כל מה שחשוב ויפה
רונן תנחום ועדן עפר, פרח. צילומים: מ״ל
רונן תנחום ועדן עפר, פרח. צילומים: מ״ל

רונן תנחום ועדן עפר // פרח

רונן תנחום ועדן עפר מציגים בגלריה SPACE A מיצב אינטראקטיבי שמייצר ויזואל וסאונד ממדדי מתח חשמלי, אור, מליחות ומוליכות בצמח

הפרטים הטכניים

פרח, מיצב ביופידבק אינטראקטיבי, שמייצר ויזואל וסאונד ממדדי מתח חשמלי, אור, מליחות ומוליכות בצמח (אוצר: סימון ברזין). מוצג עד 17.1 בגלריה SPACE A בתל אביב.

מי אנחנו

רונן תנחום, אמן דיגיטל, מפתח ומעצב אינטראקציות. נע בין אמנות, טכנולוגיה ואינטראקציה; חוקר את התפיסה האנושית של דפוסים טבעיים, התנהגותיים והשידור שלהם באמצעות אלגוריתמים גרפיים שנוצרו על ידי מחשב. עבודתי נמצאות במתח שבין הפיזי לדיגיטלי, ביצוע מיצבי אמנות שיוצרים דיאלוג ויזואלי בין פסלים דיגיטליים לפיזיים, ושימוש באמצעים טכנולוגיים כחומר ליצירה אמנותית.

עדן עפר, חוקר ממשקי אדם מחשב, מפתח ומעצב טכנולוגיה. עוסק בפיתוח טכנולוגיות שבמרכזן החקר בין הטכנולוגי לפסיכולוגי. בוגר התואר השני בחקר ממשקי אדם־מחשב, מתמחה בעיקר בממשקי רובוטיקה, אוביקטים חכמים וממשקים דיגיטלים. בעבודותי אני מנסה למצוא את הקשר בין האנושי לדיגיטלי, להבין איך וכיצד הטכנולוגיה משפיעה עלינו, ואיך אפשר לייצר טכנולוגיות שמנסות לבחון מחדש את קשרים הללו.

העבודה

עדן: הסיפור של הפרויקט החל ברצון שלי להבין את הקשר בין אדם לכמיהה הבלתי מוסברת שיש לנו לטבע, למה טבע וסביבה טבעית כה מטיבה לנו. לאורך ההיסטוריה יש דפוס מובהק: אנחנו חיות שרוצות באופן בלתי מודע כמעט להיות בטבע. זה מתחיל בשאלות פשוטות כמו למה לאורך ההיסטוריה אנחנו רואים ציורי נוף והם תמיד זהים (יער/נהר/חיות)?

למה בני אדם אוספים חיות וצמחים לסביבתם הביתית (וזו תופעה מוכרת עוד מימי מצרים העתיקה, קיסרים לאורך ההיסטוריה היו מביאים צמחים וחיות טרופיםים מרחבי תבל לחצרות וגנים בוטנים)? מדוע להסתובב בטבע יכול להוות טיפול לחיילים שחזרו מהקרב? (מקור השיטה לטיפול בטבע מגיע ממלחמת העולם הראשונה, אז שלחו חיילים עם פוסט טראומה להסתובב בטבע. נשמע מוזר אבל זה קשור לוויסות הקשב שקורה לנו כשאנחנו יוצאים ממקורות אור כמו מסכים ומנורות).

birds

ישנה תורה שלמה שמנסה להבין את קשר הבלתי מובן הזה והיא נקראת ביופיליה. אני נחשפתי אליה דרך משבר שחוויתי, שם גיליתי את העיסוק בטבע כדרך טיפולית ומשם הגיעה אלי המחשבה ליצור פרויקט שמנסה לקרב אותנו לסביבה הטבעית. הטכנולוגיה בימינו לרוב מרחיקה אותנו מהמציאות, נותנת לנו מציאות אחרת, והשאלה שעניינה אותי היא להבין האם יש דרך ליצור חוויה שבאה מהטכנולוגיה ותנסה לדחוף אותנו חזרה אל המציאות, חזרה לדברים הפיזים, והאם היא תוכל לגרום לנו להסתכל עליהם מחדש, להכיר בעולם הפיזי זוויות חדשות שלא הכרנו עד כה.

אני חושב ש״פרח״ מתכתב עם פרויקט עבר שעשיתי בשם RPS design tool, שם חקרתי את הקשר של רנדומליות ליצירתיות ואיך אפשר לנסות להכניס ממשק טכנולוגי שישבש באופן מכוון את תהליכי החשיבה שלנו. הרעיון היה לנסות ולראות כיצד זה ישפיע על תהליכים יצירתיים: עבדתי עם 12 מעצבים, יחד יצרנו 30 פרויקטים, מפוסטרים עד מוצרים פיזים, שהוגדרו ואופינו על ידי מחשב. אני חושב שגם בפרויקט הזה היה ניסיון לבחון מחדש איך טכנולוגיה יכולה לאפשר לנו להסתכל מחדש על דברים, תהליכים, ובסופו של דבר על עצמנו.

רונן: במפגש עם עדן ותוך הכרות עם המחקר שלו, מצאתי את עצמי מתעניין בדאטה שהמכשיר שהוא בנה מייצר בזמן אמת, ובעיסוק בשאלה של להחיות דאטה שמבוסס בעיקר על סיגנל ה־EMG – שינויי המתח החשמלי בצמח. רציתי לנסות להנפיש את המידע ליצירת מוזיקה עם ויזואל בזמן אמת, שנשלטים באופן רציף מהצמח והמתח החשמלי שלו.

עיקר המחשבה הייתה לנסות וליצור שפה ויזואלית שתתן תחושה של מפגש דרמטי עם יצור חי ומגיב. ניסיתי לחשוב כיצד ואילו חיוויים יתנו לצופים במיצב תחושה והבנה, שהשינויים בסאונד ובתוצר הוויזואלי נוצרים כתוצאה מהאינטראקציה עם הצמח.

בחרתי לתת לנתונים מהמדדים של הצמח שליטה על מספר גורמים שונים בחוויה: מהירות התנועה של האנימציה שאותה אנחנו סורקים בתלת־ממד בזמן אמת (ענן נקודות ממצלמת עומק); הצבעוניות של האוביקט שנוצרת מהסריקה התלת־ממדית של הצמח; והמוזיקה והשינוים בין הסולמות והתווים של הסאונד. כל אלו נותנים לצופה הבנה שהשינוים שמתחוללים בחלל הם בשליטתו של הצמח, כך שאם הצופה נוגע בצמח, הוא יראה שינוי דרמטי, וכך הוא יבין שצמחים הם כמו חיה שמגיבה בצורה מובנית ומובהקת לשינויים שקורים במרחב.

תעבירו את זה הלאה

היינו רוצים לבנות חממה שלמה של צמחים מדברים באולם קונצרטים שמשודר בזמן אמת ברחבי העולם באינטרנט. 

פלוס אחד

״ציור אימרסיבי״, תערוכה אינטראקטיבית שהצגתי בגלריה LUME בניו יורק, לכבוד שבוע NFT ניו יורק. התערוכה נבנתה ופותחה כדי לייצר אינטראקציה בין המבקרים בתערוכה לחלל הגלרייה. כל מבקר הוסיף וורח צבע דיגיטלי על קירות הגלרייה, וכך מקבץ מבקרים יצרו ציור אחד משותף ופס קול שהם שלטו עליו עם התנועות של המבקרים בחלל. בנוסף הציורים הוקלטו והונפקו כ־NFTs ונשלחו לארנקים הדיגיטליים של המבקרים. בכך נשארה עימם מזכרת מהביקור בגלריה וזיכרון של נוכחות בזמן שיצרה את הציור שקיבלו.

ציור אימרסיבי

ציור אימרסיבי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden