כל מה שחשוב ויפה
טלי קרט

בוגרים 2022 // עיצוב פנים

שיקום שכונות, דיור לבני הגיל השלישי ונוודות דיגיטלית הם בין הנושאים שהעסיקו את בוגרי המחלקות לעיצוב פנים בשנקר, במכללה למנהל ובמכון טכנולוגי חולון. 9 פרויקטים בולטים

טלי קרט | BAUS

הפרויקט של טלי קרט מהתכנית לתקשורת חזותית במרחב במכללה למנהל הוא מתחם אינטראקטיבי של תחנות אוטובוס בתל אביב. תחנות האוטובוס הן המקום בו רבים מאיתנו מבלים דקות רבות של המתנה, לרוב ללא מעש. הפרויקט חותר לשנות את המצב, ומציע תחנות אוטובוס אטרקטיביות שיהפכו את זמן ההמתנה למהנה יותר.

קירות התחנה יהפכו למסכים שקופים עליהן תוקרן מדיה מתחלפת, החל ממצב מזג האוויר, זמני הקווים שעומדים לעצור בקרוב בתחנה, ועד לחדשות ועדכונים חשובים נוספים. התחנות הלבנות אף יקשטו את הרחוב, כשעיצובן יתכתב עם עיצוב מדרכה אלטרנטיבי וחדש שישתלב יפה יותר ברחובות העירוניים. נקודות ההמתנה ישודרגו אף הן, באמצעות שילוב ספסלים רחבים, נדנדות, ופעילויות שונות.

טלי קרט

טלי קרט


בלה סביון ודניאל ארבל | Vertigo

פרויקט הגמר של בלה סביון ודניאל ארבל מהמחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר, מציג מקטע מעיר מיניאטורית דמיונית, בה מתרחש מסע שנע מהמוכר אל המוזר. המהלך נע במסלול מעגלי, המעניק חוויה אינסופית של תחושות משתנות בהתאם לסביבה. נקודת המבט הלא שגרתית, בשילוב עם שינוי הסביבה הקיצוני, מעצימים את הפחד והבלבול שחווה הדמות הראשית וכן הצופה. המסע חזרתי ובה בעת בלתי צפוי, רגוע אך מבהיל, מוכר ומוזר כאחד.

בלה סביון ודניאל ארבל

בלה סביון ודניאל ארבל


מיקה כץ | החווה הדיגיטלית

הפרויקט של מיקה כץ מהמחלקה לעיצוב פנים במכון טכנולוגי חולון עוסק בתופעה של נוודות דיגיטלית, כתוצר של העידן העכשווי שבו אנשים מתפרנסים תוך שימוש בטכנולוגיות תקשורת ללא תלות במיקום מושבם. התכנון מציג גישה חדשה לתופעה, ומציע לנוודים הדיגיטליים מלון המאפשר יצירת קהילה ביישוב חקלאי ומשלב את חוויית המקום והטבע שבו במבנה האירוח.

ההצעה מסבה את מכון התערובת הישן של מושב באר טוביה לבית מלון המשמר את רוח המקום השיתופי, כמרחב בו הנוודים יכולים למצוא את כל שחיפשו ו/או הנדרש להם. ההתערבות מתייחסת לאיכויות החללים הקיימים במטרה לצקת לתוכם תוכן שייצר שכבתיות ויחסי גומלין בין החדש והישן, בין החוץ והפנים, ובין התוכן לחלל.

מיקה כץ

מיקה כץ


birds

שחר סרוסי | Garden of Growth

הציפוף העירוני משרטט מציאות הגורמת לילדים קטנים לבלות את מרבית זמנם במרחב סגור, וכך מפחיתה באופן ניכר גישה לסביבות טבעיות ואינטראקציה ישירה איתן. הפרויקט של שחר סרוסי מהמחלקה לעיצוב פנים במכון טכנולוגי חולון מציע להתמודד עם התופעה על ידי חיקוי החוויה שבטבע ויצירת סביבה טבעית התומכת במרחבי למידה. הגישה מבוססת על תיאוריית הביו־פיליה ומטרתה לחבר בין המשתמש בחלל לבין תחושת הטבע, תוך יצירת מרחב טוב יותר, בריא יותר ואקולוגי יותר.

ככזה, המרחב המוצע משלב בתוכו מאפיינים מעולם הטבע ואלמנטים שמבוססים עליו, כמו צמחים, חומרים וצבעים טבעיים, אור ואוורור, ושימוש בגיאומטריה הפרקטלית המאפיינת אותו. עקרונות העיצוב נשאבו מגישות חינוך רלוונטיות, אנתרופוסופית ומונטסורית, כשלצד מימד האינטראקציה החשובה עם הטבע פעלו גם עקרונות של שיתופיות, דמיון ועצמאות. כך, החלל שנוצר אינו חד משמעי ומאפשר לילדים שימוש חופשי באלמנטים הקיימים בו תוך מתן דרור לדמיון ולרצונם האישי.

שחר סרוסי

שחר סרוסי

עומרי שוורצמן מאי בן נון | חדר פלאות

הפרויקט של עומרי שוורצמן מאי בן נון מהמחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר עוסק בחדרי פלאות, אוסף של פריטי טבע ומדע ששומרו ומוסגרו. אספנות קפדנית ועומס הקירות הפכו לסמל סטטוס תקופתי, כשהחיבור לפרה־מוזיאונים משלב פנים וחוץ ומציג את החי שכבר מת במסגרות מעוטרות בתוך חללים רחבים. אך השאלה העולה מכך היא מה יקרה כשהטבע יגבר על האדם ויוכיח שלא ניתן להקפיא רגע לנצח. הפרויקט מבקש להדגים כיצד הזמן מוליד אינספור תאים חיים שמתגלגלים ויוצרים שכבות של רגעים על גבי כאלה שחלפו, כתהליך של השתלטות הטבע על ניסיון לשימור הטבע.

עמרי שוורצמן, מאי בן נון

עמרי שוורצמן, מאי בן נון


אור בורוכוב | T.O.TThink Of Them

הפרויקט של אור בורוכוב מהמחלקה לעיצוב פנים במכללה למנהל הוא מתחם מגורים לגיל השלישי במרכז תל אביב. עם כל הפתרונות החדשניים שמציעה הרפואה כדי למנוע הזדקנות ומוות בגיל מוקדם – גיל הפנסיה נשאר זהה, ואיתו מציאות שמותירה הרבה מבוגרים שמגיעים אליו תקועים בבית, בבדידות הולכת ומתעצמת. הפרויקט שואף לשבור את המשוואה ומציע מקום מגורים בלב תל אביב – המקום הרועש והסוער ביותר במדינה.

העיצוב מציע לדיירים מגורים בקפסולות שונות, כשהמתחמים הציבוריים במקום מתוכננים להיות גדולים ומרווחים כדי שכולם יוכלו להרגיש בנוח לשוחח ולחיות. בנוסף, על מנת להפיג את תחושה הבדידות מכל חלל יהיה ניתן להשקיף לחללים אחרים, כך שהדיירים תמיד יוכלו לראות דיירם אחרים ולא יחושו רגשות בדידות ותחושת לבד.

אור בורוכוב

אור בורוכוב


סיוון חוזדייב | Boost

הפרויקט של סיוון חודייב מהמחלקה לעיצוב פנים במכללה למנהל הוא מרכז הכשרה לצעירים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי. הפרויקט נולד מרקע אישי של חוזדייב – כמי שגדלה לצד אח עם צרכים מיוחדים שנמצא על הספקטרום, היא ראתה אותו במהלך משבר הקורונה נתקע בבית, ללא יכולת להתנייד לבד וללכת לחוגים, ומבלי שהייתה לו מסגרת שאיפשרה לו לנהל חיים וליצור חברים. בתוך כך הפרויקט חותר ליצור מרחב קהילתי בו יוכלו בעלי מוגבלויות כמו אחיה ללמוד את הכישורים הנדרשים להם על מנת לנהל חיים מלאים ופורים.

המיקום שנבחר בעבורו הוא מקום ההצטלבות של הקו הסגול והאדום של הרכבת, היות ורוב הצעירים על הספקטרום מתניידים בתחבורה ציבורית והמקום חייב להיות נגיש ונוח לכולם. עיצוב המרחב נשען על אלמנטים משרי רוגע וביטחון כקווים עגולים וקירות שקופים. הקירות מתוכננים בקו המשכי לתמיכה ברצף מחשבתי ומניעת הסחות דעת. במרכז המוצע יוכלו הצעירים ללמוד לבשל, להכיר חברים, להכיר את כל הזכויות שלהם, לזכות ביתר עצמאות ולקבל את סל הכישורים הדרושים להם לניהול חיים.

סיון חוזדייב

סיון חוזדייב


סופי באלאן ושאדן עבאס | Lost in the tiles

״בחלל שיצרנו רצינו ליצור את התחושה של הסתכלות דרך מראה, מבלי להשתמש במראה, ואף לתת תחושה של אדם שמתנהל בחלל מבלי לראות אותו״, אומרות סופי באלאן ושאדן עבאס מהמחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה בשנקר. הן מגיעות מרקעים ותרבויות שונות לחלוטין, אך חולקות חוט מקשר בדמות רגע אותו שתיהן מכירות, ומניחות שכל אחד מכיר – הרגע שבו מדליקים את המים בדוד המקלחת ומחכים שהם ירתחו.

הדרך להעביר את הזמן הוא לדידן זמן להסתכל במראה, להעביר ביקורת על ההשתקפות וללכת לאיבוד בתוך המחשבות. את חוויית הרגע הזה שדמיינו יחד, על התחושות השונות שמקופלות בו, הן מבקשות להעביר בצורה מיטבית לצופים באמצעות סרטון החותר להמחיש אותו – כיצד אפשר להיאבד בתוך מחשבות עצמיות בחלל סגור, בין שלושה קירות ווילון.

סופי באלאן ושאדן עבאס

סופי באלאן ושאדן עבאס


רוי שירזי דרי | אקדמיה ורנקולרית לפיתוח ושיקום שכונות

הפרויקט של רוי שירזי דרי מהמחלקה לעיצוב פנים במכון טכנולוגי חולון עוסק בתכנון ושילוב מערכת חוקים משקמת בשכונת הארגזים, שנשענת על האסתטיקה הארעית שקיימת במקום ומבקשת לפתח בו בצורה טבעית אקדמיה מעשית שעיקרה הוא לימודי שיקום שכונות. ההצעה מתבוננת בעין ביקורתית על הפתרון האנטי חברתי שמתכנן להפוך את המקום לשכונת מגדלי יוקרה, ומציג נקודות מבט חלופיות ושונות על הסביבה המוזנחת.

במקום מחיקת השכונה והריסתה, הפרויקט מציע לחזק אותה, לשפר ולהיטיב עמה, ולקדם כך שיח על מימד הרבגוניות של העיר ועל שימור המרחב. דרך הפעולה נסמכת על קבלת האסתטיקה המאולתרת על הממד הכאוטי־אקראי שלה, תוך ניסיון למצוא ולזהות את הסדר והערך המסתתרים מאחוריה.

בתוך כך, הפרויקט משלב בלב השכונה מכון מחקר יישומי וחינוכי בתכנון מבני, מערכתי ומודולרי שעתיד להתפתח לכדי אקדמיה ללימודי שיקום שכונות. מהלך ההתרחבות וההשתנות המתמדת מייצר תנועה שמחזקת את המקום ותורמת לשיקומו, כשהתכנון והעיצוב מתבססים על ההבנה כיצד הוא פועל ופועלים מתוכו כפעולת חיקוי. העיצוב שם דגש על הקונפליקט בין ארעיות לבין תכנון מוסדי, וכדי לגשר על הפער עוקב אחר המערכת הקיימת תוך שימוש בטכנולוגיות עכשוויות לשחזור אלמנטים מפעם, כמעשה ליקוט מסודר שבבסיסו עומדת ההבנה שאי אפשר לעצב מקום ולא להיות קשור אליו.

רוי שירזי דרי

רוי שירזי דרי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

6 תגובות על הכתבה

  1. טל

    המחלקות השונות כנראה מבולבלות. לא מדובר בלימודי ארכיטקטורה.
    הם דוחפים אותם ביודעין להפר את האטיקה במקצוע ולהציג עצמם כאדריכלים.
    בזיון!!!

  2. מיכל

    יופי של פרויקטים.
    *תיקון טעות, טלי קרט המוכשרת היא בוגרת של התכנית לתקשורת חזותית במרחב, מהמכללה למנהל.

  3. יונה מוסט

    מה עם הצורך הדחוף בצל במרחב הציבורי ? רק עבודה אחת מתייחסת לזה , תחנת האוטובוס. גם שם יש פתרון חלקי לבעיה. אין פתרון לשעות בהן השמש בזווית נמוכה והגג לא מצל

  4. שרה

    תיקון טעות:
    סיוון חוזדייב | Boost היא סטודנטית של בית הספר לעיצוב וחדשנות במסלול האקדמי, המכללה למנהל ולא כפי שנכתב.

  5. יעקב

    סיוון חודזייב
    עיצוב יפה, עצם המחשבה במתן מענה לאוכלוסיה שונה ומוחלשת בחברה, ראוי לכל הכבוד, ישר כוח👌👌

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden