, המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר. צילומים: עידו לביא

בוגרים 2020 // המחלקה לעיצוב אופנה, שנקר

תצוגת האופנה המסורתית אמנם התבטלה - אבל כנגד כל הסיכויים, ולמרות הקורונה - הגשות פרויקטי הגמר במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר התקיימו עם דוגמנים. שישה פרויקטים בולטים מתוך אתר הבוגרים שעלה לאוויר בסוף השבוע

נועה טרלובסקי // גן עדן

בקולקציה ״גן עדן״ אני מבקשת להשכיח את המציאות העגומה של היום־יום שלנו, על ידי צלילה אל תוך הזיכרון המאושר ביותר שלי מהקיצים שביליתי בגינת הקקטוסים הפראית של סבתי בערד.​ סבתי העריצה את הצמח הדוקרני, את הארכיטקטורה שהטבע יצר: זה היה מפעל חיה, העולם הקסום הזה שיצרה בחצר. הגינה הזו היא הבאר שלי להשראה: במהלך העבודה על מערכות הלבוש דגמתי מהגינה צבעים, טקסטורות, צורות וסיפורים שבאים לידי ביטוי בקולקציה קאמפית מלאת הומור וגם עצב.

​פריטי הלבוש בקולקציה הם פריטים מוכרים לנו שתורגמו דרך נקודת המבט התיאטרלית שלי על העולם: ג׳קט ג׳ינס שהצמיח קקטוסים סרוגים, מכנס שגידל קוצי פרנזים נוצצים או שמלה שפרחו עליה פרחים. הם חלק מהבגדים הפשוטים שלקחתי מתמונות עבר חלוציות של סבתי, שצמחו דרך הפילטר שלי ומרכיבים קולקציה של מערכות לבוש, שביחד יוצרות את נוף ילדותי הצבעוני והקסום.

נועה טרלובסקי, גן עדן. צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא


תומר סטולבוב // בנויים לתלפיות

בין בתי הלבנים הנמוכים שבעיר אל־אלטו, החלו לפני כעשור לצוץ בתים גבוהים וצבעוניים בעיצובו של האדריכל הבוליביאני פרדי ממאני (Freddy Mamani). בניינים אלה, המכונים Cholets ובולטים בממדיהם ובצבעוניותם, כמו גם בקווים הגיאומטריים שלהם, סימנו התחלה של סגנון חדש – אדריכלות ניאו־אנדינית. את ההשראה לעיצובם שאב ממאני ממקורותיו הילידיים, החל בצורות וכלה בצבעים. באמצעותם הוא קורא תיגר על קאנון האדריכלות הקולוניאליסטית והמודרנית־מינימליסטית, ודורש הכרה במוצאו ותרבותו.

הגיאומטריה הייחודית וקווי הדמיון הצורניים והרעיוניים, שבין בניית הבניינים לבין המבנה הפנימי של בגדים מחויטים, ריתקו אותי. הקולקציה שעיצבתי מציעה תרגום לביש למבנים הטוטליים של ממאני: היא מתבססת על בגדים מחויטים והפרטים המאפיינים אותם, תוך שימוש בצורניות ובצבעוניות העמוסות של עבודותיו. זו קולקציית גברים שבה כל מערכת היא טוטאל לוק מכף רגל ועד ראש, ויחד הן מהוות מפגן עושר של צבעים, טקסטורות ודוגמאות.

תומר סטולבוב, בנויים לתלפיות. צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא


נטלי צור // Made to Last

בפרויקט הגמר אני עוסקת בחיפוש דרכים חלופיות לשיפור תהליך העיצוב ובאופן המחשבה על אופנה בהקשר של קיימות: בזמנים של חוסר ודאות, עכשיו יותר מתמיד, אנו צריכים לתת ערך לדברים שבבעלותנו. תרבות הצריכה משתנה, העולם האט את הקצב, ואנחנו כצרכנים קיבלנו הזדמנות לבחון את הדברים מחדש. כל אלו הובילו אותי למחקר על נזקי האופנה המהירה, על שייכות ועל אריזת הבגד, אחד הגורמים היותר מזהמים בתעשייה.

עיצבתי מלתחה חכמה ועל זמנית, פונקציונלית, שנבעה ממחקר של הצורניות, הפריסה והשימושיות של האריזות. הקולקציה הגברית מותאמת לכלל המידות, וחלק מהאריזות של הפריטים מהוות גם הן פריטים משלימים במלתחה. הטכניקות שבהן השתמשתי ליצירת הקולקציה הן טכניקות מקיימות שמשפיעות על התהליך העיצובי; הקולקציה מורכבת מחומרים ובדים טבעיים לצד חומרים ממוחזרים המגיעים ממוצרי אריזה.

נטלי צור, Made to Last. צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא


אבי און אסייג // Bedroom Tales

הקולקציה שעיצבתי היא קולקציית לנז׳רי לא.נשים, ששואבת השראה מלנז׳רי שעוצב עבור נשים בשנות ה־20-40 של המאה הקודמת. היא עשויה בדי משי, קטיפה וקונסטרוקציות מפליז וסיליקון. על פי רוב קולקציות פתייניות לחדר המיטות מעוצבות בדרך כלל לנשים, מתוך הבנה בינארית שזה תפקידן, ועל הגבר להיות הכובש. קריאה על מהומות סטונוול והניסיון שלי להבין את תחושת המחיקה העצמית של אנשים מהמרחב על מנת שלא ייבלטו, היו הטריגר לעבודה זו, כמו גם ההבנה שחלק ניכר מהאוכלוסייה לא יכול היה להיות מי שהוא בגלל חברה שהכתיבה כללים להתנהגות ונראות בין ומחוץ לחדרי חדרים.

לעומת זו, בזמננו, בעזרת פילטרים משתנים ותוכנות ריטוש אינסופיות, אנו מאפשרים לעצמנו להיות מי שנרצה וכמה שנרצה, עם הבנה שהרשת היא המקום הבטוח ואילו החוץ, המפגש האנושי, הוא מקום שיש להיזהר בתוכו. כך שאלות כמו מי אנחנו לעומת הייצוגים הדיגיטליים שלנו, והאם גבר הוא בהכרח זכר, הנחו אותי בעבודתי, כמו גם האם בעידן האינסטגרמי הנוכחי, אופנה שמעוצבת באופן אינטימי ו״קטן״ תצליח להשמיע קול?

אבי און אסייג, Bedroom Tales. צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא


אורי שרייבר // גורל הפיך 

בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי מוטרדת מההשפעה הישירה של הטכנולוגיה על התקשורת הבין־אישית ועל היחסים בין בני אדם. בפרויקט הגמר ביקשתי לבדוק האם אפשר ליצור אינטראקציות חדשות בין בני אדם דרך הבגדים בשימוש בטכנולוגיה? במסגרת המחקר נחשפתי לתיאוריה בשם Destiny Reversible, שבעקבותיה החלטתי שאני רוצה למצוא דרך לאתגר את הלובש ולעורר רגשות שהטכנולוגיה עמעמה. בנוסף נחשפתי לאמן ברנרד לייטנר, שעסק בעבודותיו בסאונד ובקשר בין צליל מרחב וגוף.

פרויקט הגמר הוא משותף לי ולמיטל דהן, סטודנטית להנדסת חשמל בשנקר. הקולקציה הוצגה על ידי רקדנים, כשכל תנועה של הלובשים, אישית או משותפת, משפיעה על הסאונד המושמע בחלל. כך, מבחינה ויזואלית, הקולקציה מושפעת מגלי קול, הדגמים דינמיים ומשתנים בהתאם לתנועות הלובשים ולסאונד. הקולקציה מכילה בגדי נשים וגברים, ומטרתה ליצור בגד שמאתגר את הלובש לחשוב ולתקשר כקבוצה, על מנת להפיק משהו חדש כאינדיבידואל, ויחד כקבוצה.

אורי שרייבר, גורל הפיך. צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא


תומר אבן ארי // כולנו נרדמים בשמירה

הפרויקט שלי עוסק במחאה הישראלית, או בהיעדרה. אני שואל שאלות על ציות, חינוך, צבא, קפיטליזם, שלטון רודני, שחיקה ואיבוד תקווה, בתקווה למצוא תשובה לשאלה ״למה ישראלים לא מצליחים למחות כמו שצריך?״. ​מקורות ההשראה לקולקציה הם כרזות מחאה מהארץ והעולם שחקוקות בתודעה הקולקטיבית שלנו כישראלים: עבודות של דוד טרטקובר, להב הלוי, קבוצת ״תנועה ציבורית״ ועוד. בנוסף, אני לוקח השראה גם מבגדי עבודה, מדי צבאות שונים, קבוצות מרד ותנועות נוער.

מערכות הלבוש בקולקציה עשויות בדים מעולמות בגדי העבודה והצבא – דרילים, כותנות עבות ובדים קריספיים ועמידים. בנוסף אני עושה  שימוש חוזר בשלטי תעמולת בחירות. הקולקציה מעוצבת כך שתכביד ותגביל את הלובש: הבגדים מיועדים לאנשים בעלי דעה שלא מפחדים להעביר ביקורת. מתוך שפת כרזות המחאה, הטכניקה השלטת היא דפוסי רשת ענקיים ושימוש במשחה טקסטילית להקשחה והשטחה. הדפוסים הם קולאז׳ים שיצרתי בעצמי, המחברים כרזות מחאה מוכרות בחיבורים חדשים שמוציאים אותן מהקשרן.


תערוכת הבוגרים

תערוכת הבוגרים של מחלקות העיצוב של שנקר – עיצוב אופנה, עיצוב תעשייתי, עיצוב טקסטיל, עיצוב פנים, מבנה וסביבה, עיצוב תכשיטים, תקשורת חזותית, תואר שני בעיצוב, הנדסת תוכנה – תיפתח ביום שישי 7.8 ותינעל ביום ראשון 16.8. לפרטים המלאים של כל תערוכות הבוגרים ליחצו כאן

תומר אבן ארי, כולנו נרדמים בשמירה. צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא

צילום: עידו לביא

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden