כל מה שחשוב ויפה
בוקה גרינפלד, הגל הכחול. צילומים: מ״ל
בוקה גרינפלד, הגל הכחול. צילומים: מ״ל

הרשימה המשותפת // 14.7.22

בוקה גרינפלד בגלריה כברי; טלי בן בסט ויואב וינפלד באטליה שמי; הבשלנית הטובה בגלריה זוזו; נערה חומרנית בגלריה כורש 14; אלון קדם בגלריה חזי כהן

בוקה גרינפלד בגלריה כברי

בגלריה כברי – גלריה שיתופית יהודית ערבית בגליל – תפתח בשבת (16.7) ״קצף מתון״, תערוכת יחיד לבוקה גרינפלד (אוצרת: תמר הורביץ ליבנה). גרינפלד מציגה שני מיצבי רצפה גדולים, אוביקטים תלויי קיר ופסלים. היא עוסקת במעטפת ובמופע הלקוח משפה של אדריכלות ספונטנית. יצירתה נעה במתח דיאלקטי בין סדר, מבניות וארגון; ובין כוחות סטיכיים של טבע פראי בלתי נשלט. היא יוצרת צירוף מוכר של מתח בין טבע לתרבות, בין חופש לשליטה, בין מים לחוף מבטחים.

בוקה גרינפלד, קצף מתוך

בוקה גרינפלד, קצף מתוך

בוקה גרינפלד, ללא כותרת

בוקה גרינפלד, ללא כותרת


טלי בן בסט ויואב וינפלד באטליה שמי

עוד בקיבוץ כברי: באטליה שמי ייפתחו בשבת (16.7) שתי תערוכות יחיד: ״יללות תנים״ של טלי בן בסט ו״הנחות עורף״ של יואב וינפלד (אוצרת: סמדר שינדלר). בשתי התערוכות מוצגות עבודות שנעשו במיוחד לאטליה שמי ושבהן האמנים מוסיפים עוד ממד למדיומים המאפיינים את פרקטיקת העבודה שלהם.

בן בסט מציגה סדרת עבודות שמקור ההשראה שלהן הוא תצלומים של חללים אדריכליים, עבודות פיסול ורהיטים מתקופת המודרניזם. הפירוק והחיבור מחדש בין האלמנטים הקשיחים, שהוא תלת־ממדי, השכפול, ההסתרה, הכיסוי והעבודה בשכבות – מבצעים בתערוכה מהלך של הפשטה מבפנים. וינפלד מתעמת עם שפת הפיסול השמית ובודק את המקום של הגבריות ושל ההיעדר. העבודות חוקרות ייצוגים של גוף במצבים שונים בעזרת תהליך הכולל בחירת דימוי באמצעים דיגיטליים ועיבודו מהזווית המיוחדת שבה הוא מבקש להתמקד.

טלי בן בסט, נקודות שחורות. צילום: טל ניסים

טלי בן בסט, נקודות שחורות. צילום: טל ניסים

יואב וינפלד, יום נהדר בסטודיו

יואב וינפלד, יום נהדר בסטודיו


הבשלנית הטובה בגלריה זוזו

בגלריה זוזו בפארק התעשיות עמק חפר תפתח מחר (15.7) התערוכה הקבוצתית ״הבשלנית הטובה״ (אוצרת: רותם ריטוב). בתערוכה מציגים תשעה אמנים.ות שבעבודותיהן מוטיבים של מזון ובישול. לצד עבודה אינטימית ורכה כמו הציור ״במטבח״ של עינת אלוני מוצגות עבודות אלימות ומאיימות כמו ציורי מלחמות התותים של אלעד רוזן. לצד עבודות הומוריסטיות כמו הגפילטע פיש המרחפים והקולאז׳ים של זאב אנגלמאיר המתייחס למסורת ולאמונה היהודית, מוצגות עבודות שיכולות להיות קשות לצפיה כמו עבודות הוידאו של שחר מרקוס ועינת עריף־גלנטי בהם מדומים ניתוחים רפואיים. ואילו עבודותיהן של שירה גפשטיין, שגית זלוף נמיר, סנא פרח־בשארה ומיה שרבני מתייחסות באופן ישיר לתפיסות ולמסורות מגדריות שעדיין משפיעות על היום יום הנשי.

עינת אלוני, במטבח. צילום: איתי גילה

עינת אלוני, במטבח. צילום: איתי גילה

מיה שרבני, מתוך She's in her Apron

מיה שרבני, מתוך She's in her Apron


birds

נערה חומרנית בגלריה כורש 14

בגלריה כורש 14 בירושלים מוצגת ״נערה חומרנית״, תערוכה קבוצתית (אוצרת: דביר שקד) שעוסקת בחפצים שבבעלותינו ובמשמעויות שאנחנו נותנים להם. יציקת משמעות לחפצים שמעבר לטבע החומרי שלהם מלווה את האדם כבר מימי קדם ועד ימינו אנו, החל בחפצי פולחן, דרך חפצים שמסמלים מעמד, מוצא או שייכות ועד חפצים שנושאים עבורנו משמעויות שידועות רק לנו. החפצים שבבעלותינו מסמנים מי אנחנו, מי אנחנו רוצות.ים או לא רוצות.ים להיות, ונושאים איתם מטען רב של היסטוריה אישית, משפחתית או קולקטיבית. משתתפים.ות: רעיה ברוקנטל, מתן גולן, עידו גורדון, דן רוברט להיאני, נטע מוזס, עמרי מוספיה, איתי מתן, אימרי פניאל, עוזיאל רנחל, דוריה ש.

אימרי פניאל, לימוד לילי. צילום: ציקי אייזנברג

אימרי פניאל, לימוד לילי. צילום: ציקי אייזנברג

עידו גורדון, שנים של שגיאות ושלגים. צילום: מ״ל

עידו גורדון, שנים של שגיאות ושלגים. צילום: מ״ל


אלון קדם בגלריה חזי כהן

בגלריה חזי כהן תפתח הערב (14.7) ״כאן זה לא שם״, תערוכת יחיד לאלון קדם. בתערוכה יוצג גוף חדש של ציורים שהדבר הראשון שצד את העין, במלוא המובן של היות ״ניצוד״, הוא מערך ארוך של דומות, תמונות מראה, הכפלות, ניגודי מקום זמן ותנועה, כניסות שמתחלפות ביציאות ולהפך, והחלפת מבטים ברמה של פני שטח הציור ושל מצבי תודעה. כמעט כל ציור בתערוכה מפנה את עצמו אל זולתו, ומחליף מבטים מתעתעים וקריצות עין עם הצופה.

אלון קדם, Here and there. צילום: מ״ל

אלון קדם, Here and there. צילום: מ״ל

אלון קדם, Ships night. צילום: מ״ל

אלון קדם, Ships night. צילום: מ״ל

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden