כל מה שחשוב ויפה
איתמר שמשוני בעיר מפעל, מוזיואני בת ים. צילומים: מ״ל
איתמר שמשוני בעיר מפעל, מוזיאוני בת ים. צילומים: מ״ל

איתמר שמשוני מציג: עוד יום במפעל (עם הילדים שלכם)

בפרויקט ״עיר מפעל״ של איתמר שמשוני ומוזיאוני בת ים, הקהל מבקר בפס הייצור של אמנות, המורכבת מצעצועים משומשים ומעניקה להם חיים חדשים

״בחודשים האחרונים אספנו מרחבי העיר בת ים, חפצים וצעצועים שאין בהם צורך. כל מה שהגיע לכאן יהפוך באמצעות פעולות אמנותיות לפסלים ועבודות אמנות חדשות״, אומר איתמר שמשוני, האמן שמאחורי פרויקט ״עיר מפעל״, שנפתח היום (חמישי) בבת ים.

שמשוני מקים סוג של מפעל זמני, שתכליתו להעניק לצעצועים וחפצים שנזרקו ערך מחודש באמצעות שילובם באמנות. אנחנו נפגשים כש״המפעל״ עוד בשלבי הקמה, אבל זה לא מפריע לי לגלות שמדובר בממתק אמנותי מקורי, בפעילות קיץ שונה ומיוחדת לכל מי שמעביר את החופש עם ילדים.

״כל החפצים שמגיעים למפעל עוברים תהליך מיון וקטלוג, ועומדים לרשות הצוות, שכולל מעצבים, תלמידים ופנסיונרים מבת ים, שעוסקים יחד בפעולות של רתכות, צבע, נגרות, תפירה ועוד״, מסביר שמשוני.

״זה ייראה כמפעל לכל דבר, כולל התייחסות לרווחת העובדים במפעל, שיעבדו שמונה שעות מידי יום. נבנה להם חדר מנוחה, ארונות אחסון לציוד הפרטי שלהם, חדר אוכל. המבקרים שיגיעו למפעל – משפחות וילדים – ייהנו מפעילות של שעה וחצי, שתכלול סיור במפעל ועבודת יצירה״.

הודי בן עמי (מימין) ואיתמר שמשוני

הודי בן עמי (מימין) ואיתמר שמשוני

החלל שבו כל זה יתרחש הוא חלק ממוזיאוני בת ים. שמשוני מספר שהגיע לשם כבר לפני שלוש שנים. מיד כשנכנס פנימה חשב מה הוא רוצה לעשות שם. ״אני מרגיש שהפרויקט ׳עיר מפעל׳ הוא כמו חללית שנוחתת מהחלל החיצון ואולי תצליח לשנות כאן איזו תפיסה. אלו יהיו עשרה ימים שהם לא ממש תכליתיים אבל יהיו מימוש של פנטזיה גדולה״.

איך זה התחיל?

״היתה לי תחושה שזה מקום שהאמנות תהיה בולטת במיוחד. מדובר בשכונת רמת יוסף שבבת ים, שהיא שכונת מגורים שקטה וירוקה, שיש בה מרכז תרבות – ואולי הקהל שמתגורר מסביב לא ממש מכיר ומבין את הקסם שמתרחש כאן. יש כאן מין אקלקטיות שאני מאד אוהב. מהרגע הראשון חשבתי שזו עבודת אמנות שלא בהכרח צריכה להתרחש בתל אביב. הרגשתי שלעשות משהו שמבחינתי הוא מובן מאליו, במקום שהוא לא מובן מאליו, הופך את זה לסוג של שליחות״.

birds

שמשוני (41) הוא אמן יוצר, בוגר התואר השני באמנויות בבצלאל. כיום הוא מנהל את תחום האמנות בקמפוס אריסון לאומנויות בתל אביב ומלמד בבית הספר. בעברו שימש כמרצה במנשר ובמשך שש שנים היה גנן בגן ילדים.

״כל החיים שלי הם בין אמנות, סטודיו לחינוך, בעיקר חינוך לאהבת אמנות. הפרוייקט הזה התחיל כשמיכאל, הבן הבכור שלי, נולד (כיום הוא בן 8). הבנתי שאני חייב לעשות משהו תכליתי. שלחתי לאוצרת שלי, קרן בר גיל, הזמנה לתערוכה מעוצבת ומדוגמת באופן מושלם. אבל היה חסר לה המקום שבו תוצג.

״קרן ואני לקחנו את העניין ברצינות, מצאנו מקום (שנקרא בזמנו סטודיו ארמדילו) ופתחנו בו את התערוכה שקראנו לה Toys R Art. כך נכנסתי לנישת העשייה של הפיכת צעצועים משומשים לאמנות. זו דרך לתת להם מחזור חיים נוסף״.

בהמשך לתערוכה שמשוני קיבל הזמנה למרכז האמנות מאנה קונטמפוררי בניו ג׳רזי. זהו קומפלקס של מפעלי טבק לשעבר, שהיזם משה מאנה (מייסד אימפריית ההובלות Moishe's Moving) הסב אותם קודם למתקני אחסנה, ובהמשך הקצה בהם מקום למרכז ענק לאמנות עכשווית. במקום מתקיימת פעילות של מחול, תיאטרון ומוסיקה ולצדם סטודיואים של אמנים ואירועי חשיפה לקהל.

שמשוני קיבל סטודיו ופגש את היזם, ומשם הכול התגלגל בקנה מידה אמריקאי: כשמאנה שאל אותו מה הוא צריך הוא השיב שהוא צריך צעצועים. ״עברו בדיוק יומיים והגיעו שתי משאיות שפרקו הרים של צעצועים. הבנתי שאני לא ממש יודע איך להתייחס לזה, בטח לא כפעילות בתוך סטודיו. זו כמות כל כך גדולה של צעצועים, שיש להתייחס אליה באופן שונה״, הוא מספר.

כך הוקם מפעל Toys R Art בגלגולו האמריקאי. שמשוני גייס שני סטודנטים, הלביש אותם בחלוקי עבודה ויחד הם פתחו את המפעל, ועסקו במיון, חיטוי, פרוק והרכבה וייצרו פסלים, לעיני הצופים.

מדובר בפרפורמנס־פיסול־בחפצים בזמן אמת. האירוע התרחש בחלל תצוגה בן 200 מ״ר, שהפך למפעל למשך ערב אחד בלבד. היה בו ״מחסן״, לצדו הוצב שולחן עבודה ארוך, שעל גביו הורכבו הפסלים, וב״חנות המפעל״ ניתן היה לרכוש את הפסלים המוגמרים, שהורכבו מחלקי צעצועים.

אנשים הגיעו, אהבו וקנו. אני מצידי אהבתי במיוחד את העבודה והיצירה שנעשית במקביל לתצוגה. לי זה מתאים: אני אדם שפורח כשמתקיימות מספר פעילויות במקביל

״אנשים הגיעו, אהבו וקנו. אני מצידי אהבתי במיוחד את העבודה והיצירה שנעשית במקביל לתצוגה. לי זה מתאים: אני אדם שפורח כשמתקיימות מספר פעילויות במקביל. אני אוהב עבודה פיזית, לא אוהב לשבת, לא יכול שלא לעשות כלום. אוהב תהליכים ודברים שקורים במקביל והפעילות הזו הולמת את הכל״.

מאז היה בחיפוש אחר מקום דומה בארץ, שבו יוכל לשחזר את המפעל. בפגישה מקרית עם עפרי עומר, מנהלת מוזיאוני בת ים, סיפר לה על החלום והיא הציעה להראות לו אחד מחללי המוזיאונים בעיר, שלדבריה עשוי להתאים. כשראה את המקום התאהב בו מיד.

״היה לי ברור שזה המקום, אבל אז התחיל המסע הארוך שכלל בעיקר את גיוס הכסף שנדרש כדי להקים ולממש את הפנטזיה. עברו שלוש שנים, כולל קורונה בדרך, והנה זה קורה, ובעיקר בזכות הצוות של מוזיאוני בת ים, האוצרת הראשית הילה כהן־שניידרמן, שגם אצרה את הפרויקט והמפיק הודי בן עמי״.

״עיר מפעל״ תפעל במשך 10 ימים, שמונה שעות עבודה בכל יום. במפעל יתקיימו סיורים מודרכים לכל המשפחה, סדנאות רדי־מייד, הקרנות סרטים ופעילויות לילדים ולמבוגרים. שמשוני – היוזם והיוצר הראשי – יהיה נוכח בכל זמן הפעילות. מבחינתו ובעיקר מבחינת הבית שלו ושל בת זוגו דאנה איבגי, הוא ״יוצא למילואים״ במפעל.

״אנחנו מנהלים חיים שהם סוג של רכבת הרים. עוברים מפרויקט, לפסטיבל, לתערוכה ולצילומים. אבל זה אנחנו – לא יודעים אחרת. הבית שלנו מתנהל תמיד בהתאמה, כך שכשאני בפרויקט דאנה נחה מעשייה ונמצאת עם הילדים. ומיד כשאני מסיים את עיר מפעל היא חוזרת לעונת צילומים חדשה״.

אני לא יכולה להתאפק ושואלת אם הילדים שלהם מראים נטיות אמנותיות. שמשוני משיב שברור שכן. ״נו מה״? הוא אומר. ״איך אפשר בבית כזה לא להיות בענייני אמנות? מיכאל הגדול נמשך למוסיקה ומשחק ואוריה הקטן הוא מספר שתיים קלאסי, הוא מנהל כרגע את כל הכישרון של כולם״.


עיר מפעל I איתמר שמשוני
רחוב הדדי, 6, בת ים
22.7-31.7
הכניסה בהזמנת סיור מראש באתר מוזיאוני בת ים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. דוריאנה

    בבקשה תלמדו את המשתתפות והמשתתפים בסדנה איך לעבוד עם סכין חיתוך בצורה בטיחותית! יש בכתבה תמונה מאוד מלחיצה של אשה שחותכת בצורה מסוכנת

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden