כל מה שחשוב ויפה

בית האמנים ירושלים: תערוכות מרץ-מאי 2023

פורטפוליו Promotion: תערוכות יחיד חדשות ליעל סלומה, ספיר גל, טל גולני וזהר אלף בבית האמנים ירושלים. פתיחה: 11.3

Payday // יעל סלומה

אוצרת: טלי בן־נון

התערוכה של יעל סלומה מציעה פרשנות עכשווית לנבואות אסכטולוגיות, יהודיות ונוצריות, שבבסיסן עומדת האמונה בשכר ועונש. שלוש העבודות – יום הדין האחרון, מחול המוות וארבעה פרשים, מציבות קשר של סיבה ותוצאה בין אורחות החיים של האנושות – החטא – לבין הקטסטרופה האפשרית שאלו מביאות איתן – העונש.

עבודותיה של סלומה הן תזמור גרפי שבו משתלבים אמצעים טכנולוגיים ופלטפורמות דיגיטליות, תמות תיאולוגיות, טכניקות מסורתיות ואזכורים מתולדות האמנות. חלונות הקתדרלות המוארכים הוחלפו במסכי המכשירים הדיגיטליים; ציורי הקיר והוויטראז׳ים המונומנטליים הומרו בדימויים מונוכרומטיים, המתארים חיזיון סוריאליסטי נוקב וטורד.

סלומה מציגה חברה המסכנת את עצמה בצרכנות מופרזת, בפטישיזציה ובנהנתנות שאינן יודעות שובעה. צרכי הגוף מסופקים על ידי שליחים, וצרכי הנפש מהוסים על ידי הטכנולוגיה. באמצעות אימה, סוריאליזם, סאטירה מקאברית והומור מתארות שלוש העבודות חברה אדישה ומנוכרת, שאינה מודעת לאיום הקיומי הטמון באורחות חייה, חברה הצועדת מבלי דעת לעבר תהום השאול.

מפגש גלריה: 1.4 בשעה 12:00

יעל סלומה, ארבעה פרשים

יעל סלומה, ארבעה פרשים


חנות מזכרות // ספיר גל

אוצרת: בר גורן

תוך עיסוק בהתכלות וריקבון הגוף מעלה ספיר גל שאלות על זמן ושימור של זיכרון. התערוכה מורכבת משתי סדרות – סדרת ציורי שמן וסדרת רישומים על נייר, שבהן מופיעים חפצים שונים, חלקם עשויים מחומרים אורגניים כמו מאובנים וענברים, וחלקם סינתטיים כמו סבונים. דרך אוביקטים אלה מדגישה גל את הדיכוטומיה שבבסיס פעולת השימור, כפי שמאובנים וענברים לוכדים בתוכם חיים שהיו ואינם עוד, וכך מהווים מיכל המחזיק בתוכו חיוּת ומוות.

גל שואבת השראה ממסורות ואניטס וממנטו מורי, המעמידות במרכזן את הסופיות ואת המוות. כמותן גם עבודותיה שואפות לדיוק ולסימטריה, ליופי ולנשגב, וכך מייצרות מתח בין האסתטיקה המוקפדת לבין נושאי עיסוקן.

מפגש גלריה: 29.4 בשעה 12:00

ספיר גל, זיקות. צילום: מ״ל

ספיר גל, זיקות. צילום: מ״ל


birds

באין דורש // טל גולני

אוצרת: נטע גל־עצמון

התערוכה עוסקת בחלוף הזמן, בתחושות בדידות, נטישה ושבר, בצער הפרידה מנפשות קרובות ומיטיבות, בגעגוע לימים עברו, בכמיהה לרגעי עבר. טל גולני, המתאבלת על פרידה מסבתה ועל מותה בטרם עת של אחותה האהובה, מביאה לידי ביטוי תחושות אלה באופן עקיף באמצעות עיסוק בשלדיהם של שלושה מלונות פאר. שניים מהם שימשו בעבר כאכסניות הדורות לפנאי ולנופש, ואילו בנייתו של המלון השלישי לא הושלמה מעולם.

כל שנותר מהם כיום הוא רק זכר בדמותם של שלדי קונסטרוקציות עירומים ונטושים, המרמזים על ימים שבהם זימנו לשוהים בהם מפלט מענג מחיי היומיום, משכן לרגע לצורכי מרגוע ומזור, הבטחה מנחמת ומערסלת. בדומה לזיכרונות עבר, המהבהבים לרגע מנותקים מהקשרם, כך גם מבנים אלה, שימי הזוהר מאחוריהם, שבים לתודעה ותופסים את מקומם בתערוכה בצורתם המוזרה, כשהם טבולים בנגעי הזמן ובעיוותי הזיכרון.

מפגש גלריה: 18.3 בשעה 12:00

טל גולני, באין דורש. צילום: טל ניסים

טל גולני, באין דורש. צילומים: טל ניסים


סזורות / זהר אלף

אוצרת: מרב סודאי

שפתה של זהר אלף שואלת חומרים מהשדה הפסיכואנליטי וממאמריו של ווילפרד ביון (Bion), המציע מהלך פרדוקסלי: להיות במגע עם השקר על מנת לפגוש את האמת (״סזורה״, 1977). סוד שנחשף במשפחתה מאלץ את זהר להבנות את התודעה מחדש. האמנות משמשת אותה ככלי להעמקה בשורשי הסיפור האישי אך גם לחקירה של החיים בדרך ליצירת נרטיב אחר.

לקראת התערוכה התחברה לתבליטי האבן של זאב רבן (1890–1970) המוצבים בכניסה לבניין ועוסקים בחטאים הקדומים ביותר: פיתוי, חיפוש דעת, קנאה ויוהרה, שדינם גירוש והגליה ותכליתם בנייה מחדש. הבחירה לצייר בדיו נוזלי ובפחם טבעי, אורגני ועדין על גבי לבני בטון מנוכרות, מבטאת את התעקשותה של זהר ליצור חיבורים והמשכיות מתוך הקונפליקט.

מפגש גלריה: 13.5 בשעה 12:00


בית האמנים ירושלים
שמואל הנגיד 12, ירושלים
פתיחה: 11.3 בשעה 11:00; נעילה: 27.5

 

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden