כל מה שחשוב ויפה
יניב טורם, ללה סוליקה

צדיקים דור 3.0: אסתטיקה חדשה במרחבים מסורתיים

טרמינל העיצוב בירוחם קיים בחודש שעבר את מרתון צדיקים 3.0 עם 12 מאיירים ומעצבים שהעניקו פרשנות מאויירת עכשווית לכרזות הצדיקים המסורתיות

בימים שבהם רבים מחפשים נחמה, בריאות שלמה ופרנסה טובה, או אולי ברכה מנחמת, יש מי שמביא את מעשיהם של צדיקי הדור וסגולות תפילותיהם אל הקהל הרחב. טרמינל העיצוב בירוחם של עמותת לצאת מהקופסא ומפעל הפיס, קיים בחודש שעבר את מרתון ״צדיקים 3.0״, שבמהלכו העניקו 12 יוצרים פרשנות מאויירת עכשווית לכרזות צדיקים.

המרתון ביקש להציע עיצוב מרענן לדיוקנאות הרבנים הנפוצים בבתים ובמוסדות רבים, במטרה להפיץ אסתטיקה חדשה במרחבים מסורתיים, ולאפשר לקהלים חדשים להתחבר אליהם מתוך זהות מורחבת, המכילה עולמות כביכול מנוגדים. במשך שלושה ימים האמנים שהוזמנו חקרו ודנו במשנות הצדיקים שבהם בחרו לעסוק, ואת תוצרי התהליך אם מציגים באויר הפתוח במרחב הציבורי (עד 15.8).

״דיוקנאות צדיקים מקשטים בתים מסורתיים רבים בארץ, ובמרתון ניסינו לבחון את המפגש בין העולמות של המסורת והמודרנה״, מספרת הדר ממרוד, מנהלת מעבדת פיס טרמינל העיצוב בירוחם. ״התרבות המזרחית מצליחה להכניס את הדת לאורח חיים מודרני תוך שמירה על המסורת, ולכן נראה לנו מתבקש להציע פרשנות מודרנית לסמלים הכל כך נפוצים בתרבות הזו״.

צדיקים דור 3.0. צילומים: שמעון בוקשטיין

לדבריה של ממרוד, אפשר לראות את האסתטיקה של דיוקנאות הצדיקים פעמים רבות במרחב הירוחמי היום־יומי, בבתי עסק ובבתים. ״לרוב, מעצבים שהתחנכו על ערכים מודרניסטיים ומעריכים מינימליזם ופונקציונליות, לא ניגשים למחוזות הדת והמסורות, כי זה לא נחשב ׳נכון׳.

״מחוץ לאסכולה הזו יש עולם של קישוטיות שהם נמנעים מלעצב אותם ולגעת בהם. אבל, במרתון ראינו איך אפשר להביא את המעצבים העכשווים אל העולם הזה; איך אפשר לקחת דימוי שגור במרחב וליצור איתו משהו חדש״.

לרוב, מעצבים שהתחנכו על ערכים מודרניסטיים ומעריכים מינימליזם ופונקציונליות, לא ניגשים למחוזות הדת והמסורות, כי זה לא נחשב ״נכון״. במרתון ראינו איך אפשר להביא את המעצבים העכשווים אל העולם הזה; איך אפשר לקחת דימוי שגור במרחב וליצור איתו משהו חדש

הדיקנאות החדשים שנוצרו מרמזים על זהות מזרחית חדשה, גאה ומתחברת למסורת; עם שכבה נוספת של ערכים גלובליים. בנוסף, בין תוצרי התערוכה אפשר למצוא ייצוג נאה של דיוקנאות של נשים צדיקות. המאיירים והמעצבים הגרפיים יכלו לבחור מתוך רשימה שצוות טרמינל העיצוב הגה, ויכלו להציע הצעות משלהם, למרות שהייתה העדפה לדמויות הצדיקות, הפחות מוכרות.

משה קקון, רבי דוד בוזגלו

בן יפרח, הרב עובדיה יוסף

מיכל ליפשטר, הרבנית קאפח

כך, לצד דמויות כמו הבאבא סאלי והרמב״ם, נוצרו דיוקנאות של ללה סוליקה ופרחה ששון, וכך גם דמויות מוכרות פחות זכו לחשיפה. האסטתיקה של התוצרים מגוונת והיא נעה בין מינימליזם וקטורי לקישוטיות אוריינטלית. הדיוקנאות מנסים להעביר את סיפורם של הצדיקים ולעיתים גם את האקלים התרבותי־גיאוגרפי שבו פעלו.

לדוגמה, עבודתה של מיכל ליפטשר, מעצבת מבאר שבע, עסק בדיוקנה של הצדיקה הרבנית קפאח. קפאח זכתה לימים בפרס ישראל והייתה בקיאה בתורה כמו גם במלאכת הרקמה, ונאמר עליה ש״במשך עשרות שנים, בהתמדה עיקשת, שזורה רקמת חייה של ברכה קאפח במעשי חסד ובפעולות סיעוד רבות ומגוונות, והכל במאור פנים ובצנעה, הרחק מאור הזרקורים״. דיוקנה מקושט ברקמה משום שלדעת ליפטשר, אלמנט הרקמה מביעה את כוחה של הרבנית שבאמצעותה נתנה כוח ועצמאות לנשים רבות סביבה.

• רוצה לקבל את הכתבות שלנו לתיבת המייל? הירשמו כאן לניוזלטר שלנו >>

המעצב משה קקון, מקרית שמונה, עסק ברבי דוד בוזגלו, יוצא צפון אפריקה, לא הצדיק ״הקלאסי״ שנוהגים לתלות על קיר הבית. בוזגלו אמנם היה ידען עצום בתורה, בש״ס ובפוסקים, אך עיקר יצירתו היו מאות הפיוטים שכתב, והתלמידים הרבים שהעמיד ושבזכותם נשמרה מסורת הפיוט המרוקאית. דמותו האיקונית של בוזגלו, עם המשקפיים הכהים עקב עוורונו על רקע השיכונים הנמצאים מאחוריו, היא מרכז היצירה של קקון.


צדיקים דור 3.0
סטודיו זואק לאמנות מרוקאית, ירוחם
משתתפים: אייל אורן, בן יפרח, בן־ציון פורת, דותן מורנו, הדר סולטנה תמרי, יניב טורם, כנרת נעם, ליאור מנלה, מיטל שושן, מיכל ליפטשר, משה קקון, תמר קנובל.
נעילה: 15.8

יניב טורם, ללה סוליקה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden