כל מה שחשוב ויפה
מוזיאון רמת גן. צילום: הראל גלבוע
מוזיאון רמת גן. צילום: הראל גלבוע

סבטלנה ריינגולד, אוצרת מוזיאון רמת גן, התפטרה

ריינגולד: מסכת של השפלות, בריונות וכוחניות מצד ראש עיריית רמת גן ושתיקה מקוממת מצד משרד התרבות; עוד לא נוסד מוסד שיש בכוחו להשתיק את הביטוי האמנותי

בימים אלה היה אמור להתפרסם כאן ראיון חגיגי עם האוצרת הראשית של מוזיאון רמת גן המחודש, לרגל תערוכת הפתיחה. הראיון לא התקיים, כי לאחר הסיור המקדים בתערוכה – המצוינת, חשוב לומר – שאצרה ריינגולד, הוסטה תשומת הלב באלימות ובחוסר טעם מהעיקר אל הטפל. במקום ליהנות מהמוזיאון המרהיב, מהאמנות המעולה, משמחת הפתיחה, שהגיעה אחרי שנים של הכנות והשקעה של עשרות מיליוני שקלים, במקום כל אלה, הפך המוזיאון לזירת מאבק, שנמשך עד שהתרוקן מתוכן.

היום, שלושה שבועות בלבד מפתיחת התערוכה, ולאחר שההידברות בין העיריה לאמנים נכשלה, הודיעה ריינגולד על התפטרותה. ריינגולד ניסתה ככל יכולתה להסביר את התזה של התערוכה ואת חשיבות הדיון הציבורי בשאלה מה יכלל ומה לא יכלל בתחום הלגיטימי של האמנות. היא עשתה זאת קודם כל באוצרות ובטקסטים שליוו את התערוכה. והיא עשתה זאת שוב בבית המשפט, כשנדרשה להסביר מדוע העבודה שבמחלוקת אינה מבזה איש, כי אין להוציא חלק ממנה מהקשרו ולבטל את החלקים האחרים. למרבה הצער ראש העיר לא ביקש הסבר לפני (או אחרי) שיצא לקרב הפייסבוקי שלו, וגם בהליך הגישור לא התקיימה שיחה ישירה ביניהם, ככל הידוע.
ריינגולד היא נפגעת ישירה של האירועים הקשים שפקדו את המוזיאון. היא והאמנים המשתתפים, כמו גם זירת האמנות הישראלית, הציבור, וגם מוזיאון רמת גן.

סבטלנה ריינגולד. צילום: רן הלל

במכתב ששלחה היום למשתתפי התערוכה כתבה ריינגולד: אמניות ואמנים של תערוכת ״המוסד״ היקרים,
אני כותבת מכתב זה כדי להצדיע לכם על אומץ לבכם, הסולידריות, החוכמה, הנתינה ואצילות רוח שהפגנתם במאבקכם נגד הצנזורה של התערוכה שלנו במוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית.

אצטט ממכתב ההתפטרות שהגשתי להנהלת המוזיאון: ״ליבי נשבר לרסיסים עם סגירת המוזיאון אשר בחזוני היה אמור להפוך למשכן של יצירות אמנות שוברות מוסכמות, מתסיסות, מאתגרות, פותחות דיון, ותורמות לפקיחת עיני הציבור. השיח החברתי בישראל איבד עוד חלק ברב גוניות החשובה כל כך. קול שנעלם״.

אני מבקשת להתנצל בפני כל אחת ואחד מכם, על כך שנאלצתם לעבור מסכת של השפלות, בריונות וכוחניות מצד ראש עיריית רמת גן, אטימות של הנהלת מוזיאון רמת גן, ושתיקה מקוממת מצד משרד התרבות של מדינת ישראל. אני יכולה רק לומר שבשום אופן לא הייתי מזמינה אתכם להשתתף בתערוכת הפתיחה שלנו, אילו יכולתי לרגע אחד לדמיין שאתם תצטרכו לעבור את מה שעברתם.

אני מאמינה בכל ליבי שעוד לא נולד כזה שלטון, עוד לא נוסד כזה מוסד, שיש בכוחו להשתיק את הביטוי האמנותי, לדכא את רוחם של האמנים, לנצח את האמנות. אני שמחה שגם הפעם האמנות יצאה כשידה על העליונה.

המשפט האחרון הוא אולי ניסיון לעודד, אך גם ריינגולד יודעת שבמאבק הזה כל הצדדים הפסידו. עיריית רמת גן והעומד בראשה החמיצו הזדמנות לעלות על מפת התרבות עם מוסד מפואר, לא פחות. באתר מוזיאון רמת גן נכתב ״על המוזיאון״: התערוכות המוצגות במוזיאון מתמקדות בנושאים אקטואליים הנוגעים לחברה ולתרבות בישראל ובסוגיות אוניברסליות המצויות בלב השיח העכשווי… כמוסד תרבות מרכזי, המחויב לאמנות הישראלית, המוזיאון פועל לקידום השיח בסוגיות מרכזיות הנוגעות למרחב הישראלי, תוך הצגת התייחסות ביקורתית אליהן.

המוזיאון שם לו למטרה לקדם ולטפח את האמנות הישראלית בזירה המקומית והבינלאומית וליצור פלטפורמה המאפשרת חיבור בין אמנות למעורבות חברתית. המוזיאון רואה חשיבות רבה בפיתוח הדיאלוג הרב־תרבותי, במטרה לבסס מרחבים משותפים ושוויוניים המכילים את מגוון הזהויות והתרבויות בישראל.

כעת נראה שמוזיאון רמת גן יצטרך (שוב) לחפש את דרכו ולנסח את מטרותיו מחדש. לא בטוח שהוא המקום המתאים לאמנות ישראלית. אין ספק שהוא לא במה מתאימה לניהול דיאלוג ושיח, ולהכיל מגוון תרבויות וזהויות.

ממוזיאון רמת גן נמסר: סבטלנה ריינגולד הגישה את התפטרותה מתפקיד האוצרת הראשית של המוזיאון. ריינגולד נבחרה לאוצרת הראשית באוגוסט 2020 ומאז מילאה תפקיד מרכזי בהיערכות המוזיאון לקראת פתיחתו המחודשת ואצרה את תערוכת הבכורה של המוזיאון – ״המוסד״, שנפתחה לפני שבועות ספורים.

עו״ד רועי ברזילי, ממלא מקום ראש העיריה, יו״ר המוזיאון והמנכ״ל בפועל מסר: ״אני מצטער על עזיבתה של סבטלנה ריינגולד, מבין ומכבד את החלטתה. היא אוצרת מוכשרת שאצרה אצלנו תערוכה מרתקת. אני מודה לה על תרומתה ועל מילוי תפקידה כאוצרת ראשית במסגרת ההיערכות לפתיחה המחודשת של המוזיאון ומאחל לה הצלחה רבה בהמשך דרכה״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

7 תגובות על הכתבה

  1. שולי

    בעיה, עכשיו כל אוצר חדש שייבחר יסומן מראש כבובה של פוליטיקאים, כל עוד שאמה בתפקיד.

  2. יעלה

    חסרה לי נוכחותה לאורך כל הדרמה, לא ראיתי ולא שמעתי אותה מגנה על עמדתה כשהרשת רעשה וגעשה. אני מניחה שהיא עברה תקופה איומה וקשה, גם ערכית וגם מדובר באבדן מקום עבודה. זאת טלטלה קשה. ובכל זאת אוצרת של מוזאון שאמור להיות פורץ דרך לא נשמעה . חלב. היא עשתה עבודה טובה, וזעזעה את אמות הסיפין בהתאמה לנושא התערוכה והתמות שהוצגו, חשפה את ערוות המוסד ועל כך – שאפו. מאחלת לה שתמצא את מקומה ומהר, מקום שיכול לאפשר דיון כזה מבלי להיות שמשון.

  3. אזהרה

    ככל שהעיסוק של אמנים פלסטיים יהא פוליטיקה והאישיוז יהיו פוליטיקה המוזיאונים יסגרו בזה אחר זה, כי הקהל ידיר רגליו . אמנים פלסטיים עוסקים בנושאים אמנותיים מזוויות שונות
    להפוך את הפוליטיקה והממסד לנושא יהפוך את האמנות לרדודה, שטחית ומרגיזה . ראה עבודותיו של ריב שהן הכי שטחיות שיש. בכל רובד שאפשר לדון בו בנושא האמנות. הציורים שלו נשענים על אפיזודות מצולמות שלו ושל אחרים ועניינו המרכזי חייל צהל מול הפלישתינאים. אחזור שוב ,
    ככל שהעיסוק של אמנים יהא פוליטי ופוליטיקה וסביב נושאים אלה הקהל ידיר רגליו מביקור בתערוכות, והמוזיאונים יסגרו.

  4. מיצי

    מקווה שיבחרו אוצר/ת שלא רק מבינה באמנות אלא מבינה גם בתרבות – המילה "חרא" לא אמורה לקשט את כותלי המוזיאון שהושקעו בו מיליוני שקלים ושאמור לשרת אוכלוסיה הכוללת ילדים ובני נוער. לא כל רפש, בעיקר אם יש לו ניחוח אנטישמי פוגעני, אמור להיתלות ולא כל אמן הוא אדם משכמו ומעלה שמותר לו הכל. האוצרת אולי הבינה באמנות אבל היתה חסרת תבונה לשקול מה ראוי ומה לא ראוי. אם בעיניה מותר באמנות הכל ואין קוים אדומים שתהיה אוצרת באחת מן הגלריות הרבות ותעשה שם ככל העולה על רוחה. מקומה של אוצרת חסרת תבונה זו איננו בטריטוריה ציבורית המסתייגת מגסות רוח, גזענות ואנטישמיות. אולי בברלין היא תתלה את התמונה של ריב עם תרגום לגרמנית????חופש ביטוי או לא חופש ביטוי?

  5. יער

    אין טעם לאוצרת זו או אחרת בטח לא במשרה קבועה. גם לא לאוצר. כפי שאמנים באים והולכים מתצוגות מוזיאליות, כך גם אוצרים יכולים להתחלף. השיטה שאוצרת קבועה יושבת במקום אחד 30 שנה התאימה לעבר הרחוק. זאת שליטה הזויה ורעה ופוגעת באמנים רבים. כיום כשהכל משתנה מתחלף ומשתדרג ויש המון אמנים והמון אוצרים, יהיה חכם ביותר אם מוזיאון רמת גן יאפשר לאוצרים מתחלפים להביא את הטעם שלהם, לאצור תערוכה שתיים והופה לאוצר/ת הבא/ה עם האמנים שלו/ה. הגיע הזמן וברוח הזמן שכפי שאמנים עובדים קשה מוצגים חודש והולכים הלאה, כך יהיה גם דינם של אוצרים. זה יאפשר גם לקהל הרחב לבחור לאיזה תערוכות להגיע, מה לראות, המוזיאון יהיה עשיר בפעילות והקהל יראה לא רק אמנות פוליטית או מופשטת, אלא סוגים מגוונים חדשים ורבים.

  6. אורנה

    לדעתי התערוכה היתה הצלחה מסחררת! לא ראיתי אותה, אבל היא פתחה דיון ציבורי חשוב ביותר! מה עוד רוצה אמן, שעבודתו מתפרסמת ומוצגת בעיתונים? שעבודתו מעוררת התיחסות ברמה הארצית ולא רק התיחסות במסגרת הבצה – ב' בחיריק) בניגוד לעבודות שראית-שכחת; שכבר משתמשים בנוסחת עבודתו (היום ראיתי תגובה ב'הארץ' בנושא אחר לגמרי שכותרתה היתה 'ישראל של זהב ישראל של חר*א); שהשפיעה מעשית על העולם האמיתי (סגירת מוזיאון – טוב, לא ההשפעה שאמן רוצה, אבל מרגע שעבודתו מתפרסמת התגובות אליה אינן שלו). אינני יודעת איזה ברוטליות ספגה האוצרת הלא-אמיצה שגרמה לה להתפטר (מילים קשות? יותר מהמילים הקשות של העבודה של דוד ריב אותן תלתה בעצמה על הקיר??? חה חה), אבל חבל שלא עמדה על שלה ונסוגה ללא קרב ציבורי-גלוי אל חיק ההתפטרות.

  7. הורים לילדים ברמת גן

    מדיניות ההפחדות וההשמצות של עיריית רמת גן והעומד בראשה ידועה לכולם עכשיו וגלוייה.
    המנהיג משיט עלינו חושך ושנאה ומסרים כוחניים וגאוותניים שמשפיע וישפיע על החינוך של ילדנו בהווה ובעתיד ועל הערכים והמסרים שאנו רוצים להעביר לילדנו. סובלנות.
    רק חכם יבין שהמצב שלנו הוא לא טוב. הפכנו למדינת עולם שלישי ללא זכות להביע דעה, סובלנות איש לרעהו, כוחניות מופרזת, ובעיקר שנאה חסרת גבולות ללא הבנה ומטרה אמיתית לעצם קיומה. כוח בלבד בלי… !

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden