כל מה שחשוב ויפה
גיל פנטו בביתו ביפו. צילום: ניקי טרוק‎

גיל פנטו: לגברים, לגברות ולילדים

גיל פנטו הרחיב את המוזיאון הפרטי לנוסטלגיה מקומית שהקים גם לתחום האופנה, עם בגדים, נעלים, כובעים, חומרים פרסומיים, אריזות ושקיות נייר של מותגים כמו אתא, משכית, ריקמה, גוטקס ובגד עור

עם הכניסה לביתו של גיל פנטו ביפו מתחיל מסע בזמן, שבו נחשף המבקר לאוסף עצום של קופסאות, שלטים, חפצים, כלי מטבח, רהיטים ומשחקים. יחד, הם מספרים את סיפורה של ״תוצרת הארץ״ טרם הקמת המדינה ועד שנות ה־70. הכל מוצג במוזיאון הפרטי שלו, שהקים בביתו כבר בשנת  2012.

פנטו מעיד שהתאהב בתקופה הזו הרבה בזכות הגרפיקה, השפה,  המילים, וגם בגלל שרוב הפריטים אז היו מתוצרת הארץ. ״כשמסתכלים דרך העיניים של היום רואים את הפשטות, את הצניעות ואת הדברים המופלאים שייצרו כאן פעם, וככל שהעולם נעשה גלובלי יותר כך הם נעלמו״, הוא אומר.

כיום האוסף כולל אלפי פריטים, בעיקר משנות ה־40 ועד שנות ה־70. ולאחרונה הרחיב פנטו את האוסף לתחום האופנה הישראלית, תחת השם ״גיל פנטו – לגברים, לגברות ולילדים״. ההחלטה להיכנס גם לעולם האופנה הגיעה לאחר שפנטו נכנס יום אחד לחנות וינטג׳ לקנות בגדים, וראה על אחד הקולבים גם שמלות של ״אתא״. הוא חשב שאם הוא אוסף פריטים מ״היום־יום שהיה בישראל של פעם״, למה לא להוסיף לאוסף גם מותג אופנה אחד שהוא הכי ישראל של פעם.

קסטרו מודל, שנות ה־70

בגד ים לגברים, איטקס, שנות ה־60

מימין: רקמה, רוז׳י בן יוסף; משכית; שנות ה־70

חולצות גברים ממבחר יצרנים מקומיים, שנות ה־70

נעלי מרה, שנות ה־70

מאז הוא אוסף גם פריטי אופנה ישראלים, שהם סיפורם של יצרני וחנויות האופנה וההלבשה שפעלו בישראל באותן שנים. נכון להיום האוסף כולל מאות פריטים ובהם בגדים, נעלים, כובעים, חומרים פרסומיים, אריזות, פריטים מקוריים מחנויות הלבשה שנסגרו, מגזינים ועוד. פנטו מעריך שאוסף פריטי האופנה של אתא הוא הגדול ביותר בארץ.

עוד באוסף שמלה בעיצובה של תמרה יובל ג׳ונס למשכית, גלבייה של רוז׳י בן יוסף שעיצבה למותג ריקמה, פריטים של גוטקס, בגד עור, שניידמן, להב, אבג, ויצו, אורה, מיזע ועוד. לכל פריט יש כמובן סיפור שפנטו מספר בהתלהבות. בנוסף כולל האוסף גם אופנת ילדים תקופתית, שכמעט את כל תכולתה מצא פנטו בחנות הלבשת ילדים בגבעתיים שנסגרה לפני הרבה שנים. 

אוסף שקיות הנייר של חנויות ההלבשה קורץ במיוחד. על אלו מתנוסס שם בעלי החנות כמו סלון לילי – קונפקציה לגברות ממדרגה ראשונה; הבגד – אופנת גברים וגברות; משה שמילוביץ – בית מלאכה לכובעים ועוד. פנטו מעיד על עצמו שהמילים לפעמים גורמות לו להתאהב בפריט יותר מהפריט עצמו.

באוסף קטלוגים ומגזיני אופנה כמו קטלוג אופנה של אתא משנות ה־70, חוברות אופנה של שבועות האופנה שהתקיימו כאן, עיתוני נשים ומודעת פרסום כמו זו של אופנת אבג שהסלוגן שמלווה אותה הוא ״בעלי הטעם קונים את בגדיהם מוכנים או לפי מידה אך ורק אצל אבג״; או מודעה נוספת שעליה כתוב ״כל קנייה מציאה במכירה של סוף שנה״. 

בין האריזות בולטות קופסה של חולצת להב עם הכיתוב ״החולצה המלהיבה כל גבר״; או חולצה שחזרה מהמכבסה עטופה בנייר שעליו מודפס ״חולצתך מספרת: הייתי בנרקיס וחזרתי מהודרת״; וקופסת נעלי ילדים עם הכיתוב ״חזקה כפיל, קלה כציפור, צעד בנעלי לימור״. בנוסף פנטו אוסף גם בובות תצוגה, שלטים, ריהוט מחנויות האופנה ועוד.

ולמה הלבשת ״גיל פנטו״? 

״הרבה לפני הקניונים והמותגים הבין־לאומיים קישטו את הרחוב הישראלי חנויות וסלוני הלבשה פרטיים: הלבשת רחל, הלבשת שושנה, סלון גניה, אז נראה לי טבעי שהשם שאני אבחר יהיה בסגנון, מעין הוקרה ומזכרת לחנויות של פעם״.

שקיות נייר, שנות ה־60

מילון להלבשה והנעלה, 1936

קופסה לכובעים, בלזם

כשהוא נשאל היכן הוא מוצא את הפריטים שמרכיבים את האוסף, הוא מספר שאחד המקרים הזכורים לו הוא חנות הנעלה ישנה שפעלה ברחוב ברזילי בתל אביב. פנטו, שאופניים הן כלי התחבורה שלו, חלף ברכיבה ליד חנות שהוצעה להשכרה. לאחר שנכנס גילה שזו שמרה על עיצובה המקורי והבין מבעלת החנות שהיא סוגרת לאחר 40 שנות פעילות, כי לדבריה היום קונים רק ברשתות שיווק.

הוא ביקש וקיבל מבעלת החנות מספר פריטים מהחנות ומכאן יש לו היום את שלט החנות, נעלי דרבי; את דרגש העץ, שעליו הייתה יושבת המוכרת כדי למדוד ללקוחות את הנעליים; ועוד. שלטים כמו ״הצעה מיוחדת״ מצאו בית חם באוסף שלו, מילונים של הלבשה והנעלה עוד מתקופת פלשתינה שבהן מופיעים מילים כמו אדרת, שימלנית, מסולים (נעלי בית), מיצרפת ועוד.

״אני מתחיל את יומי בשוק הפשפשים, שם אני מחפש את ישראל של פעם. שוק הפשפשים הוא המקום ׳שבו אני עובד׳, למרות שהיום כבר מאוד קשה למצוא שם פריטים מאותן השנים כי הדור והחנויות של פעם כבר אינם. לאורך השנים מצאתי פריטים בדירות ישנות שפונו, חנויות הלבשה ישנות שנסגרו, שווקי פשפשים, והיום פה ושם אני מצליח למצוא גם במכירות פומביות״.

איך מבקרים באוסף?

״את הביקור יש לתאם איתי ומראש. אני עורך ביקור מודרך בן שעתיים לקבוצות של עד 15 איש. במסגרת אוסף האופנה מוצג גם סרטון בן 6 דקות על חנויות ההלבשה שפעלו בתל אביב בשנות ה־70״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

3 תגובות על הכתבה

  1. יצחק שכטר האגודה הישראלית לאופנה וטקסטיל IFT

    כל הכבוד ליוזמה נשמח לבקר ולהרחיב .האגודה נוסדה עם קום המדינה ואנו היחידים שעקבנו בשמחה ובעצב אחרי התפתחותה של תעשיות הטקסטיל והאופנה עד היום וגם המחר IFT

  2. עדנה קנר

    כתבה נהדרת, מרתקת,
    עמית מתארת להפליא את האדם ופעלו.
    נוסטלגיה אמיתית

  3. אילה

    מרגש לפגוש את הפשטות של הילדות… אז רציתי יותר והיום פחות 🙂

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden