כל מה שחשוב ויפה
רוני אזולאי, טומן ראשי בחו״ל
רוני אזולאי, טומן ראשי בחו״ל

בחזרה ל־Square 1: כשיציאה לפעולה היא בלתי נמנעת

קורונה, מערכות בחירות, סבבי לחימה, ירידה למקלטים: היוצרות והיוצרים מאחורי אירוע הפופ־אפ ״Square 1״ שיתקיים בסוף השבוע, מספרים על המשמעות של ״נקודת ההתחלה״ בהתייחס לתלאות העולמיות והמקומיות של השנה האחרונה

בסוף השבוע הקרוב, במשך שלושה ימים, תתקיים בגלריה לוטן ביפו העתיקה תערוכת הפופ־אפ Square 1. התערוכה היא תולדה של פעילות מטעם קולקטיב של אמנים, אוצרים, כותבים ומפיקים שהושק בקיץ האחרון בתגובה למהמורות השנה וחצי החולפות, הן בישראל והן מחוצה לה. 

הריבוע בכותרת התערוכה, שמככב בכל העבודות, מתייחס לביטוי זהה באנגלית שמשמעו ״נקודת ההתחלה״. הוא מסמל את ארבעת קירות הבית שאליהם נסוגו אנשים בכל העולם במהלך הסגרים עקב התפרצות מגפת הקורונה, את קירות המקלטים שבהם הסתתרו תושבי המדינה במהלך סבב הלחימה האחרון, ואת השאיפה להתחיל מחדש ולמצוא תקווה דרך עשייה אמנותית. 

כל העבודות בתערוכה – יצירות בטקסט, צילום, ציור, רישום ווידאו – נוצרו בפורמט זהה, על גבי דפים פשוטים בגודל A4 התחומים במסגרת קבועה של ריבוע. היוצרים העומדים מאחורי המהלך – חלקן כותבות בפורטפוליו בשנתיים האחרונות – מספרים כיצד התהווה הפרויקט ומה הם מקווים להביע באמצעותו. 

עדי פלומן, ללא כותרת

עדי פלומן, ללא כותרת

שחר אפק, זן

שחר אפק, זן

ליטל מגידיש

הפרויקט נולד בתקופת המלחמה, שנייה אחרי הסגרים שדרשו בידוד, עטיית מסכות וסטריליות מוחלטת. פתאום מצאתי את עצמי עם הבת שלי במקלט המשותף של הבניין שאנחנו גרות בו, עם הרבה אנשים סביבנו, וכמובן שאף אחד לא עטה מסכה. הריצה הזו מפאזה אחת לשנייה הותירה בי תחושה שאני חייבת לעצור רגע ולעבד. זו הייתה נקודת ההתחלה.

מייד לאחר מכן פניתי אל חברי הקולקטיב וגייסתי אותם לפעילות. כולנו הבענו הרגשה שיש צורך ומקום לייצר שיח אמנותי על אירועי השנה וחצי האחרונה, ולראות מה יוולד בעקבות זאת. הרי אנחנו כעת בנקודה היסטורית שאין רבות הדומות לה.

ביקשנו מכל אמן ואמנית המשתתפים בתערוכה ליצור עבודה שתשקף את מה שהרגישו נוכח הטלטלה העצומה הזו, דרך האמצעים שעמדו לרשותם בבית או בסטודיו. מי שיעמוד מול מכלול העבודות המוצגות ממש יוכל להרגיש את המצוקה הקולקטיבית. זה ניכר ביצירות כמו זו של עדי פלומן, שיצרה בטכניקה הממוחשבת־ידנית הייחודית לה עבודה שבה נראית שממית, מהסוג שנחתו על חלון ביתה ובהן התבוננה כשהייתה סגורה בפנים.

או לדוגמה בעבודה של שחר אפק, היצירה ״זן״ שבה נראה עיגול שחור שיצר בדיו על גבי נייר, וסביבו טיפות דם. מעבר להבטים הסימבוליים שעולים ממנה, זו יצירה ששייכת לגוף עבודות מורכב ומעניין בשם ״מכתב שחרור״ ששחר עומל עליו מאז שעזב את ביתו ויצא לנדודים עת פרצה המגפה. 

על אף שכל העבודות נוצרו על גבי דפים של A4, ידעתי שבאיזשהו שלב הדבר הזה יצא לפועל גם בעולם הפיזי, והתקווה שלי היא להמשיך בסדרה של פעולות אמנותיות כדוגמת תערוכות נוספת, מגזין מקוון או דיגיטלי ואירועים קהילתיים לאו דווקא רק עם אמנים, אלא לדוגמה במוסדות חינוך.

גם כשפתחתי את עמוד האינסטגרם כבר דמיינתי משהו זז וחי, ושם התהדק שיתוף הפעולה שלי עם ג׳וי ברנרד שכל הזמן חושבת תנועה וחלל, לעומתי ששוחה במים של העולם הדיגיטלי. היצירה שלה עזרה לי לחזק את ההצהרה שרציתי לגבש. 

מיכאל ליאני, מתוך הסדרה LGBTQ Love

מיכאל ליאני, מתוך הסדרה LGBTQ Love

שי אזולאי, Mingling

שי אזולאי, Mingling

ג׳וי ברנרד

אני תופסת את Square 1 כפרויקט שמזמן אפשרות לאקטיביזם אמנותי־קהילתי. ככותבת וכיוצרת, רוב העבודה שלי נעשית בדל״ת אמותיי. מרגשת אותי האפשרות שמציגה בפנינו Square 1, שהיא לפתוח בדיאלוג עם יוצרים אחרים. זו פלטפורמה שמעניקה לקבוצת אמנים ואמניות הזדמנות לעצור רגע את מרדף ההישרדות הקיומי שלהם.ן ולהגיד: ״היי, משהו בחיים בישראל דפוק מהיסוד. ואנחנו לא מוכנים רק להתלונן, אנחנו רוצים להציף את הצער והכאב ולתעל אותם לכדי עשייה״. עולה פה אמירה שהיא לא רק אסתטית, אלא כזו השואפת לייצר שיח חברתי.

תוך כדי העבודה עם ליטל על האוצרות של הפרויקט, הרעיד אותי הצורך להגיב לחוויה הקשה של הקורונה, המשבר הפוליטי בישראל, והמלחמה שהיא רק פרק אחד מיני רבים שמתגוללים בעקבות הסכסוך הישראלי־פלסטיני הטראגי שממאן להסתיים.

בערב הפתיחה אציג מיצג בשם ״You, Me and the Last War״, יצירה שהיא גם עבודת וידאו, שתישאר זמינה לצפייה בחלל אחרי המופע. זו עבודה פוליטית במהותה, מחאה חזותית כנגד הכיבוש, שבאמצעותה אני מגיבה דרך תנועות גוף אל דימויים עיתונאיים טראומטיים שהתקעקעו בתודעה שלנו בשנה החולפת, ומנסה לעבד את הכאב הנפשי שהצטבר בגוף שלי ולשחרר אותו באמצעות ריקוד.

דרך יצירה של נקודת מפגש בין שני העולמות האישיים שלי — התנועה והעיתונות — אני מנסה לשאול איך אפשר להתגבר על קהות החושים שפיתחנו כחברה אל מול ייצוגים של עוולות חברתיות ואלימות. התהייה המרכזית שאני מקווה להעלות במופע היא האם אפשר להתגבר על התופעה שהתיאורטיקנית סוזן סונטאג איבחנה זה מכבר כ־saturation, כלומר רוויה חושית שמיתרגמת לאדישות. 

מיה גורביץ, Physical Desires

מיה גורביץ, Physical Desires

רות אדלשטיין, A Memory of a Place That Doesn't Exist

רות אדלשטיין, A Memory of a Place That Doesn't Exist

עידו גורדון

אמנות נזהרת בצדק ממניעים אקטואליים, אבל כשמתרחש רגע עכשווי שמערער את המציאות שלך, יציאה לפעולה היא לפעמים בלתי נמנעת. אני חושב שהפוליטי הוא מאורע מחולל חשוב לאמנות, גם אם הוא לא מוביל בהכרח לאמנות פוליטית. הפרויקט הזה נולד מתוך רגע כזה, והוא מעודד אמניות ואמנים נוספים לנצל את האנרגיה הזו ליצירה ולא לחידלון.

נמרוד ואינר

לאוצרים.ות יש מחויבות לבנות פלטפורמות שיקדמו ויציגו את נקודת המבט האמנותית על התרחשויות עכשוויות בזירות הפוליטיות והחברתיות. אנחנו מאמינים שהקול האמנותי כמעט ונעדר מהשיח הציבורי, ולכן עלינו האוצרים מוטלת האחריות להיות שופר של הקול הזה. 

גל חוברה ברגמן

Square 1 היא נקודת ההתחלה, המקום שאליו אנחנו חוזרות בין סבב לחימה, פיגוע, טראומה וכאב. המציאות כאן היא מורכבת ומצריכה מאיתנו לנסות לתרגל נורמטיביות תוך הליכה בין מוקשים. כמובן שקשה להתנער לחלוטין מדעות קדומות ומכאב, כשדי־אן־איי הטראומה מוטבע בכולנו. 

היצירות שמשקפות תגובה למצב ההישרדות בו אנו חיות וחיים מהוות שיח שחייב להימשך, בכדי שנוכל לנסות ולהבין כיצד לחיות יחד. הפצעים אולי לא יוכלו להתאחות לחלוטין, אולם אולי הם יוכלו מעט להגליד. 


Square 1
אוצרות: ליטל מגידיש, ג׳וי ברנרד
גלריה לוטן, רחוב מזל אריה 19, יפו
26-28.8
חברי הקולקטיב: ליטל מגידיש, ג׳וי ברנרד, עידו גורדון, נמרוד ואינר, גל חוברה־ברגמן, רוני בהיר, רעיה כהן, ניר נמיר, מיכל סבר
אמנים.ות: רות אדלשטיין, שי אזולאי, רוני אזולאי, מאיה אטון, ניבי אלרואי, שחר אפק, רוני בהיר, אוהד בנית, עמית בן נון, ג׳וי ברנרד, ציבי גבע, מיה גורביץ׳, עידו גורדון, יאיר גרבוז, דנה דרויש, נתנאל הרברלין, גל וולניץ, יואב וינפלד, ליאור זלמנסון, ישי חוג׳סטה, שאדי טוואפרה, שירי טרקו, אדם יקותיאלי, עלמה יצחקי, גלעד כהנא, אליה כהן, מיכאל ליאני, ליז מאר, רמי מימון, ניצן מינץ, מירב מרודי, אסי משולם, גיא ניסנהויז, אריאל סיבוני, רונית פורת, עדי פלומן, רוני פקר, ליא ציגלר, אלנה צ׳רטי־שטיין, מורן קליגר, ליאורה קפלן, אלעד רוזן, מירב שין בן אלון, לירן שפירו, עדי שרגא
התערוכה מוצגת בתמיכת החברה לפיתוח יפו העתיקה

ליאור זלמנסון, בערוץ הזה אין

ליאור זלמנסון, בערוץ הזה אין

מאיה אטון, We'll Drink In Silence

מאיה אטון, We'll Drink In Silence

רוני אזולאי, טומן ראשי בחו״ל

רוני אזולאי, טומן ראשי בחו״ל

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden