כל מה שחשוב ויפה
תמיד כאן, תמיד בצלאל

גולי זילברשטיין // Somewhere We Live in Little Loops

גולי זילברשטיין הציג בחודש שעבר בפסטיבל ארס אלקטרוניקה עבודה המתבססת על אינטלגנציה מלאכותית: רצף של סצינות טבע וחיים אנושיים, שזורים יחד. התוצאה ״מפתיעה, מפחידה ופואטית, ומעוררת חשש כמו גם עניין״

אני חי בלונדון משנת 2010, ויוצר עבודות וידאו דיגיטליות מ־2001. בוגר תואר ראשון מהחוג לקולנוע באוניברסיטת תל־אביב ותואר שני ב־Media Studies מהניו סקול, ניו יורק (2001). העבודות שלי מאופיינות בעיבוד קטעי וידאו מקוריים ומושאלים מהמדיה, ותערובות של שניהם, ליצירת מרקמים מעובדים שמעלים שאלות, תחושות ומחשבות בנוגע לנושאים חברתיים־פוליטיים, אסתטיקה של הדימוי והתפישה האנושית.

הסרטונים שלי זכו בפרסים והוצגו במספר רב של פסטיבלים וחללי אמנות ברחבי העולם כמו ארס אלקטרוניקה (אוסטריה), WRO Media Art Biennale (פולין), פסטיבל Transmediale ברלין, מרכז Bemis לאמנויות עכשוויות (ארצות הברית), פסטיבל הסרטים הקצרים בלונדון, מוזיאון על התפר ירושלים, בית האמנים תל אביב ועוד. 

העבודה האחרונה, Somewhere We Live in Little Loops, הושקה בבכורה בפסטיבל ארס אלקטרוניקה באוסטריה בחודש שעבר. היא מתבססת על אינטלגנציה מלאכותית (AI), כלי Machine Learning שלמד ואז יצר מחדש רצף של סצינות טבע וחיים אנושיים, שזורים יחד בקצב קצבי ומהפנט.

אלמנטים חזותיים ודפוסי תנועה מופיעים, נולדים מחדש ומתפרקים. קטעי הווידיאו מתחילים ״כרגיל״ ואז הם ממשיכים על ידי המכונה, שמפרשת אותה על פי המחשוב הפנימי שלה. התוצאה מפתיעה, מפחידה ופואטית, ומעוררת חשש כמו גם עניין.

זו יצירה פיוטית וגם תיעודית, שממשיכה מסורת של אמנות ממוחשבת וסרטים ניסיוניים. היא עוסקת בעיבוד ראייה ממוחשבת, אסתטיקה של דימוים נעים, ועתיד האינטראקציה בין מחשבים לאנושות בכל הקשור ליכולות חיזוי AI. העבודה חושפת את ה״לב״ וה״נשמה״ של המכונה, ואת האופן שבו היא תופסת את הטבע ואנו בני האדם.

Somewhere We Live in Little Loops

Field of Infinity

Stuff As Dreams

הגישה שלי לתחום ה־AI היא יותר של קולנוען. אני מתעניין בצורות חדשות של דימוי נע, ומה הן יכולות לחשוף לגבי תפיסת הראייה שלנו. בתהליך המסוים הזה, המחשב סורק את צילומי הווידיאו במשך שעות, ואז מנסה להמשיך אותו. מה שרואים בתוצאה הסופית זה לא אפקט על צילום קיים, אלא עיבוד ממוחשב שהפיק רצף של פריימים שמנסה לחזות איך הסרטון היה ממשיך.

מכיוון שהעיבוד הממוחשב מופסק בכוונה בשלב מוקדם, התוצאה היא ״תקלה״ שמגלה איך המכונה תופסת את הדימויים ברמה הבסיסית. זה מקביל לעיבודי גליץ׳ ועיבודים אחדים שבהם השתמשתי בעבודות קודמות.

אני משתמש בחומרים ממהדורות חדשות וצילומים אישיים כאבני הבניין ליצירת עבודות הווידיאו. העבודה היא כמו של סופר המשתמש במילים קיימות כדי לספר סיפור, או פסל שאוסף חומרי אדמה להרכבת יצירות. באותה צורה שמילים הן חלק מהשפה וסלעים הם חלק מהנוף שלנו, תקשורת המונים היא חלק מהסביבה הקרובה שלנו.

אפשר להדגים גישה זו בטכניקת ה־Cut-Up הספרותית של ויליאם ס׳ בורוז ובניכוס תמונות החדשות של רוברט ראושנברג ואנדי וורהול. הערבוב בין צילומים שנמצאו לצילומים אישיים מוסיף מתח, הנובע מקישור חיי היומיום לתמונה הגדולה, מדגיש את הניגוד בין שגרה לדרמה, ומציף חרדות נסתרות.

עיבוד הצילומים בעבודות הווידיאו כולל טכניקות מגוונות כמו אנימציה (רוטוסקופינג), עבודת סאונד מחדש, עיוות תמונה, עריכת מונטז׳, מניפולציה מהירה, datamoshing, דרמטיזציה ועוד. בדרך בכלל מה שנוצר הוא ה־Poor Image כמו שהיטו שטיירל הגדירה, מה שמדגיש את המלאכותיות של הדימויים, אך בה בעת הופך אותם לפגומים יותר ולכן שבריריים יותר, ומפנה תשומת לב לנושא המצולם, מקדם אמפתיה. העיבוד מתרחש לא רק במרחב אלא גם ברצף הזמן של העבודה.

כך לדוגמה, העבודה Field of Infinity מ־2018, בהשראת ציורי רנסנס איטלקיים ושידורי חדשות מעזה בתקופת ההפגנות בגבול עם ישראל, מעבדת מחוות אנושיות ודמויות בנוף למערבולת דימויים. שדות פרחים אדומים מתמזגים עם אנשים מוחים ומפגינים. האלימות גם נכנסת לתמונה, והעבודה מסתיימת בילדה הולכת לבד בשדה.

החיבור בין הדימויים מעולם הציור לדימויי הווידאו פותח מגוון של חוייות ופירושים אפשריים של הדימוי הפוליטי, הפוליטיקה של הדימוי, והדימוי של הדימוי, בהשראת Plane of Immanence של דלז וגואטרי.

בעבודה Stuff As Dreams מ־2106, צילומי וידאו וטבע משפחתיים שאולי היו בגדר חלום או אולי לא, ודיווחי חדשות מבוהלים מזירות טירור שאולי התרחש ואולי לא, שזורים בקולאז׳ צבעוני, מתפרקים וקורסים אל תוך עצמם, בוחנים תפישות אישיות וציבוריות בעולם מתפורר של פייק ניוז ופוסט אמת.

עבודה נוספת, מ־2014, היא Cut Out שבה ילדה מכה באגרופיה בחלל אפור ריק. אויביה בלתי נראים. אלגוריתם חתך אותה מהרקע בפראיות בצורה לא מהוקצעת. לאט לאט האלגוריתם מאבד שליטה ועוד ועוד אלמנטים נכנסים מהסביבה ואנו רואים שיש גם צלמים, חיילים ועוד. הילדה היא עהד תמימי, והעיבוד של הסרטון מ־2012 שנמצא ביוטיוב, מדגיש את הסצנה המתועדת כתמונה, הן כמאבק למען חופש והן כאירוע תקשורתי.

birds


*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden