משה וולך // 31 קוביות

הפרטים הטכניים

״31 קוביות״ – פרויקט אמנות אדמה שנוצר בשנים 2013-2016 בנגב. בתחילת החודש (7-8.11) הוקרן בוועידת האקלים של האו״ם COP 27 בשארם א־שייח׳, במסגרת הפלטפורמה Art Speaks Out.

מי אני

משה וולך, אמן רב־תחומי בשדה האמנות המושגית – פיסול, וידאו ארט, צילום ומיצג. התמות המרכזיות בעבודתי הן יחסי חומר־חלל־זמן, יש ואין, נוכח ונעדר, רישום ומחיקה. מציג בתערוכות בארץ ובעולם. זוכה פרס Arte Laguna לפיסול/מיצב/אמנות אדמה בשנת 2021.

העבודה

בינואר 2013 התחלתי פרויקט של מספר עבודות העוסקות ביחס בין חומר, חלל וזמן, ובזכרונו של החומר והחלל. העבודה הראשונה הייתה עבודה מחתרתית שהוצבה ללא רשות באולם אמנות המאה ה־20 במוזיאון ישראל. העבודה השנייה היתה ״31 קוביות״. ההכנות לביצועה נמשכו שלוש שנים וחצי. מדובר ב­־31 קוביות שמימדיהן π x π x π מוצבות בשורה שנמתחת אל האופק, במרחק π אחת מהשנייה. כך מתקבלת שורה של 61 קוביות זהות בגודלן: קוביית חומר, קוביית חלל, קוביית חומר, קוביית חלל וכן הלאה.

קוביות החומר עשויות מקרח ומוצבות במדבר ביום קיץ חם. תהליך ההפשרה מתועד באמצעות חמש מצלמות סטילס, מהאוויר ומהקרקע שמצלמות במרווחי זמן קבועים (טיים־לאפס). בתום תהליך ההפשרה מתקבלת שורה של 61 קוביות זהות: קוביית חלל, קוביית חלל, קוביית חלל…

העבודה הזו מתמקדת ביחסי הגומלין בין חומר וחלל בשדה האמנות בכלל ובפיסול בפרט. היא עוסקת בניגודים צורניים, חומריים, אקלימיים, פיזיקליים, מתמטיים וגיאו־מורפולוגיים. היא מתייחסת גם להתחממות הגלובלית, שינויי אקלים רדיקליים, הפשרת הקרחונים, והגברת תופעת המדבור שתגיע בעקבותיהם. העבודה מהדהדת את עוצמתו של הטבע, אדמת המדבר, חום השמש, רקיע השמים הרחב שנפרש מעלינו, נוכחות המים והעדרם, טווח טמפרטורות רחב – מחום לוהט לקור מקפיא, עוצמתה של הרוח הנושבת באוזנינו וחלוף הזמן.

שינויים דינמיים תלויי זמן של מסה־חלל, שינויים במצבי צבירה, אור וצל, היקוות המים באדמת המדבר – הם כולם חלק מהותי בדי.אן.איי של העבודה. ״31 קוביות״ משמיעה קריאת אזהרה לקהל אודות הנזק שאנחנו, בני האנוש, מסבים לכדור הארץ.

העבודה הוצגה בשש השנים האחרונות בתערוכות ובפסטיבלי וידאו ארט בישראל, איטליה, לונדון, לוס אנג׳לס, גרמניה, הודו, אוקראינה ומצרים. בשנתיים האחרונות היא נמצאת גם באתר Google Art & Culture. באוקטובר 2021 היא הוצגה בארסנלה בוונציה במסגרת תערוכה של Arte Laguna וזכתה בפרס ראשון בקטגוריית פיסול־מיצב־אמנות אדמה.

תעבירו את זה הלאה

״31 קוביות״ היא הראשונה בטרילוגיה של עבודות עם מסרים אקולוגיים שמטרתן לעורר ולהמריץ את הציבור לפעולה, שבה כל אחד יכול לתרום לשמירה על כדור הארץ כפי יכולתו. עבודה נוספת שאני מייעד לביאנלה בוונציה היא מיצב תלוי זמן שבו מוצבים בתוך קוביית קרח עצומה הגורמים והתוצאות של האסון האקלימי הנוכחי (אלמוגים מתים, גוש פחם גדול, גזעים של עצים כרותים מיערות האמזונס ופסולת פלסטית). הקוביה תפשיר במהלך האירוע. עבודה שנייה מיועדת לדוקומנטה בקאסל ומשתפת את קהל המבקרים בהתרחשות אמנותית שממשיכה במסורת האמנות האקולוגית־חינוכית של יוזף בויס.

פלוס אחד

עבודת אמנות מחתרתית בשם ״חלל״ הוצבה ללא רשות ביוני 2013 באחד מאולמות אמנות המאה ה־20 במוזיאון ישראל. העבודה מתייחסת לתפישת החלל והזמן על פי הפילוסוף אנרי ברגסון. ברגסון דיבר על הממד הרביעי, הזמן (La Duree – משך), וקשר אותו עם שלושת הממדים האחרים. על פי תפיסתו, חלל האולם הוא לא רק מה שאנו רואים באותו רגע שאנחנו נוכחים בו, אלא הוא סך כל זכרונותיו של אותו חלל לאורך ציר הזמן.

העבודה מתכתבת גם שתי עבודות אמנות נוספות – האחת של יוזף אלברס והשניה של לוציו פונטנה, המוצבות דרך קבע באותו אולם. העבודה היא ״רעיון״ (Concept) וייצוגה באולם היה באמצעות שלט שהכנתי, הזהה בצורתו לשלטים הנהוגים במוזיאון. השלט הוצב בפינת האולם כשהוא משקיף כזוג עיניים על חלל האולם, תכולתו וכל אשר מתרחש בו. השלט נשאר כשלושה שבועות על קיר המוזיאון עד שהתגלה והוסר. ״חלל״ מתייחס ל״זכרונו״ של אותו האולם – לכל מה שהתרחש ונוכח בו מאז פתיחתו בשנת 1965 עד זמן הווה וקדימה אל העתיד.

---

רוצה להשתתף במדור? שלחו לנו מייל לכתובת [email protected]
לקריאת כל המדורים לחצו כאן