המאיירת היפנית צ׳יקה מיאטה רוצה ללמד אותנו לצייר (כמעט) כל חיה

בספרה How to Draw Almost Every Animal, שיצא לאחרונה בתרגום לעברית בהוצאת צלטנר, המאיירת היפנית צ׳יקה מיאטה חולקת עם הקוראות והקוראים את הגישה הנינוחה שלה לציור, המעודדת ילדים וגם מבוגרים לצייר בהנאה. כן, גם אם אנחנו חושבים/ות שאנחנו לא יודעים לצייר. הקו יצא עקום? הצבע לא יצא בדיוק כמו שחשבנו שאמור להיות? לא נורא. כל בעל חיים הוא ייחודי, ואין דבר כזה נכון או לא נכון בציור.

הספר כולל טיפים לצביעה, וטכניקות מיוחדות לציור פרווה, נוצות וקשקשים בעזרת עיצוב קווים גליים, מסולסלים ומשוננים. ולא פחות חשוב מכך – בעזרת הספר אפשר ללמוד לצייר חיות מאושרות בסביבה הטבעית שלהן. לרגל יציאתו של הספר בעברית ענתה מיאטה באמצעות האי־מייל על כמה שאלות מסקרנות אודות עבודתה.

את מציירת תוך כדי התבוננות בבעלי החיים בגן החיות. מהי עמדתך לגבי גני חיות?

״כשאני נזכרת בזה עכשיו, בזמן שציירתי את בעלי החיים בגן החיות באואנו, באמת לא הייתי מודעת לעובדה שהחיות האלה כלואות בכלוב. הדבר היחיד שהרגשתי כשעמדתי מול בעלי החיים האלה הוא דחף בלתי נשלט לצייר אותם, כך שראיתי רק אותם. ייתכן שהעיניים שלי היו ממוקדות רק בבעלי החיים משום שברוב התצוגות נעשה שימוש בקירות זכוכית ולא בכלובי סורגים. אך יצא לי בעבר לראות נמרים ודובים שהסתובבו בתוך כלובים, ואז באמת ריחמתי עליהם.

״אני חושבת שהרושם שלי משתנה בהתאם לאופן שבו החיות נראות – האם נראה שמגדלים אותן באהבה, האם הן נראות בריאות, האם הן נראות מאושרות. לכל בעל חיים יש אישיות שונה, ואני חושבת שקשה לומר בוודאות לגבי כל חיה האם היא מעדיפה את הטבע או את גן החיות. בנוסף, אם אחד התפקידים של גן חיות הוא חקר בעלי החיים והגנה על מינים בסכנת הכחדה, אני מאמינה שכחלק מהפעילות הזאת זה רעיון טוב להציג אותם.

״ביפן מתפשט עכשיו השימוש בשיטת ׳תצוגות פעילות׳, שיושמו לראשונה בגן החיות אָסָהִיָאמָה באי הצפוני הוקאידו. זה אומר שנעשה מאמץ לאפשר לבעלי החיים לחיות בתנאים הקרובים ביותר לתנאי המחיה שלהם בטבע, ובו בזמן לאפשר למבקרים ליהנות מצפייה בהם. אני חושבת שזה נהדר שיש יותר ויותר תצוגות שמעודדות תנועה טבעית של בעלי החיים, גם אם לא מדובר במרחב גדול״.

יש בעברך מפגשים מעניינים עם בעלי חיים?

״בעל החיים הראשון שלי הייתה ברווזה. כשהייתי בכיתה ג׳, יום אחד, בדרך חזרה מבית הספר, ראיתי את אחי הגדול ואת חבריו מהשכונה מנסים למשות מהמים ברווזה שנסחפה במורד הזרם. המבצע הסתיים בהצלחה, והברווזה באה לגור בגינה שבחצר הבית שלנו. קראנו לה אָהִי־צ׳אן. היא נהגה לצאת לטיול יחד עם ילדי השכונה לשדות האורז הסמוכים, שחתה וחיפשה מזון במים שהציפו את השדות.

״בבית הייתה לנו מערכת כריזה האופיינית לאזורים הכפריים (מערכת שדרכה שודרו מדי פעם הודעות לכל תושבי העיירה באמצעות רמקול שהותקן בבתים). יום אחד, בלי שידעתי על כך, אבי שמע בכריזה הודעה על כך שמישהו מחפש ברווזה שאבדה לו, ובזמן שהייתי בבית הספר אהי־צ׳אן התאחדה עם משפחתה הקודמת וחזרה לגור איתם.

״כשגיליתי על כך בדרכי חזרה מבית הספר, פרצתי בבכי ורצתי כל הדרך הביתה. בפרק הזמן הקצר שהייתה אצלנו היא הטילה ביצה, ושמעתי שהבעלים שלה הופתע ואמר שזה כנראה בגלל החיים השלווים והטבעיים בין שדות האורז. וכך נגמר הסיפור על חיית המחמד הראשונה שלי״.

חשוב לא לוותר ולצייר הרבה. ככל שמציירים יותר, כך מגלים את חומרי היצירה המתאימים ביותר ואת הנושאים המעניינים. חשוב לא לסרב גם לעבודות הקטנות ביותר, כי זה מאפשר לצבור ניסיון רב. חוץ מזה, אני חושבת שזה נהדר להראות את הציורים למי שאת עבודותיו אתם מעריכים ולשאול לעצתו

מה את חושבת שאנחנו, כבני אדם, יכולים לעשות כדי לסייע לטבע ולבעלי החיים לשגשג?

״אני מאמינה שיש דברים רבים שכל אחד ואחת מאתנו יכול.ה לעשות. אפשר להתחיל גם ממשהו קטן, אבל כל אחד ואחת צריך.ה להקדיש לכך תשומת לב, לחשוב ולפעול. קודם כל, אנחנו כבני אדם צריכים להיות מאושרים ובריאים, כדי שנהיה מסוגלים לשאוף לאושרם של בעלי החיים.

״עלינו לזכור שגם אנחנו בעלי חיים, ושעלינו לחשוב על כדור הארץ כמקום שנועד גם בעלי חיים אחרים. הרי אין ספק שבעלי החיים סובלים מבעיות רבות שאנחנו כבני האדם אחראים עליהן – התחממות הגלובלית, בירוא יערות, מלחמות. עצוב גם שמספר המינים בסכנת הכחדה הולך וגדל מדי שנה.

״אנשים שחיים לצד בעלי חיים צריכים להשתדל שגם בעלי החיים יהיו מאושרים. אני שאבתי הרבה נחת ושמחה מבעלי החיים שציירתי, ויצרתי את ׳איך לצייר כמעט כל חיה׳ בתקווה שזה יעודד כמה שיותר אנשים לבוא לגן חיות. כל פעולה שנעשה, גם הקטנה ביותר, יכולה להביא לשינוי חיובי בעולם. אם נוכל לגלות רוחב לב, נצמצם את האשפה הביתית שלנו, נחסוך בחשמל, נלך ברגל במקום להשתמש ברכב – יהיו גם יותר בעלי חיים שיוכלו לחיות חיים ארוכים ומאושרים. ובנוסף, חשוב שגני החיות יעבדו על שימור של המינים״.

איזו עצה תוכלי לתת למאיירים בתחילת דרכם?

״חשוב לא לוותר ולצייר הרבה. ככל שמציירים יותר, כך מגלים את חומרי היצירה המתאימים ביותר עבורך ואת הנושאים שהכי מעניינים אותך. אם כי, בכל הנוגע לחומרי היצירה, גם אני עדיין נמצאת בשלב של ניסוי וטעייה. חשוב לא לסרב גם לעבודות הקטנות ביותר, כי זה מאפשר לצבור ניסיון רב.

״חוץ מזה, אני חושבת שזה נהדר להראות את הציורים למי שאת עבודותיו אתם מעריכים ולשאול לעצתו. לי היה מזל להשתתף בשיעורי איור של מיזוּמארוּ אָנֽזָאי, ואני חושבת שהייתה לכך השפעה רבה עלי. כך גם פגשתי חברות וחברים עם שאיפות דומות לשלי״.

איך השפיעה סצנת האמנות הייחודית של יפן על היצירה שלך?

״הכוונה היא להדפסי אוקיו־אה ולמנגה? אני אוהבת את הדפסיו של קיטגאווה אוטאמרו ונהגתי להתבונן בהם הרבה. הייתה לי גם תערוכת יחיד שבה הצגתי עבודות שהנושא שלהן היה אוקיו־אה. מהתרבות של מנגה למדתי שהציור יכול להיות חופשי, שאין בו נכון ולא נכון.

״אני גם בדרך כלל עובדת עם עט־קולמוס ודיו, כמו אומני מנגה. אני לא בטוחה אם יש לכך השפעה על סגנון הציור שלי, אבל אני משום מה מצליחה להירגע כשאני מקשיבה להופעות רָקוּגו (אמנות בידור מסורתית שבה אדם מספר סיפורים בעלי אופי קומי) בזמן שאני מציירת. בנוסף, אני חושבת שלמָקוֺטוֺ וואדָה, אחד המאיירים החשובים ביפן, הייתה השפעה רבה עלי.״

יש עצה שתרצי להעניק לילדים בישראל?

״כשמדובר בציור אין דבר כזה טעות, כך שבבקשה תציירו בכיף ככל העולה על רוחכם. לצייר זה כיף. אני מקווה שיום אחד נוכל לעשות סדנת ציור ביחד״.

ומסר שתרצי להעביר למאיירים בישראל?

״אני שואפת ליצור איורים שגורמים לאנשים לשמוח ולשכוח מדאגות, ואני מאמינה בכל לבי שההצלחה שלנו כמאיירות ומאיירים תלויה בכך שהכול תקין בעולם ובתוך עצמנו. העולם שבו אנחנו חיים מלא קשיים, אך הייתי רוצה שכולנו יחד נעשה כמיטב יכולתנו. אולי יום אחד אוכל להגיע לישראל ולפגוש מאיירים ישראלים״.

---

איך לצייר כמעט כל חיה | צ׳יקה מיאטה
תרגום מיפנית: אירית ויינברג
הוצאת צלטנר ספרים