כל מה שחשוב ויפה

הסרט החדש של טום הנקס הוא קלישאה, אבל אנחנו עדיין יוצאים ממנו נשכרים

ב״איש ושמו אוטו״ משחק טום הנקס זקן ערירי שלבו נפתח הודות למשפחה חדשה שעובדת לגור מולו. למרות שהסרט קלישאתי ולא מהודק, שווה לתת לו צ׳אנס

איש ושמו אוטו, סרטו של מארק פרסטר (תסריט מאת דיוויד מאגי) המבוסס על רב המכר השבדי ״אדם בשם אובה״ מאת פרדריק בקמן, הוא לא סרט עם בשורה גדולה (ובהערת אגב, הספר כבר זכה בעבר לעיבוד קולנועי). לא רק משום שהרבה מהחלקים בו טריוויאליים, קלישאתיים ומוכרים לנו מסרטים אחרים בני אותו הז׳אנר (דרמה קומית), אלא בעיקר בגלל חוסר היכולת להדק את הסיפור על שלל הופעותיו בעבר ובהווה.

ובכל זאת, טום הנקס, אחרי שכיכב לא מזמן ב״אלביס״ ו״פינוקיו״, מתגלה שוב כמחווה חד פעמית של משחק (ובסרט הזה – דה ז׳ה וו בלתי נמנע לפורסט גאמפ) ומכיוון שהוא פחות או יותר הסרט – זוהי חגיגה למעריציו. בנוסף, לאורכו של הסרט, שזורים פה ושם אלמנטים קומיים ייחודים, שגורמים לפרץ רגשי.

טום הנקס ב״איש ושמו אוטו״. צילומים: פורום פילם

טום הנקס ב״איש ושמו אוטו״. צילומים: פורום פילם

גם הפסקול מצוין, ועל אף שהסרט נוסחתי ומתויג אוטומטית לסקאלת הנדוש, שווה לתת בו מבט. זה לא הסרט שמבקרים יגמרו עליו את ההלל; רחוק מכך. זה עדיין פורסט גאמפ בזיקנתו, כשאת עוברי האורח מחליפים השכנים.

אוטו הוא מהנדס בדימוס, אלמן, שמתגורר בפרברי פיטסבורג, פנסילבניה, באזור שסומן על ידי כרישי נדל״ן. אשתו סוניה שהייתה כל עולמו, נפטרה חודשים ספורים לפני נקודת הכניסה שלנו לעולמו של האיש, שנדמה כטרחן ונרגן. ככזה הוא מקפיד על שגרה של חוקים וכללים ומנסה לחנך את כל מי שסביבו, מה שמאפיין אותו כאדם בלתי נסבל. אבל מתחת למעטה הקפדנות, כך מתגלה בהדרגה, מסתתר אובדן גדול.

ידידות בין איש זקן לאישה צעירה בעלת משפחה היא מעניינת גם כשהיא מונחת בלב סרט נדוש. יש משהו קסום בפערים ובאופן הציני שבו כל אחת מהדמויות תופסת את האחר

הפלשבקים לעברו של אוטו נועדו לעזור לנו לבנות פסיפס של אדם אוהב שחרב עליו עולמו. הוא לא יכול להשלים עם המציאות בהווה ולכן מנסה שוב ושוב, ללא הצלחה, לשלוח יד בנפשו. ניסיונות ההתאבדות הכושלים שלו עומדים ברקע הזיכרונות שלופתים את צוואר כשהוא מגיע לבית הקברות לשיחות יומיות עם סוניה עם כוס קפה ופרחים.

את אוטו הצעיר מגלם בנו של הנקס, טרומן הנקס ואת סוניה מגלמת רייצ׳ל קלר. מפגן המשחק של השניים אינו מעורר עניין מיוחד ולמעשה כשחושבים על כך, על חלק מהפלשבקים אפשר היה לוותר. הם לעיתים מרוחים וצפויים באופן שקצת מבטל את הרגעים שכן מצליחים להיות אותנטיים ובעלי חשיבות בסרט.

לגלות את שבריריות החיים

הלופ של מרירות, נרגנות וניסיונות התאבדות היה יכול להימשך אלמלא עוברת משפחת מנדס הצעירה, שמוצאה ספרדי־מקסיקני, להתגורר באחת הדירות ממול. לזוג שתי בנות קטנות והאישה מריסול (מריאנה טרוינו) בהריון מתקדם. כמשפחה חמה ולבבית הם מתעקשים לקרב ולהתקרב לאוטו. החום המשפחתי של השכנים, ובייחוד הידידות שנרקמת בין מריסול לאוטו, ממיסה אט אט את השריון הכבד ומגלה את שבריריות החיים.

אוטו הוא זקן וניצב בשלב בחיים שבו המשפחה תופסת חלק ניכר. כערירי, הוא עסוק בשחזור עברו ואהבתו לסוניה באופן כמעט כפייתי. אהבתו מתגלית כגדולה וטרגית באופן שעבורו, בהווה, לחיים עצמם, אין משמעות בלעדיה. כמי שמתגורר כגלמוד בדירה ריקה, השכנים הם כל עולמו הקרוב והחי והם מהווים עדות לחיים שאבדו לו.

birds

זוג השכנים הקשישים, אניטה ורובן (שנחשב סיעודי ונעזר בכסא גלגלים), מסמלים את הזקנה בעוד מובן של משבר. אוטו מצד אחד קץ בחיים ומהצד השני יילחם על הצדק ועל חייהם של האחרים. העניין הזה מעניק לסרט מחזור דם ייחודי משלו כשהוא מנסה להשיג שליטה ודיוק במקומות שבהם כבר השלמנו עם זה שכולנו מחפפים. כשכרישי הנדל״ן מנסים להוציא את אניטה ורובן חסרי האונים מביתם, אוטו מתגלה בגדולתו ומתוך כך נולדת החוויה האנושית של הסרט. כל מי שהוא מתרגז עליו הופך בהדרגה, בזכות השינוי שחל באוטו בעקבות החום של משפחת מנדס ומריסול, לדמות עגולה ובעלת משמעות.

ידידות בין איש זקן לאישה צעירה בעלת משפחה היא מעניינת גם כשהיא מונחת בלב סרט נדוש. יש משהו קסום בפערים ובאופן הציני שבו כל אחת מהדמויות תופסת את האחר.

האופן שבו לפעמים דווקא הדברים הפשוטים הם קסם גדול מקבל ביטוי במערכת היחסים בין השניים – מערכת שמעצימה את שתי הדמויות בדרכים שונות ובאופן שבו כולם יוצאים נשכרים. זה מתגמל אותנו כצופים וזה מעורר בנו מחשבות, ובגמר הסרט, על אף היותו נוטף קלישאות, אנחנו עדיין יוצאים מתוגמלים ובתוך ים של אידיוטים מגלים להפתעתנו נחמה קטנה גם בסרט דביק.


איש ושמו אוטו
בימוי: מארק פרסטר
126 דקות; ארצות הברית, 2023
3 כוכבים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden