כל מה שחשוב ויפה
לילי פישר. צילום: מל
לילי פישר. צילום: מל

תערוכות חדשות בבית האמנים תל אביב // פתיחה: 17.3

פורטפוליו Promotion: תפיסות זמן שונות בתערוכה קבוצתית, לילי פישר, אהוד פקר, מירטה אדרי, גפני שליין, בלהה פוקס, אסתי דרורי חיות

לילי פישר / גבולות פרומים

אוצרת: עירית בראל בסן

מזה שנים שמחפשת לילי פישר אחר זהותה כמהגרת, בין ישראל לארגנטינה. החיפוש הזה מגיע לשיא בתערוכת היחיד שלה, בה היא בוחנת את המרחב הביתי. . פישר יוצרת במדיות שונות – מיצב ציורי, צילום, עבודת וידיאו ועבודת סאונד. בחלל הגלריה היא מציבה מחיצות המערערות את החלוקה בין הממשי לדימיוני ובין החיצוני לפנימי. בתערוכה, בה היא ממשיכה את העיסוק בחומרים שבאו לידי ביטוי בתערוכת היחיד הקודמת שלה בשנה שעברה (בגלריה נולובז בתל אביב), באמצעות עבודות שמשקפות גם כוח וביטחון במרחב הביתי המוכר, וגם את האינסטינקט לשבור גבולות ולפרוץ דרך כדי להימנע מקיבעון וניוון. בתערוכה הזו מתייחסת פישר גם לחיפוש אחר הקול האישי שלה במצב של סגר ומחנק אותו כפתה עליה המגפה.


אסתי דרורי חיות / כי הרוח עומדת מנגד

אוצר: אריה ברקוביץ

האמנית אסתי דרורי חיות מציגה קיר אמן, שההשראה לו הגיע מפסקה בספר ״הנרות בערו עד כלות״ של הסופר ההונגרי שאנדור מאראי. דרורי חיות עוסקת באיילים, בעל חיים שהוא בעל משמעות עבודה בכמה רבדים, ומופיע לא פעם בעבודותיה. באמצעות דימוי האיילים היא עוסקת בשבירות, חוסר אונים וקבלת הגורל.

אסתי דרורי חיות

אסתי דרורי חיות


אהוד פקר / קנה המידה

אוצרת: אירית לוין

האמן אהוד פקר, שהלך לעולמו בשנת 2016, פעל מסוף שנות ה־60 ועד מחצית שנות ה־70. הוא הציג בתערוכות קבוצתיות ועבודותיו בלטו וזכו לחשיפה נרחבת בעיתונות התקופה. לאחר מכן חדל להציג אך המשיך כל העת לעבוד וליצור. לצד היצירה הפלסטית כתב שירה, הלחין מוזיקה ופיתח משחקי חשיבה. שיריו פורסמו בין היתר בכתב העת ״עיתון 77״. בתערוכה בבית האמנים מוצגים אובייקטים פיסוליים ומקטים בדיקט שיצר במהלך שנות ה־70, בדו־ממד ובתלת־ממד, המעבירים את הלכי הרוח של היצירה המינימליסטית המוקדמת. לצידם מוצגות לצד עבודות נייר, ספרי סקיצות ויומנים של האמן, המאירים גם שנים מאוחרות של יצירה שבהן עסק פקר ברישום ובציור גיאומטרי־פיגורטיבי־סוריאליסטי ובדיוקנאות עצמיים. כמו כן מוצגים בתערוכה חומרים תיעודיים.

אהוד פקר. צילום: אבי אמסלם

אהוד פקר. צילום: אבי אמסלם


מירטה אדרי / הכל בראש  II

אוצר: אריה ברקוביץ

לאחר שנות התנסות בטכניקות וחומרים שונים הגיעה מירטה אדרי ליכולת הפקה פיסולית של דימויים פיגורטיביים מהולים בהפשטה וקונספט מאתגר, המעורר אשליה והפתעה כאחד. יצירותיה הפיסוליות מחברות בין רגש, אינטואיציה ודמיון למחשבה לוגית וריגושים פיזיים. כל אלה יחד משפיעים על הטיפול בחומרים. הפסלים של אדרי מורכבים מדימויים מעולם החי, מדימויים של התהוות ובריאה יש מאין ומדימויים של פירוק והרכבה. ״מזה שנים רבות אני מסוקרנת מהאדם״ היא אומרת.  ״מדמותו, ממוחו המעפיל על קיומו החיצוני והפנימי, מההתנהגות החברתית והרוחנית שלו. לכן מצאתי לעצמי שפה יצירתית מנטלית וויזואלית שיוצרת דימויים פלסטיים – לעיתים שקופים ולעיתים אטומים. אני בונה והורסת, הורסת ובונה. ביצירות תמיד מופיע החומר הפלסטי הגמיש שמכיל צורות ודימויים שמובילים את הצופה לדמיין את הקורה בתוכן. הנושא המרכזי ביצירות הוא האדם – שמכיל בתוכו עולם ומלואו״.

 

מירטה אדרי

מירטה אדרי


גפני שליין / נסתר מן העין

ליווי אוצרותי: נורית ירדן

גפני שליין מציגה סדרה של צילומים, שנולדו מתוך צורך להעלות למודעות חוויות טראומטיות של הטרדה או תקיפה מינית שעברו נשים. אבל לא מדובר בכאלה שקרו לאחרונה, אלא בהטרדות שעברו נשים שהן כיום בנות 60,70 או 80 – כשהיו ילדות או נערות. אותן הנשים לא העזו עד היום לספר או לחשוף את המקרים. הרעיון לתערוכה עלה אצל שליין מתוך רצון לסגור מעגל בסיפור האישי שקרה לה בילדותה. היא שיתפה חברות בתהליך וגילתה שכמעט כולן עברו חוויה דומה, ושהן מסתירות אותה עד היום. ״הזמן לא יכול להשתיק את זעקתן של הנשים על העוול שנגרם להן״ היא אומרת. בתערוכה היא חושפת את אותם רגעים של חושך, ומאפשרת לאותן הנשים חיבור מחדש אל העצמי הבוגר והמודע שלהן. ״החוויה המקורית, רישומה כאילו נמחק, הוצא והושמד מן העולם. אבל כאן הוא קם לתחייה״ אומרת גפני.

גפני שליין

גפני שליין


בלהה פוקס / התקווה

אוצר: אריה ברקוביץ

בלהה פוקס מציגה סדרה של רישומים אותם היא יוצרת מזה שנים רבות – כולן של אחת השכונות הכי מיוחדות בתל אביב – שכונת התקווה. שנים רבות היא משוטטת ורושמת את השכונה על שלל תושביה, סמטאותיה וכמובן השוק ההומה. פוקס מודעת היטב לכל המאפיינים של השכונה, אבל ברישומים שלה היא בוחרת לראות ולהראות רק את הטוב. השכונה שמצטיירת מתוך העבודות היא שכונה תוססת, שמחה, ססגונית וקולנית, ומגוונת בכל מובן.

בלהה פוקס

בלהה פוקס


 


צעד קדימה… מבט לאחור / תערוכה קבוצתית

אוצרת: אינה ארואטי

תערוכה קבוצתית שעוסקת בתפיסות הזמן: הבנת הקיום מן העבר, התרפקות על חוסר היציבות בהווה ותחושות משוערות על העתיד. ״קשה להציב גבולות לפעילות האמנותית בימינו, בעיקר בהקשרים חברתיים ופוליטיים״ מסבירה האוצרת אינה ארואטי. ״הדור שלנו חשוף לתחלואה שלא ידענו כדוגמתה; אותות הטראומה מכלות בנו, ועקבותיה עדיין לא תמו. אך דווקא בתקופה הזאת, עולם האמנות מרחיב את אופקיו ונחשף לציבור בשלל אירועים ופתיחת תערוכות, הן בגלריות והן במוזאונים, בנוכחות אמנים ואוצרים רבים. עולם האמנות מיטלטל ומתפתח לכיוונים של שפע, בחושניות הצבע ובחומרים, באופן שאינו מוכר בשדה האמנות המקומי. הגישה מצטיינת ברעיונות רב־תחומיים, בוויזואליות מציאותית הנטועה בהוויה העכשווית־מקומית, ובהיבטים המשלבים בין העולמות״.

חלל התערוכה מציע ביטויים יצירתיים צורניים שממחישים את הזמנים באמצעות מורכבות. כל אחד מהאמנים יוצר מתוך פרספקטיבה אישית ואינטואיציה אמנותית ייחודית. התערוכה מזמינה את הצופים להתבונן, לצעוד קדימה, ואולי גם להביט קצת לאחור.

משתתפים.ות: מרים גמבורד, דינה הופמן, יעקב חפץ, טסי כהן פפר, דבורה מורג, מוטי מזרחי, ריקי פוך, דן רייזנר


בית האמנים תל אביב, אלחריזי 9
פתיחה 17.3, נעילה 9.4

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden