כל מה שחשוב ויפה
גנית גולדשטיין, Rhythm of Matter

RCA 2021 // גנית גולדשטיין

בפרויקט הגמר ב־RCA גנית גולדשטיין הטמיעה חוטים מוליכים בתהליך הרקמה התעשייתית, ושילבה בתהליך היצור אפליקציות של מציאות רבודה

למדה במגמה לטקסטיל. בת 28, בוגרת המחלקה לצורפות ואופנה, בצלאל (2018).
ganitgoldstein.com


בפרויקט הגמר בתואר הראשון במחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל, עיצבתי שילוב של מערכות לבוש ונעליים בטכניקות הדפסה תלת־ממדית ואריגה ידנית. בפרויקט שילבתי אריגת IKAT שלמדתי בחילופי סטודנטים במחלקת הקראפט של אוניברסיטת האומנויות בטוקיו. השילוב בין העולמות של טכניקות ייצור ישנות וחדשות ידניות וטכנולוגיות תמיד ריתקה אותי.

מיד לאחר שסיימתי את הלימודים בבצלאל קיבלתי את מלגת קלור והתקבלתי למחלקת טקסטיל בלימודי התואר השני ב־RCA. התקבלתי למסלול טקסטיל ששם דגש רב על חדשנות בטקסטיל. תכנית הלימודים מעודדת ותומכת ביצירה במדיומים ובטכניקות שונות כמו עיסוק בסוגיות ייצור טקסטיל, ייצור טקסטיל ״חכם״ המשלב טכנולוגיה, קיימות ועבודות יד.

ואז הגיעה הקורונה

כשהקורונה החלה, הלימודים הפיזיים הופסקו והמשכנו ללמוד ולעבוד מרחוק. הסמסטר האחרון הוקדש לעבודה מחקרית תיאורטית ולכתיבת התזה. בגלל אופי הפרויקט שלי, מבחינתי המעבר לפגישות דיגיטליות היוו יתרון בתקשורת שלי עם אנשי המקצוע. חלק נכבד מהעבודה שלי על טקסטיל המשלב בתוכו אפליקצית VR נוצר כולו דרך שיחות זום.

השנה האחרונה לאחר פרוץ הקורונה הייתה מבחינתי אחת השנים הכי מעניינות שיכולות להיות במסגרת לימודי עיצוב ואמנות. בשנה הראשונה חווינו שנה ״רגילה״ בחוייה וברמת הלימוד של ה־RCA; מוסד מלא בכישרון, סטודנטים מכל העולם עם המון מרץ, סדנאות, הרצאות ואירועים. 

גנית גולדשטיין, Rhythm of Matter

גנית גולדשטיין, Rhythm of Matter. צילומים: מ״ל

בשנה השנייה החוויה הייתה שונה לחלוטין. לסדנאות היתה גישה חלקית והלימודים עברו לדיגטל. השינויים הורגשו באופן ניכר במחלקה שברובה מתבססת על עבודות יד ומגע עם חומר. היה יתרון בכך שהקולג׳ יצר הרצאות כלל מחלקתיות עם מעצבים בינלאומיים וסדנאות העוסקות בפלטפורמות דיגיטליות עכשוויות. 

את רוב התקופה העברתי בלונדון. הדירה שלי הפכה להיות הסטודיו והמשכתי לעבוד על המחקר שלי עם מדפסת תלת־ממד ביתית. היה לי חשוב להמשיך להתקדם מלונדון עצמה, העבודה חולקה לשבועיים מהבית ושבועיים מהקמפוס, מה שבסך הכל הרגיש כבלאנס מוצלח ליצירה שלי. אבל ללא ספק התקופה הזו הייתה משמעותית, לגור פה ולחוות את החיים כאן בזמן משבר עולמי. זו הייתה חוויה לראות את העיר משתנה, מעיר מלאת חיים לרחובות ריקים, זה היה בלתי נתפס.

פרויקט הגמר

פרויקט הגמר שלי, Rhythm of Matter, עוסק בממדים נוספים שבהם אפשר לשלב טכניקות בייצור טקסטיל ובהטמעת חוטים מוליכים בתוך תהליך הרקמה התעשייתית, בשילוב אפליקציות של מציאות רבודה ושינויים פיזיים ווירטואלים במקביל. 

 עיצבתי ויצרתי בד שמסוגל להגיב במקביל בשני עולמות, אחד וירטואלי והשני פיזי. הבד הרקום נוצר כולו בתהליך ייצור תעשייתי והוא מגיב לתנועת יד בעולם הווירטואלי, דרך מציאות רבודה וגם בעולם הפיזי. הטכנלוגיה שבה השתמשתי איפשרה ליצור שינוי בבד בתגובה לשינויי אור שמתבטאים בהשתנות של צורות וצבעים על הבד. 

טכנולוגית הרקמה התעשייתית בפאטרן סדרתי (מעל 100 מחטים העובדות במקביל) שייכת לחברת סאואר השווצרית, שהכרתי בזמן שלקחתי חלק בתוכנית רזידנסי. הדבר איפשר לי לעבוד בשני רבדים, האחד דרך החוטים המשלבים טכנלוגיה והשני באפליקציה של המציאות הרבודה. 

הפרויקט בוחן את הפער הקיים בין חומריים פיזיים לדיגטליים ומציע דרך לייצר מגע בעולם שהוא גם פיזי וגם וירטואלי. כמעצבת אני מגלה עניין רב בחיבור בין טכנלוגיות כמו תוכנות והדפסות בתלת מימד עם חומרים פיזיים שאפשר לחוש.  

השנה, נבחרו מספר אוצרים מרחבי העולם להסתכל על העבודות לפני ההשקה של האתר ולייצר קפסולות של פרויקטים נבחרים בנושאים שונים לקולקציות. הפרויקט שלי נבחר על ידי פיטר ראסל קלארק (מעצב בחברת אפל) לתערוכת קפסולה יחד עם עוד ארבע עבודות שנבחרו מתוך כל המחלקות תחת הכותרת Moments to Inspire.

WeAreAble

WeAreAble. צילום: מיכאל צור

צילום: מיכאל צור

צילום: תומר בן אבי

WeAreAble

בשנה הראשונה ללימודים ב־RCA עבדתי במקביל על מחקר של  Horizon 2020, שבמסגרתו נבחרו עשרה מעצבים מרחבי אירופה לעבוד עם חברות גדולות בתעשייה העולמית, על מנת לפתח תהליכי יצור חדשים לתחום האופנה והטקסטיל. הפרויקט שעשיתי – WeAreAble – הוא פרויקט בהדפסה וסריקה תלת־ממדיים ליצירת בגדים מותאים אישית ללובש.

בעיצוב הבדים שילבתי רקמה והדפסה ישירות על בד בשיתוף פעולה עם חברת סטרטסיס וחברות נוספות מאירופה שתמכו בפרויקט. יצרנו מערכת שבה אפשר לסרוק גוף ספציפי וליצור בגד מותאם אישית, בטכניקות המתקדמות שיש כיום. כחלק מההתנסות בדקתי דרכים שונות ליצירת בגדים עם חומרים ממוחזרים ובטכניקות של הדפסה ביתית. בהמשך לפרויקט פיתחתי יחד עם אחי אפליקצית VR, שבה אפשר לראות את שבע מערכות הלבוש המעוצבות במרחב וירטואלי ב־360 מעלות. 

את האפליקציה יצרנו בתקופת הקורונה, כשהתערוכות והמוזיאונים היו סגורים מה שגרם לנו לחשוב מחדש על החוויה של תצוגות האופנה המסורתיות. 

birds

עתידות 

באוקטובר הקרוב תפתח בעיר Cheongju הביאנלה המרכזית בדרום קוריאה לקראפט, שם אני מציגה 15 עבודות מהשנים האחרונות, כולל  נעליים, תכשיטים ומערכות לבוש המשלבות עבודות יד והדפסה תלת־ממדית. את המחקר שלי אמשיך בממסלול Computation במחלקה לאדריכלות ב־MIT בשילוב ובשיתוף פעולה עם ה־MIT Media Lab.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden