התשוקה לאופנה, גרסת הפודקאסט
רעות תורג׳מן ורחל גץ סלומון לא הכירו עד לפני כשנה. הן מגיעות מרקעים ומדרך חיים שונה, המשותף הוא אהבתן לאופנה, אבל גם כאן הסגנונות שונים: תורג׳מן מנהלת ארון מינימלסטי שמורכב רק מפריטי אופנה מהירה, ואילו גץ סלומון רוכשת את בגדי הווינטג׳ שלה בקפידה ובמסירות של אספנית.
החיבור של תורג׳מן עם אופנה כעיסוק קרה רק בשנה האחרונה. בהשכלתה היא בוגרת פסיכולוגיה ומשאבי אנוש עם תואר שני בניהול סכסוכים וגישור, ובשנים האחרונות עבדה בתפקידי שיווק בחברת HP אינדיגו. לדבריה, תמיד אהבה אופנה וכמובן להתלבש, אבל החלומות לעסוק באופנה כמקצוע נדחו בשל נסיבות החיים. עם סיום חופשת הלידה השלישית, היא עזבה את אינדיגו ובמקביל חוותה ״משבר יחסים עם ארון הבגדים שלה״.
כשהרגישה לא נוח מול ארון הבגדים המתפוצץ שלה, החליטה לנסות את אתגר 30 הימים, וללבוש בשלב ראשון רק את הבגדים שעדיין לא הסירה מהם את תווית הקניה. היא העריכה שזה ימשך כשבועיים, אבל למרבה הפליאה זה לקח הרבה יותר. תוך שהיא משתפת את החוויה בעמוד האינסטגרם שלה, עורכת במאקו מציעה לה לכתוב טור שבועי שיעסוק בניהול מלתחה חכמה.
נכון להיום היא מגישה פינת אופנה בתוכנית הבוקר של רשת, בעלת טור אופנה, מנהלת קהילה באינסטגרם לנשים נמוכות (כמוה), סטייליסטית אישית, מנחת סדנאות – והכל סביב אופנה ולמרות המלתחה המינימליסטית שלה, שני מדפים וארון תלייה פצפון כפי שהיא מעידה.
גץ סלומון עוסקת אף היא באופנה, אבל מכיוון שונה לחלוטין. במקור היא מגיעה ממשפחה דתית ממעלות תרשיחא: אביה הוא רב והיא אחת משבעה אחים. בגיל 19 התחתנה ובגיל 21 כבר היתה אם, למדה באולפנה ועולמות האמנות והעיצוב היו רחוקים ממנה, אבל נוכח משיכתה לתחום העיצוב ניסתה להתקבל למחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל. כשהתבקשה להכין תיק עבודות, היא מספרת בחיוך שהכינה תיק נשיאה אמיתי עשוי מסקנטייפ.
המעבר לירושלים היה אירוע מכונן בחייה, למרות שהשנה הראשונה בבצלאל היתה לא פשוטה, אז הרגישה כנטע זר – שונה מכל השאר. זה קרה לדוגמה כשחוותה בפעם הראשונה ציור של מודל בערום, לא הבינה איך לאכול את זה, ״והיו עוד חוויות כאלו״ היא אומרת בחיוך. יחד עם זאת, העבודות שיצרה זכו לביקורות טובות ולעניין, ולאחר כשנה וחצי חוותה שינוי והשתלבה באווירת הלימודים המקומית.
את התואר השני עשתה באוניברסיטה הפתוחה בלימודי תרבות, ועם החזרה למעלות תרשיחא פנתה ללימודי דוקטורט בעיצוב בטכניון. לדבריה היא היחידה בארץ שכותבת דוקטורט על אופנה בתוך דיסציפלינה של עיצוב (בהנחיית פרופ׳ עזרי טרזי) ולא, לדוגמה, בלימודי תרבות, היסטוריה או סוציולוגיה. לצד אלו היא מרצה בטכניון, יוצרת, אוצרת ואספנית אופנה, ובעלת חדר ארונות גדול, מלא ומרובה סגנונות שהיא מנהלת כאוסף לכל דבר.
עבודת המחקר שלה עוסקת בחצאית – פריט לבוש שמעולם לא נחקר. ״אין מחקר על החצאית באופן מעמיק, ספציפי ורחב״, היא מספרת. ״גם בהקשר של המדים הצבאיים לא נחקרה החצאית כפריט ייחודי. בעבודה שלי יש חלק נרחב העוסק במטמורפוזה של החצאית הצבאית, מבגד לוחמים גברי המסמל את הגבורה והלחימה, לפריט לבוש שנקרא ברפרטואר המדים הצבאיים כמגביל תנועה ואת הלובשת אותו כמי שוודאי רחוקה מלחימה.
״גם לחצאית הצבאית הישראלית מוקדש פרק נרחב ובהיעדר ארכיון מסודר למדי צה״ל, הוא מהווה גם ארכיון כתוב לשינויים החומריים של גזרה צורה של פריט ייחודי זה. מהבחינה הזאת זהו מחקר ממש חלוצי״.
רעות תורג׳מן: אי אפשר להחזיק לאורך זמן רק עם הגיגי אופנה. רציתי לשלב היסטוריה, לתת רקע והסבר לתופעות חברתיות כאלו ואחרות, רציתי משהו אחר שטרם נוצר כמוהו
ככל שתורג׳מן התקדמה ופעלה ברשתות החברתיות, היא הבינה את ההשפעה והחשיפה שנוצרת באמצעותן. לאחר שהתחילה לפעול גם בלינקדאין, הגיעה הפניה מבעלי חברת Fresh Podcasts, שמפעילה פודקאסטים בנושאים שונים, עם הצעה ליצור פודקאסט בנושאי אופנה. כבר אז היה לתורג׳מן ברור שהיא רוצה שיהיה בו עומק, וכך נולד הפודקאסט מתלבשות על זה.
״אי אפשר להחזיק לאורך זמן רק עם הגיגי אופנה״, היא אומרת. ״רציתי לשלב היסטוריה, לתת רקע והסבר לתופעות חברתיות כאלו ואחרות, רציתי משהו אחר שטרם נוצר כמוהו״.
חברה משותפת הכירה לה את גץ סלומון, ומהתחלה היה ברור להן שמדובר בשילוב מנצח. בעוד גץ מביאה את העומק והידע, והכל מתוך אהבה גדולה לאופנה, תורג׳מן מביאה את הדברים מנקודת מבט קלילה והומוריסטית. לשתיהן יש תשוקה עזה לאופנה, ולמרות השוני נוצר ביניהן חיבור ותמהיל מדויק של סגנון הגשה.
כמו שתי חברות שיושבות על כוס קפה או כוס יין
עד היום הוקלטו 14 פרקים, עם כותרות כמו יד שנייה וקיימות, טרנד חינני או טרור דורסני; הלבשה תחתונה היא חשיבות עליונה; או טשטשת מגדרית צאו לי מהארון. לדברי גץ סלומון, החיבור בינה ובין תורג׳מן מאפשר להן לפנות לקהל רחב, ללא שיוך מגדרי, והן מעידות בגאווה שאחוז הגברים שמאזינים להן הולך וגדל מפרק לפרק.
הן מקבלות פידבקים ממנעד מאד רחב של קהלים: מאנשי אקדמיה ופרופסוריות, לצד קוסמטיקאיות, סטודנטיות, נשים חילוניות ודתיות, סבתות ומנערות. ״כנראה שהחיבור ביננו, התכנים שאני מביאה, לצד הקלילות של רעות, ההבנה שלה בטרנדים, היכולת שלה להציע טיפים מעשיים בעולמות הסטייל, יוצרים תמהיל נכון ונינוח, מעשיר ומחכים״, היא מוסיפה.
בנוסף לפלטפורמות השידור הרגילות, הפודקאסט שלהן משודר גם ביוטיוב. הסיבה לכך, לפי תורג׳מן, היא שבכל פרק הן מגיעות לבושות בהתאם לנושא השיחה ובדקות הראשונות אף מנהלות דיון על כך, מה שמחייב כמובן גם להציג ולשוחח על מה הן לובשות. לדבריה, גם אחוזי הצפייה ביוטיוב הולכים ועולים מפרק לפרק.
עוד היא מציינת שסגנון השיחה הקליל שביניהן, כביכול כמו בין שתי חברות טובות שיושבות על כוס קפה או כוס יין, בשילוב עם דיבור קולח וספונטני שמשלב הומור ופרצי צחוק, הם כנראה התמהיל הנכון לנושא.
מהם הנושאים שבהם עסקתן עד כה?
תורג׳מן: ״בכל פרק אנחנו בוחרות נושא אחר ו׳מתלבשות על זה׳, ומכאן נבחר השם. עד כה עסקנו בנושאים כמו: מלתחה מינימליסטית, יד שניה וקיימות, צבעים, הלבשה תחתונה, טשטוש מגדרי ועוד – מגוון הנושאים וההקשרים רחב. בכל נושא משולבים עולמות תוכן עשירים וכמעט אינסופיים וכאלו שאפשר לדבר עליהם לאורך דקות ארוכות, למרות שאורך הממוצע של פרק הוא 35-40 דקות״.
האם הפודקאסט מפרנס?
״באופן ישיר אולי לא, באופן עקיף ודאי שכן. היכולת שלי להפגין את הידע שלי בתחום בונה את המותג שלי״ אומרת תורג׳מן. ״אנחנו נהנות מפניות רבות ונוצר עניין סביבנו ומעבר לכל אלו, אנחנו מייסדות פודקאסט האופנה הראשון בישראל״, היא אומרת בגאווה. ״מי צריך יותר מזה?״.
לדבריה של גץ סלומון, אין פודקאסטים בעולם שהם מבחינתה דוגמה שעליהם אמרו ש״כזה״ הן רוצות לעשות. ״רובם או עמוקים וכבדים מידי או שטחיים מידי. אנחנו הצלחנו לשלב את הכל: אופנה עם סגנון חיים, עם היסטוריה, אנתרופולוגיה ודומה. יש לנו חופש יצירתי מוחלט. המטרה שלנו היא להנעים ולהתאים לכולם. השאיפה מבחינתי היא לעורר שיח, לעורר מודעות, לעורר עניין״.
הפרק על ההלבשה התחתונה זכה לפופולאריות מטורפת. זה אולי ישמע הרואי, אבל אנחנו באמת מרגישות לפעמים סוג של שליחות ביכולת שלנו לדבר על נושאים שאף אחד אחר לא מעז לדבר עליהם
מה הפרקים שהיו הכי פופולריים עד כה?
גץ סלומון: ״הפרק על ההלבשה התחתונה זכה לפופולאריות מטורפת. קיבלנו אין־סוף פניות ובקשות לעוד. גם הפרק על המידות וההגדרה החברתית שהן יוצרות הוביל לתגובות מאד רגשיות שהגיעו מהמאזינים. זה אולי ישמע הרואי, אבל אנחנו באמת מרגישות לפעמים סוג של שליחות ביכולת שלנו לדבר על נושאים שאף אחד אחר לא מעז לדבר עליהם״.
תורג׳מן מוסיפה שהפודקאסט עבורה מאופיין באפס פוליטיקלי קורקט. ״אם רחל מעמיקה מידי אני אומרת לה שהיא חופרת. המטרה שלנו לתפוס את המאזינים בחמש הדקות הראשונות ולכן האיזון שביננו, בין החפירות ולבין הקלילות הוא כנראה הפיצוח. אין לי מילייה תל אביבי עמוס אג׳נדות, ואני מניחה שזה מקל על הלשון המשוחררת שלי״.
אז מה הלאה?
גץ רואה את עצמה ממשיכה בקריירה אקדמאית. תורג׳מן עוד מעכלת את מה שקרה לה בשנה האחרונה. את הפודקאסט הן מתכוונות להמשיך עוד ועוד. ״אולי הביחד הטוב הזה יאפשר לנו לעשות עוד שיתופי פעולה במיזמי אופנה נוספים״, הן רומזות.
משגע! סופר מעניין! אינלגנציה ושיק- מי צריך יותר מזה