כל מה שחשוב ויפה
הדר סייפן
הדר סייפן. צילום: מ״ל

מה קורה // הדר סייפן

מקלטים תת־קרקעיים בגבול הצפון ותכנית ביטחונית־עתידית לפינוי האוכלוסייה האזרחית בשעת חירום: הדר סייפן מציגה בשתי תערוכות עבודות שמתמקדות בעורף הישראלי - החזית האזרחית בצפון ובדרום

מי?

הדר סייפן, 35, מצפה הילה.
אתר / פייסבוק / אינסטגרם

סטטוס זוגי?

בזוגיות + שתי חתלתולות.

מה בצלחת?

פירות כל השנה ומלא צמחי בר. בכל יציאה לשטח אני חוזרת עם ליקוטים לארוחות שמחות במיוחד. 

איפה ומתי אפשר לראות את העבודות שלך ומה כדאי שנדע עליהן לפני שאנחנו רצים לשם?

 אני שמחה להציג כרגע בשתי תערוכות: אמות וסיפים שאצרה איה מירון במוזיאון ישראל; Home Front, תערוכת הפרס על שם אוסקר הנדלר בגלריית לוחמי הגטאות שאצרה מיכל הורביץ. 

העבודות ב־Home Front, שהוצגו לראשונה בתערוכת היחיד ״מלונית״ במוזיאון הרצליה שאצרה איה לוריא, כוללות סדרת תצלומים שעוסקת בתכנית ביטחונית־עתידית לפינוי האוכלוסייה האזרחית בשעת חירום. כמי שגדלה בגבול הצפון, חוויתי יחד עם הקהילה אירועי חירום תדירים שהפכו לשגרה של ממש. לאחרונה הוכרו 18 שנות הלחימה של צה״ל בלבנון כאחת ממערכות ישראל ואנחנו, קהילות הגבול, חווינו אותה לכל אורכה.

בשנת 2006 נוספה מלחמת לבנון השנייה אל רצף האירועים וההפגזות שאפיינו אותה – מטח אינטנסיבי של טילים בכל שעה עגולה – ששינו לחלוטין את תפיסת העורף ואת יכולת הקהילה להצמיח חוסן בתנאים בלתי אפשריים. לאירועים אלו נוספו המבצעים הצבאיים בעוטף עזה – עופרת יצוקה, צוק איתן ועוד, שהפגזות בלתי פוסקות קדמו והמשיכו אחריהם.

האוכלוסייה האזרחית בישראל סופגת את המלחמה בתוך היישובים ובבתי המגורים במקביל למערכה הצבאית, דבר שהופך אותה באופן רשמי מעורף לחזית של ממש. מתוך נקודת המוצא הזו מתמקדות כל סדרות הצילום שלי בעורף הישראלי – החזית האזרחית, בצפון ובדרום.

Home Front

Home Front

Home Front Home Front Home Front

birds

העבודות הן תוצר ישיר של מלחמת לבנון השנייה. הצפון רעד מירי מכוון של טילים על הישובים ומעל ל־300 אלף אזרחים פינו עצמם אל המרכז והדרום בזכות סולידריות של אזרחים פרטיים. הן מתמודדות עם שאלת פינוי האזרחים מהבתים הפרטיים אל החללים הממוגנים.

מפות הפינוי של רשויות הביטחון מסמנות בצבעים זוהרים את בתי המשפחות ויוצרות חלוקה צורנית עבור כל שכונה. על פי אותן מפות ינועו האזרחים באופן עצמאי אל מבנה מיגון מאסיבי הקרוב לביתם וישהו בו עד יעבור זעם. הבחירה בפלטת צבעים זרחנית עבור העבודות מותאמת ומחקה באופן ישיר את הקו האסתטי של תכניות החירום והמתקנים הממוגנים. באופן הזה, השימוש התדיר בצבעוניות הזוהרת מבקש ללכוד את העין בשעת סכנה, בדומה לבעלי־חיים ארסיים בטבע.

הפריפריה היא המרכז שלי. היא תמיד הייתה. מחלון ביתי בצפון נמתח קו הגבול בין ההרים. אני מתעוררת בבוקר והולכת לישון מול נקודות המפגש, בין הכפרים הלבנוניים לישובים הישראליים

בתערוכה במוזיאון ישראל אני מציגה את עבודת הווידאו Border Disorder שצולמה במשך לילות במקלטים תת־קרקעיים בגבול הצפון. העבודה נרכשה לאוסף המוזיאון והתערוכה, שמתמקדת באלמנטים של אדריכלות מודרנית באמנות ישראלית עכשווית, מציגה עבודות מתוך האוסף. 

נדדתי בין ישובי הגבול וצילמתי את החללים שמיועדים לאכלס קהילות לשהות ממושכת. תיעדתי את מינימום הציוד הנדרש לשרידות ולשהות בתת הקרקע: מיטות ברזל, מזרני יחיד דקים, מיטות לולים של גני פעוטות, מכלי אגירת מים, תאורת ניאון, יציאות חירום וסימוני פתחים זוהרים.

רק בדפנה עצמה, היישוב שבו גדלתי, חפורים בעומק הקרקע יותר מ־50 מקלטים, שחלקם מחוברים במנהרות מבוצרות בין האגפים. זאת בנוסף לבונקרים צבאיים ולתלי בזלת שנבנו כשכבות פיצוץ (שכפ״צים) מעל לחללי הלינה. לאורך חיי שהיתי בחללים רבים מתוך אלו שמופיעים בווידאו – ישנתי, למדתי ושיחקתי במקלטים יחד עם חבריי בימים בהם החיים התנהלו מתחת לאדמה. 

הפריפריה היא המרכז שלי. היא תמיד הייתה. מחלון ביתי בצפון נמתח קו הגבול בין ההרים. אני מתעוררת בבוקר והולכת לישון מול נקודות המפגש, בין הכפרים הלבנוניים לישובים הישראליים.

Border Disorder

Border Disorder

Border Disorder Border Disorder Border Disorder

איזה אמן מפורסם פגשת ואיך היה?

בתערוכה היפיפייה של הירושי סוגימוטו במוזיאון תל אביב הרגשתי שסוף סוף פגשתי אותו, גם כשהוא לא היה נוכח פיזית באולם. הלב שלי פעם והעיניים זהרו. 

מהו פרויקט החלומות שלך וכמה כסף צריך כדי לממן אותו?

אני עובדת כרגע על סדרה חדשה שמשלבת הדמיות על בסיס תצלומים. בכל פרויקט אני שואלת מחדש – איך אני הולכת לממן את זה? בכנות, שכר אמנים בסיסי, תכנית מסודרת להשאלת עבודות בשכר וכיסוי הוצאות מלא של מקום התצוגה, יגרמו ליוצרות וליוצרים להרגיש שיש צדק באופן שבו הדברים מתנהלים בשדה ולאפשר לנו להתקיים.

נכון שהרוב המכריע של מוסדות התרבות בישראל נמצאים בהישרדות תמידית, אני עובדת איתם כצלמת ורואה את ההתמודדות בכל יום. יחד עם זאת, ראוי והוגן להוסיף את היוצרים מראש לתוך מעגל התקציבים ולהשיג לכך תרומות יעודיות ומענקים. מימון בסיסי יאפשר לפרויקטים לקדם ולהוביל תרבות, ולא מתוך מקום של חוסר.

מה פריט הלבוש האחרון שקנית?

קיבלתי שקפקפים במתנה  אותן סנדלי מדוזה מהניינטיז. אני נעה בהן עם גרביים למקסימום שיק.


רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden