כל מה שחשוב ויפה
ליהי תורג׳מן, מתוך Unearth. צילומים: מ״ל
ליהי תורג׳מן, מתוך Unearth. צילומים: מ״ל

ליהי תורג׳מן // Unearth

העיסוק במושג החשיפה והגילוי מתחת לפני השטח הוביל את ליהי תורג׳מן בתהליך העבודה על ספר־האמנית Unearth, וקשר את הנטייה שלה לארכיאולוגי במבנה השכבתי של הספר, שמתחיל בהווה והולך אחורה בזמן

הפרטים הטכניים

Unearth, ספר־אמנית. עורכת ראשית: קרן גולדברג; טקסטים: קרן גולדברג, אביגל בן דור ניב, אפי גן, ד״ר נועם סגל, טל גפני וד״ר שירה סתיו; תרגום והגהה: עמי אשר; עיצוב: ערן טל. 224 עמודים, שחור לבן וצבע. הוצאה עצמית, תל אביב, 2022.

מי אני

ליהי תורג׳מן, ציירת. נולדתי בפתח תקווה (1985), חיה ועובדת בין תל אביב וטורינו. עבודותיי עוסקות בחלל בהקשריו ומשמעויותיו המרובים תוך התייחסות למקום הספציפי שבו נוצרו ולמרחב שבו הן מוצבות.

הציורים מתאפיינים בפורמטים לא שגרתיים ובקנה מידה גדול, ולרוב הם תוצר של תהליכי עבודה ממושכים הכוללים טיפול אינטנסיבי בפני השטח של הבד ובעיסוק בקנה מידה של הגוף מול העולם. הדימויים המופיעים בגוף העבודות מגיעים משדות מחשבה ומחקר שונים כמו מדע, גיאוגרפיה, היסטוריה ומיתולוגיה, ומבליטים תנועה בין הפיגורטיבי למופשט ובין המקרי למדעי.

UNEARTH

הספר שיצא מדפוס מזה ימים ספורים יושק ביריד ספרי האמנות של ארטפורט (2-5.3). במהלך היריד אשוחח עליו עם ורדית גרוס ושירה סתיו, שכתבה את הטקסט החותם את הספר, ״הסיכון הוא הסיכוי״. עיצב את הספר ערן טל וערכה אותו קרן גולדברג, כששניהם גם היו במידה רבה ״האוצרים״ של הספר. עבדנו כצוות בעיקר דרך מחשב וממרחק כאשר כל אחד מאיתנו במקום אחר בעולם וכך גם עבדנו עם הכותבות.

שם הספר הוא הדבר הראשון שידענו בתהליך. כלומר- העיסוק במושג החשיפה והגילוי מתחת לפני השטח הוביל במידה מסוימת את תהליך העבודה וקשר את הנטייה שלי לארכיאולוגי במבנה השכבתי של הספר שמתחיל בהווה והולך אחורה בזמן.

״Unearth״ מקיף יותר מעשור של פעילות – עשור שבו חקרתי בצורה אינטנסיבית את מדיום הציור, מחקר בעל פנים רבות, והוא מחולק לשלושה פרקים. הראשון, Path to the Present, כולל בעיקר את ציורי הכדים שנוצרו בשנתיים האחרונות. השני, Center of Gravity, כולל פרויקטים שונים שנוצרו במהלך תוכניות שהות ברחבי העולם, ומתפקד כמרכז הכובד הפרטי של הספר עצמו. הפרק השלישי, Brenner, מקיף את הפרויקטים המוקדמים שלי, שנוצרו בין ומתוך קירותיהם המתקלפים של שני בניינים שנועדו להריסה ברחוב ברנר בתל אביב.

בין הפרקים תמצאו אינסרטים קטנים שחורים שבהם ״נגזרו״ ציורים קטני־ממדים או עבודות שחורגות מעבר לעבודות האופייניות לתקופה. כך, עיצובו הייחודי של הספר מייצר הקשרים טיפולוגיים בלב התקופות ומערער על החלוקה הכללית, ומאפשר חווית דפדוף הנאמנה לאופן בו עבודותיי משנות בהתמדה קנה מידה וכיוון.

חמשת הטקסטים המלווים את הספר מציעים התבוננויות תיאורטיות, אישיות, ופילוסופיות ביצירה שלי ומציעים נתיבי כניסה שונים לתהליכי העבודה שלי ולחקירתי העיקשת את הקירות שמקיפים אותנו ואת האדמה שעליה אנו עומדים. אפשר יהיה למצוא ולרכוש את הספר בחנויות ספרים בוטיק , דרך גלריה זומר או דרך אתר הבית שלי.

תעבירו את זה הלאה

הייתי רוצה שהספר יתגלגל לירידי ספרים ברחבי העולם ויתגלה במפתיע על ידי עיניים זרות.

פלוס אחד

עבודה אחרונה אהובה במיוחד היא הילד משנת 2020, ציור שהוצג בתערוכת יחיד בטורינו שנקראה כמו הספר, ומוצגת כעת במוזיאון ארצות המקרא בירושלים בתערוכה ״חפירות״. העבודה אהובה עליי בגלל עניין המבט – לילד הזה יש חורים שחורים במקום עיניים, עניין כביכול ״לא גמור״ בעבודה שיצר את הפונקטום שלה ויש לו איזו איכות חומרית שקופה וכמעט רנטגנית.כל התהליך חשוף על הבד השחור וקנה המידה של הדמות הוא אנושי.

הספר מלווה בפסקאות מבהירות על עבודות נבחרות שכתבה קרן גולדברג, העורכת של הספר, שבלעדיה משימת ההשתלטות על חומרים  של עשור נראתה בלתי אפשרית, והיא זו שהגתה את רעיון האינסרטים שבהם עבודות ״אחרות״ שחורגות מהסדר או מהאפיון של כל תקופה.

הנה הטקסט שכתבה הצמוד לעבודה זו: ״הציור מבוסס על ממצא ארכיאולוגי נדיר, פך חרס מעוטר מהמאה ה־18-16 לפני הספירה, שנמצא באזור יהוד. הפך הוטמן כמנחה בקברו של לוחם כנעני, וזכה לכינוי ׳האדם החושב מיהוד׳. עיצובו, המשלב את דמותו הסימפטית של ילד מהרהר, נחשב חריג לאותה תקופה. לעומת הדמויות המחוררות בסדרת ׳הפליטים׳, הילד־פליט הזה אינו פרי הדמיון של האמנית, אלא שריד כנעני־מקומי שרדף את דמיונה״.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden