כל מה שחשוב ויפה
אנה לוקשבסקי בבית האמנים ת״א. צילום: אנה רפופורט
אנה לוקשבסקי בבית האמנים ת״א. צילום: אנה רפופורט

תערוכות חדשות בבית האמנים // פתיחה: 11.8

פורטפוליו Promotion: בבית האמנים תל אביב ייפתחו השבוע תערוכות יחיד של אנה לוקשבסקי; ליאת פולוצקי; אייל טבת; גילה מאיירס; רות שרייבר; עדיה בן דוד וצבי בן ארץ

צלחות ועוד // אנה לוקשבסקי

אוצרת: ורה פלפול

אנה לוקשבסקי החלה ליצור בקרמיקה כדי להרחיב את ספקטרום המדיומים שבהם היא עובדת. במהלך השנים העבודה עם החומר הקרמיקה הניבה כלים, אגרטלים ופסלונים עד שהגיעה לצלחת. אז היא הרגישה שהיא מצאה את הפורמט שבו החיבור בין החומר הקרמי לאיור ולציור מתמזגים עבורה באופן אולטימטיבי, ואף מביאים לידי ביטוי היבטים חדשים – צורניים וצבעוניים בעבודתה.

לוקשבסקי יוצרת את הצלחות בעבודה ידנית בחומר, ולאחר מכן מציירת על גביהן בעיקר נרטיבים – דמויות בעלות אפיונים בולטים ומוחצנים, לצד רישומי נוף – כולם לקוחים מתוך עשרות רישומים וירטואוזיים שלה. בתהליך העברת האימג׳ הרישומי לצלחת, פלטת הצבעים מצטמצמת, תוך שהיחסים בין האור לצל ולצבע מוקצנים. היא בוחרת קומפוזיציות יומיומיות – כאלה שהנרטיב שלהן לא מאפיין ציור על גבי צלחות, אלה המאפיינות את מסורת הצלחת כאובייקט קישוטי, פונקציונלי או כמזכרת תיירות.


רטרוספקטיבה של סדרות // ליאת פולוצקי

אוצר: אריה ברקוביץ

התערוכה מסכמת 20 שנות יצירה בפן אחד של עבודתה האמנותית של ליאת פולוצקי – סדרות. הרעיון לתערוכה עלה בדעתה מתוך התבוננות בתערוכתה האחרונה במוזיאון הטבע בירושלים, שבה בלט מגוון של סדרות ציורים בצבעי מים ובצבעי שמן – חלקם ציורים בודדים בגודל אחיד שחוברו לסדרה, ואחרים צוירו מלכתחילה כסדרה על דף נייר אחד או הוצמדו יחד במתכוון לתמונה פנורמית רציפה.

עבודותיה של פולוצקי, היוצרת למעלה מ־50 שנה, מאופיינות בניסיון לתפוס את מהות הנוף והעולם הסובב אותה דרך המופשט. יצירותיה עברו גלגולים רבים במשך השנים, אך בכולן סגנונה המופשט למחצה מאלץ את הצופה לבחון אותן לעומק כדי לגלות מה מסתתר מאחורי הנגלה לעין.


רגע ההתמסרות // אייל טבת

אוצרת: ורה פלפול

היום יותר מאי פעם אנו חיים בעולם קדחתני, רווי מידע, גירויים, טלטלות ושינוים בלתי פוסקים. זוהי מציאות כאוטית שבה אנחנו מתקשים לעצור ולהיות נוכחים ברגע. בתערוכה זו מבקש אייל טבת להתמקד ברגעים אינטימיים ויומיומיים, הנוגעים בתפר שבין הספֵרה הפרטית לבין הספרה הציבורית.

שני גופי עבודות מרכזים שעליהם עובד טבת בשלוש השנים האחרונות, מוצגים בתערוכה: דמויות ותקריבים במהלך שינה של בנות ובני משפחתו של האמן, וזוגות אנונימיים היושבים בצוותא, ביניהם משתררת אינטימיות, בסביבות נטולות אפיון, מופשטות מכל איזכור של מקום ספציפי.

טבת מתמקד לאורך השנים בעיקר בייצוג של דמויות אנושיות ובבעלי חיים כחומר שמהווה השראה ציורית עבורו. הדיוקן ופני השטח של הגוף מאופיינים בציוריו בחומריות בשרנית כמעט, בשכבות צבע וחומר שכמו מנסים לגלות ולחשוף את המהות החיה – חיפוש שבאופן פרדוקסלי גם מערים שכבות צבע זו על זו – היוצרות תחושה טקטילית.

אייל טבת. צילום: אלעד מאסטרו

אייל טבת. צילום: אלעד מאסטרו

צבי בן ארץ. צילום: מ״ל

צבי בן ארץ. צילום: מ״ל


birds

Imperfect // גילה מאיירס

אוצרת: גלית סמל

גילה מאיירס מציגה יצורים ייחודיים, גרוטסקיים, יפים בכיעורם, שיש בהם היבט פרוורטי ובלתי מושלם. קשה להגדיר את זהותן של הדמויות, הנעות בין חזות אנדרוגינית לבין חייזרית. במבט ראשון, הדמויות נראות ילדותיות ואולי אף מעט תמימות. אך בהסתכלות נוספת, נדמה כי הן מעוותות במראן ופגומות.

חלק מהדמויות חסרות גוף והן מבקשות מהצופה להפעיל את דמיונו כדי להשלימן. לאלה שיש גוף, הוא מתואר רק בחלקו העליון כשהוא חלול, לרוב ללא ידיים ורגליים וללא פרטי זהות מייצגים. הבעות פניהן האניגמטיות של הדמויות נראות לעיתים מפוחדות, כעוסות, משתוממות, מביעות קושי, סבל, חרדה וניכור.

לא קיים זיהוי של זמן, מקום ומרחב קונקרטי המעיד על שיוכן, והן פעמים רבות מצוירות על רקע לבן נטול פרספקטיבה ומשדרות זרות, שוליוּת וניכור. היסוד הגרוטסקי מובלט בעבודותיה באמצעות הכלאה, שיבוש והגזמה ומכיל סוגים שונים של קונפליקטים: בין הרציונלי לאי־רציונלי, בין המשעשע למפחיד, בין החי לחסר־החיים, בין תמימות לחרדה.


כוסי רוויה // רות שרייבר

אוצר: אריה ברקוביץ

עבודותיה של רות שרייבר מתייחסות לסיפורי התנ״ך משלושה היבטים ויזואליים: בהשראת סיפור גן עדן היא יוצרת קיר של פרחי משי אותו היא מכנה גן עדן קליל; בהשראת סיפורי בראשית היא יוצרת מקבץ של רישומים באקוורלים; באמצעות עבודות קולאז׳ וצילום היא מתייחסת לסיפור יציאת מצרים. שרייבר מפרשת את סיפורי התנ״ך דרך אמנות ויוצרת בחומר את המלל. תוך כדי כך היא מעבירה לצופה חוויה מורכבת שמעשירה את הטקסט המוכר ומעניקה לו זווית חדשה רגשית ורוחנית.

רות שרייבר. צילום: מ״ל

רות שרייבר. צילום: מ״ל


 עוד ייפתחו תערוכת היחיד ״ככה״ של האמנית עדיה בן דוד (ליווי אוצרותי: נורית ירדן) וקיר האמן ״הצלב – עבודות על נייר״ של האמן צבי בן ארץ.


בית האמנים תל אביב
אלחריזי 9, תל אביב
פתיחה 11.8; נעילה 3.9

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden