כל מה שחשוב ויפה
איתן אלוא, מתוך ״גבר חלומותיי״. צילומים: סטודיו שוקי קוק
איתן אלוא, מתוך ״גבר חלומותיי״. צילומים: סטודיו שוקי קוק

איתן אלוא מספר איך נברא העולם, ושמישהו ינסה להתווכח איתו

בשיתוף הפעולה הרביעי שלו עם הסופרת שהם סמיט, איתן אלוא מציג גרסה מאוירת אלטרנטיבית לסיפור הבריאה: ״לא עוד אשה שנבראת מגבר! הפעם האשה בוראת את האדם״

יובל: הי איתן, מה קורה? מה שלומך בימים אלו? וברכות על התערוכה החדשה בגלריה חנינא שהיא שיתוף הפעולה הרביעי שלך עם שהם סמיט, נכון?

איתן: כן! כן! כן ירבו. ואצלי בסדר באופן כללי, בפינישים לקראת התערוכה. מעבר לזה בימים אלו אין לי יותר מדי חיים 🙂

יובל: ככה זה לפני תערוכת יחיד. תעשה לי רגע תקציר הפרקים הקודמים כי אני לא בטוח על כל שיתופי הפעולה הקודמים שלך עם שהם

איתן: אז ככה: הראשון היה ספר הילדים שש תחבולות גדולות שיצא ב־2015. אחריו שמלות כלות, סיפור קצר למבוגרים, הוצג בתערוכה חילופי דברים בשבוע האיור 2015 ויותר מאוחר, יצא כספר ב־2017.

שבע השנים הטובות הוא ספר ילדים שיצא בספרית פיג׳מה ויחולק בחודשים הקרובים בבתי ספר, מקווה שבהמשך גם בחנויות. וגבר חלומותי, סיפור קצר למבוגרים, ראה אור לראשונה כחלק מהאנתולוגיה שם יש שושנים: סופרות ישראליות כותבות ארוטיקה (הוצאת אלפא, 2003/ עריכה: הגר ינאי). אני עובד על הספר יותר משנה ברוטו, התערוכה היא הרחבה לנושא של הספר

יובל: אתה אומר הרכב מנצח לא מחליפים…

איתן: אני מאוד אוהב את שהם, יש בינינו חברות אמת. הטקסטים שלה מעולים. היא כותבת מעולה, זה ידוע, אבל גבר חלומותיי, כמו גם שמלות כלות, זה ליגה אחרת. פנתאון של כתיבה עברית

יובל: אז את מה שעשית עם שמלות כלות אני מכיר כמובן, מהתערוכה הנפלאה בשבוע האיור ועד לספר שהוצאת מלפני חמש שנים, ועכשיו תערוכה חדשה ושת״פ חדש, אז אולי נתחיל מהסיפור – מה קורה שם? ואיפה אתה התחברת אליו?

איתן: אישה פונה לסיפור לחברת ביוטכנולוגיה המייצרת גברי חלומות לפי הזמנה אישית. תוך כדי שיחה עם נציגת השירות, נדרשת הלקוחה להרכיב לעצמה גבר מתוך מפרט טכני המבוסס על פנטזיות קולקטיביות וגיבורת הסיפור לא ממש זורמת עם זה.

ולשאלה איפה הסיפור פוגש אותי, אני חושב שהחיבור הוא לרצון להרכיב מה שאני רוצה להרכיב ושלא יפריעו לי. והדמות הזאת, של הלקוחה, שהיא שובבה ועקשנית ובאה לעשות בלאגן בקטע טוב

יובל: זה די היסטרי שהיא כתבה את זה לפני 20 שנה, זה ממש נשמע כמו הדבר הכי רלוונטי להיום

איתן: ממש ככה: מדובר בטקסט נבואי!

יובל: קטעים. אז יש ספר – מה עכשיו? מאיפה התחלת ומתי עלה הרעיון של תערוכה

ולשאלה איפה הסיפור פוגש אותי, אני חושב שהחיבור הוא לרצון להרכיב מה שאני רוצה להרכיב ושלא יפריעו לי. והדמות הזאת, של הלקוחה, שהיא שובבה ועקשנית ובאה לעשות בלאגן בקטע טוב

איתן: אוקיי, אז הספר עדיין בתהליך עבודה ויראה אור בחודשים הקרובים. הרעיון המקורי היה להרים תערוכת השקה לספר אבל מכיוון שהוא עוד בעבודה, החלטתי להתמקד בנושא הרחב שלו – בריאה. שהם מציעה בספר אלטרנטיבה לסיפור הבריאה: לא עוד אשה שנבראת מגבר!  הפעם האשה בוראת את האדם.

בנוסף לכמה כפולות שאציג מהספר, אני מציג בתערוכה מהלך נוסף של פרשנות לסיפור הבריאה המקראי, והפעם – באנימציה. לקחתי את כל השחקנים הראשיים בסיפור המקראי, גייסתי כמה חדשים, ערבבתי היטב, ויצא סרט שבו אני מספר איך למעשה נברא העולם.

ושמישהו ינסה להתווכח איתי 🙂

יובל: סיקרנת. ספר לנו איתן, איך נברא העולם???

איתן: או-הו! איך הוא נברא. אספר ועוד איך! ב־18.11 ב־12:00 זה כבר לא יהיה סוד. תראה, מה שאני אומר, שזה רק סיפור. תרבויות שונות מציעות נרטיבים שונים לאיך נברא העולם ואיך הכל התחיל, אז גם אני מציע סיפור משלי

איתן אלוא. צילום: צור קוצר, מוזיאון ישראל

איתן אלוא. צילום: צור קוצר, מוזיאון ישראל

יובל: אתה חייב לתת לנו איזה רמז, משהו, שנרצה לבוא לתערוכה לראות את הסיפור המלא. תן איזה טריילר או ספויילר או טיזר או משהו

איתן: מממ. וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים. זה המקסימום שאני יכול לתת

יובל: טוב בסדר. נחזור לאיורים לספר – מה אתה יכול לספר עליהם

איתן: את האיורים אני עושה בטכניקה של מגזרות נייר, זו הפעם ראשונה שאני מאייר בטכניקה הזו ועוד בהקף עצום של 64 עמודים.

יש פה חגיגה של מדיומים וטכניקות שלא התנסיתי איתם עד כה. גם האנימציה – יצא לי לעשות פה ושם אבל לא בהקף כזה. אורך הסרטון כמעט 3 דקות, זה הרבה מאוד פריימים מצויירים

יובל: לגמרי. איפה אתה רואה פה במשך של הקו האיורי שלך ואיפה יש בו משהו חדש?

איתן: הכל הרבה יותר כתמי וחופשי. גם הסרטון.

אני אוהב להגיד שהמשחק שאני הכי אוהב זה משחק של קו וכתם; כתם שמוסיפים לו כמה קווים והופ יש לנו משהו. אני נמצא שם מבחינת הסגנון האיורי ומשתדל לשחק את המשחק הזה עם הקו וכתם בטכניקות שונות, תלוי בספר/פרויקט. על הסקאלה הזו, כפי שאני רואה אותה, יש בקצה את הטכניקה של מגזרות נייר, שמזמינה חופש מאוד גדול במשחק שהזכרתי

מתוך ״ימי הנחש״

מתוך ״ימי הנחש״

יובל: תגיד, כמה שהם מעורבת, משפיעה, על האיור? ואולי תספר גם על הדרך, איך זה עובד בטור השבועי במוסף הארץ של נרי לבנה?

איתן: שהם מעורבת חלקית אבל אני חייב לסייג ולומר שהגבול די מטושטש לי משום שאנחנו גם חברים וגם עובדים על פרויקטים משותפים, אז תוכן השיחות שלנו תמיד יהיה על שניהם. אני אוהב לשמוע את דעתה. במקור היא בוגרת תואר בעיצוב (בהצטיינות) אז יש לה פרספקטיבה מאוד רחבה בכל מה שקשור לאיור.

לעומת זאת, העבודה על הטור של נרי ליבנה היא די סוליסטית, אני מקבל טקסט מעומד ומגיב באיור. לי ולנרי יש הרבה מהמשותף. החודש חגגתי שבע שנים שאני מאייר את הטור, תחשוב כמה קראתי אותה. אני יודע להבחין בסאבטקסט שלה, ממש מרגיש מה עובר עליה.

הלו״ז של העיתון מאוד צפוף, אין לנו הרבה זמן לפינג פונג של סקיצות. יצרתי לי סט של חוקים ושיטות עבודה כדי שאוכל לייצר איור תוך כמה שעות

יובל: 7 שנים! מדהים

איתן: הזמן טס כשמאיירים

יובל: משהו. מה עוד? משהו חשוב להגיד לפני שנפרדים?

איתן: כן: אני חוזר טיפה אחורה, לאקט שאני עושה על סיפור הבריאה שהוא למעשה מהלך של הטלת ספק. המהלך הזה חשוב בעיניי – אמנותית, חברתית וכו׳. אם לא נשאל שאלות ונאתגר את אמיתות הסיפורים שמספרים לנו – נתנוון


איתן אלוא: ימי הנחש
אני אוהב להגיד שהמשחק שאני הכי אוהב זה משחק של קו וכתם; כתם שמוסיפים לו כמה קווים והופ יש לנו משהו. אני נמצא שם מבחינת הסגנון האיורי ומשתדל לשחק את המשחק הזה עם הקו וכתם בטכניקות שונות, תלוי בספר/פרויקט, שביל המרץ 5, תל אביב
פתיחה: 18.11; נעילה: 17.12

 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden