כל מה שחשוב ויפה
רוני פקר, בית האמנים ירושלים. צילומים: אלעד שריג
רוני פקר, בית האמנים ירושלים. צילומים: אלעד שריג

רוני פקר // הצהוב שלנו מלאכותי

רוני פקר מציגה בבית האמנים ירושלים מיצב רצפה תלוי־מקום, שעשוי מ־130 קילו שקדי מרק (ופצפצים). מוקדם יותר בשיקגו היא הבינה ש״זה לא צהוב. לא הצהוב הנכון. לא הצהוב שלי״

הפרטים הטכניים

הצהוב שלנו מלאכותי: מיצב רצפה תלוי־מקום, 130 קילו שקדי מרק ופצפצים; מתוך התערוכה מרובע משוכלל בבית האמנים ירושלים (עד 11.12). אוצרת: גילי זיידמן.

מי אני

רוני פקר, אמנית, בעיקר ציירת. נולדתי וגדלתי בתל אביב, שאליה שבתי לאחרונה לאחר שהות ממושכת בשיקגו, ארצות הברית, שם גם עשיתי MFA. בשנים האחרונות אני עובדת בעיקר עם פלטה מונוכרומטית צהובה שדרכה אני חוקרת חומר, פורמליזם והפשטה.

העבודה

במרץ 2018 הצגתי בגלריה בשיקגו (Chicago Artists Coalition) עבודה שכללה מיצב שקדי מרק על רצפת הגלריה. המבקרים בתערוכה, רובם אמריקאים שלא אוכלים שקדי מרק, חוו אותה בעיקר דרך המישור הוויזואלי שלה. לא ראיתי בכך בעיה, מכיוון שגם עבורי המיצב עסק בראש ובראשונה בסוגיות של צבע וצורה.

עם זאת, המפגש הזה עורר אצלי סקרנות לבחון כיצד העבודה תתקבל בישראל, ואיזה שכבות של משמעות יתווספו לה. אם בשיקגו הצופים קישרו את המיצב למשהו מינימליסטי ונקי, התקשיתי להאמין שבישראל מישהו יראה בשקדי מרק משהו נשגב.

Yellow is Mine, 2018. צילומים: רוברט צ׳ס היימן

Yellow is Mine, 2018. צילומים: רוברט צ׳ס היימן

כשראיתי בשיקגו לראשונה את צנצנת הפלסטיק השקופה ובתוכה ריבועים צהובים זרחניים, התרגשתי. זו לא הייתה התרגשות של קרבה או געגועים, אלא כזו של חומר וצבע. כמה שבועות לאחר מכן, בביקור בארץ, בארוחת ערב של יום חול, גיליתי שאחותי (הבריאותנית) נותנת לילדיה מרק עם שקדים (השם ישמור). הבנתי שהריבועים האלו והצבע הצהוב שלהם מדגדגים לי בצורה כזו שרק אמנות תפטור אותי מכך.

כשחזרתי לשיקגו שלחתי אי־מייל לחברת ״מנה״ וביקשתי תרומה של 200 קילו ריבועים. הוספתי שאשמח לקבל אותם בכל מצב – תקינים או פגומים. כשקיבלתי את המשלוח הראשון, בהיתי בשקדים, הספק אפויים מדי ספק מטוגנים, והבנתי: זה לא צהוב. לא הצהוב הנכון. לא הצהוב שלי.

לשקי המרק שנשלחו מישראל לארצות הברית הוספתי שקדי מרק זרחניים שקניתי בשיקגו בסופרמרקט גדול בשכונה יהודית. את אלה מיינתי לפי גוונים והצגתי על רצפת הגלריה במיצב מופשט ומונוכרומטי.  בסיום התערוכה ארזתי את כל השקדים ואחסנתי אותם בעליית הגג בדירתי בשיקגו.

birds

כשחזרתי לארץ הבאתי איתי את הקופסאות בידיעה שאני רוצה להציג אותם שוב בבית האמנים בירושלים בפני קהל ישראלי. עניין אותי לעבוד עם החלל ה״ביתי״ של בית האמנים ולהגיב לארכיטקטורה וההיסטוריה של המבנה, שהעבר שלוֵ – בניגוד לגלריה בשיקגו – הוא גם חלק מהעבר שלי.

בסופו של דבר משקדי המרק שהבאתי איתי בחזרתי שרדו פחות או יותר 30 קילו. חלקם חיכו בסבלנות בסטודיו בזמן שאת האחרים הלבנתי עוד בשמש על אדן חלון המטבח. בצירוף 100 קילו של שקדי מרק חדשים (שוב בתרומתה האדיבה של חברת ״מנה״) בניתי את מיצב הרצפה הנוכחי. אך מלבד השקדים החדשים התווסף לעבודה אלמנט נוסף. רותי, המנהלת של בית האמנים, ביקשה שאניח את השקדים על מצע שיפריד ביניהם לבין אריחי הטרצו, כדי להגן על רצפת בית האמנים. המצע הזה נהפך להיות חלק בלתי נפרד מהעבודה החדשה ומהתהליך המחשבתי שלי ושל גילי זיידמן, אוצרת התערוכה.

רוני פקר, בית האמנים ירושלים. צילומים: אלעד שריג

רוני פקר, בית האמנים ירושלים. צילומים: אלעד שריג

לאחר התלבטות בין מצעים שונים, החלטתי להשתמש בפלסטיק בועות (פצפצים), חומר שעבדתי איתו בעבר ושמסמן עבורי גם מעבר בין ערים ומדינות, אבל גם ניסיון לשמור על אוביקטים אמנותיים כדי שחס וחלילה לא יקרה להם (ולערכם המוניטרי) שום דבר. המפגש בין החומר הזה, שמבקש להגן ולשמר, לבין שקדי המרק שאין שום טעם לשמרם, היה נראה לי גרוטסקי אבל באותו הזמן גם רגיש וכנה. הבועות של הפצפצים גם הוסיפו עוד נדבך צורני לעבודה, והעיגולים שבהם הרגישו כמו תוספת נכונה לריבועים ולשומשום שעל הרצפה.

תעבירו את זה הלאה

לאחר שני הגלגולים של העבודה הזו, הראשון בשיקגו והשני בירושלים, ולאחר שחייתי עם שקדי המרק בסטודיו ובמטבח שנים ארוכות, אני לא רואה לעבודה גלגול נוסף או חיים חדשים (כרגע). 

פלוס אחד

אם במצע עסקינן, העבודה הנוספת שאני בוחרת להראות היא Ankle Bracelet, עבודה מ־2018 העשויה רק משכבות של צבע ללא כל מצע.

Ankle Bracelet. צילום: רוברט צ׳ס היימן

Ankle Bracelet. צילום: רוברט צ׳ס היימן

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. מיכל

    איזה יופי של עבודות !!! נהדרת ממש

Comments are closed.

הוסיפו תגובה

פורטפוליו באינסטגרם

עקבו אחרינו
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden