כל מה שחשוב ויפה
שרון גלזברג בגלריה רו ארט
״מבול״, שרון גלזברג בגלריה רו ארט. צילום: מ״ל

אחריה המבול: שרון גלזברג צפה על מי הקורונה הסוערים

בתערוכה ״מבול״ בגלריה רו־ארט, שרון גלזברג נעה בין עיר רפאים לעבודות שהמים הם חלק מכוח חיים שלהן. בנעילת התערוכה תשיק ספר המקיף 20 שנות אמנות/חיים

חגית:

הי שרון, מה שלומך אחרי החג ואולי תחילתה של חזרה לשגרה?

שרון: לוקחת אוויר וצוללת

חגית: מעניין, זה בערך מה שרואים בעבודת הווידאו שבה את פוסעת לתוך המים ההולכים וסוגרים עלייך, בתערוכה ״מבול״ בגלריה רו ארט

שרון: חחח נכון. צוללת זו מטאפורה שאני מרגישה שהיא כבר חלק ממני. מים הם חלק ממני. למרות שבעבודה שלי ״נעלמת לתוך מים״ יש כאלו שרואים סימן לדרך חדשה ואופטימית ויש כאלו שחווים סגירה וסוף

חגית: נראה לי שזה מובנה בכותרת התערוכה ״מבול״. זה מושג שיש לו משמעות של מחיקה מוחלטת והתחלה חדשה – חרדה מעונש סופי ומוחלט וסיכוי להינצל – תלוי אם אנחנו מהטובים או מהרעים. למה את התכוונת? מאין הגיעה הכותרת הזו לתערוכה?

שרון: מבחינתי מבול הוא גם זמן מים. ציפה. תת מודע. מצב תודעה נוזלי. חוסר ודאות וכמובן המיתולוגיה של הסוף. התערוכה עלתה לתיבת נח בזמן הקורונה והרגשתי בצורה מאוד חזקה שאני צריכה לסגור תקופה של שנה

שרון גלזברג בגלריה רו ארט. צילומי הצבה: דניאל חנוך

שרון גלזברג בגלריה רו ארט

שרון גלזברג בגלריה רו ארט. צילומי הצבה: דניאל חנוך

שרון גלזברג בגלריה רו ארט. צילומי הצבה: דניאל חנוך

חגית: זו תערוכה מאוד מורכבת מבחינה טכנית – העבודה המרכזית עשויה באמצעות וידאו מפינג על גבי מיצב קיר פיסולי. יש בה מספר עבודות וידאו שמתכתבות זו עם זו – הכל נעשה בשנה האחרונה?

שרון: את העיר חריש אני מתעדת כבר שלוש שנים ואת הווידאו של הילדים בים צילמתי לפני הקורונה. אבל כל העבודות עברו גלגולים בשנה האחרונה. התנקו הרבה. נכנס הרבה שקט פנימה והייתה אפשרות לדייק. יש לי מזל גדול שהאוצרת שלי, מאיה במברגר, שטה איתי בתיבה. השנה האחרונה חידדה את המבט

חגית: מה למשל?

שרון: הזיהוי של הקלקרים בפחי האשפה (שהתרבו עם כל ההזמנות והמשלוחים בתקופת הסגרים). וגם שקט

חגית: אני ראיתי בתערוכה ניגוד מעניין לעבודות ה״חקלאיות״ שלך, שעוסקות בצמיחה והשתרשות. פה פתאום את מדברת על היסחפות חופשית, סכנת טביעה, אבל גם משהו שזורם

שרון: לגמרי. פה האדמה נשמטה. אבל בצורה מאוד פרדוקסלית, התערוכה הזו נוצרה סביב צורך גדול בשורש

חגית: ספרי קצת על היחסים שלך עם העיר חריש. למה דווקא שם?

שרון: בהמשך לחידוד המבט. העבודות שלי לרוב הן זיהוי תופעות או חומרים תוך כדי שיטוט. כמו שזיהיתי את הקלקרים זיהיתי את הבנייה בחריש. אני רואה אותה מהשדות במושב שבו אני חיה. פתאום הנוף שלי השתנה. בנו גבול חדש למבט שלי וגבול פיזי בצורת עיר. ואז התחלתי לשוטט שם. 

יש שם תחושה מאוד מוזרה של נטישה ובנייה. כמו סוף והתחלה. משהו זר ומאיים. קצת מפחיד אפילו. זה עורר אצלי מחשבות על פלישה

birds

חגית: בדיוק יצא לי לעבור בחריש במסגרת הפקקים של חול המועד… למה נטישה? ואיזו פלישה?

שרון: כשבונים עיר גדולה, לא כמו שמרחיבים עיר קיימת, אז יש המון בטון. בניינים ריקים, פועלים ירדנים וסינים. גברים. יש תחושה שהגוף מסתובב במרחב שכזה עם הרבה חללים ריקים, שלרגע לא ברור אם היא נטושה או בבנייה. 

פלישה זו הפעולה שבחרתי לעשות במרחב הזה. בעבודה המרכזית בתערוכה גברים פולשים לחללים נטושים

חגית: איך מתחבר המבול – או הצילומים במים – עם העיר?

שרון: תחושת הציפה/שקיעה מחברת הכל בחלל. העיר כבדה וצפופה, אבל היא גם קלה בחומר. בסך הכל אלו הקרנות על קלקר. גם הילדים צפים על קלקר, ספק משחקים ספק ניצולים. בסופו של דבר, העיר היא מחשבה על אוטופיה/שום מקום. לא באמת קיימת. צפה. עיר ללא יסודות.

חבר תיאר את זה מאוד יפה בעיניי. הוא אמר שיש תחושה מאוד מפורקת בחלל ושהשיטוט שלו אסף את החלקים לחוויה שלמה. בתחילת התהליך אמרתי למאיה האוצרת שאני רוצה לעשות מקום. בסופו של דבר יצרתי זמן

שרון גלזברג בגלריה רו ארט. צילומי הצבה: דניאל חנוך שרון גלזברג בגלריה רו ארט. צילומי הצבה: דניאל חנוך שרון גלזברג בגלריה רו ארט. צילומי הצבה: דניאל חנוך

חגית: לא חשבתי על זה ככה. אבל  באמת החשכה שעוטפת את הכל קצת מנתקת אותנו ממקום קונקרטי

שרון: כן. שום מקום. או פורטל בין זמנים

חגית: תוכלי לתאר איך העבודות השונות קשורות זו לזו? דיברנו על הדיוקן העצמי שלך נכנסת אל המים, הולכת ומתרחקת. בעבודה נוספת, אבא שלך טובל ותוקע בשופר, ובעבודה של הנערים הצפים על פיסות קלקר, כמו דובי קוטב נסחפים בהמסת הקרחונים (ואולי ניצולים דווקא על גבי חומר שנחשב למזהם)…

שרון: כולן פעולות טקסיות. טקס בחיבור שלו למקום. לכל ההצבות אני קוראת מקדשים. הן פעולות שמבקשות תפילה או טקס, שהוא בין קודש לחול. באחד המקדשים אני עטופה עלי דקל יבשים ונכנסת לסוג של טרנס דרך ויברציות והעלים הם הסאונד של העבודה. כמו ריקוד גשם. 

בכל העבודות הזמנתי חברים או משפחה לחלוק איתי את הפעולה או הטקס. לכן גם שמותיהם מופיעים בשמות העבודה. כל העבודות הן סוג של תיעוד של החוויה שעברנו יחד. האמנות היא צורת המפגש המשותף

חגית: את הטקסים את ממציאה לצורך האמנות או שיש להם גם משמעות טקסית עבורך?

ספר אמנית, שרון גלזברג. צילום: מ״ל

ספר אמנית, שרון גלזברג. צילום: מ״ל

שרון גלזברג בגלריה רו ארט. צילומי הצבה: דניאל חנוךשרון: אני מגיעה מתוך מסורת של אמנות חיים. פיסול חברתי. אני לא עושה הפרדה. הצורך שלי בטקס מופיע לפעמים מתוך חלום. לפעמים מתוך רצון להתחבר לאדם ספציפי או למקום.

גליה בראור כתבה על זה בצורה נפלאה בספר שנשיק באירוע סיום התערוכה (ב־16/4,יום שישי ב־12:00, אני וגליה נשוחח על הספר). גליה האמיצה עשתה מסע לתוך העבודות שלי והמחברות של 20 שנה. חקרה וחפרה והוציאה מסלול ניווט דרך התבוננות מחדש על פיסול חברתי ואמנות חיים. היא בחרה פרוייקטים מהעשור האחרון והיו לנו שיחות למעמקי נפשי. 

מיכאל גורדון עיצב באופן מדויק ויצא ספר. גם ראיינתי את מי שהיה המורה שלי לפיסול חברתי בניו יורק. מרגש להתבונן אחורה

חגית: מה זה פיסול חברתי? 

שרון: בשנים 1998־2001 נסעתי ללמוד ״חיים אמנות״ בסן פרנסיסקו וניו יורק, והיה לנו חשוב לחדד את השיח הזה גם בארץ. משם נבע הרצון להוציא ספר. פיסול חברתי שם את הפעולה והארגון במרכז היצירה. הפעולה והמיתוס מייצרים מפגש ושיח. יצירה וחשיפת מנגנונים

חגית: יפה, אפשר לזהות את זה בעבודות שלך. על מה את עובדת עכשיו, מה הדבר הבא על שולחנך?

שרון: עכשיו אני צוללת ל״זומו לוד״ שיפתח במאי – צריך להקים מוזיאון 🙂 ויוצרת לפסטיבל ישראל יחד עם השף רותם גרין עבודה חדשה שעוסקת בבית ואירוח. אנחנו כרגע חוקרים את מרחב האירוח בשוק הסיטונאי בירושלים

חגית: נצפה לבאות! בהצלחה

שרון: תודה רבה


מבול I שרון גלזברג
אוצרת: מאיה במברגר
גלריה רו ארט, שביל המרץ 3, תל אביב
נעילה והשקת ספר האמנית: יום ו׳ 16.4

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. נירה כלב

    בעבודה עם הכפות ידיים- אני רואה את השואה, ממש הפסים השחורים-המרווחים בין האצבעות
    זה הכל כמו היהודים שלבשו את בגדי הפסים בגטו. הידיים מסמלות את האנשים הלבושים בבגדי הפסים.

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden