כל מה שחשוב ויפה

אופנה מול מכונה: AI הוא טוב או רע למעצבים?

מחוללי הבינה המלאכותית הולכים וחודרים גם אל עולם האופנה ויוצרים אפשרות לכל אחד להיות מעצב. מה זה אומר מבחינה חוקית (ספויילר: לא ברור) ואיך זה ישפיע על מעמדם של המעצבים ועל לימודי עיצוב האופנה בארץ?

בתקופה האחרונה נחשפנו ביתר שאת אל עולם הבינה המלאכותית. זה לא שהטכנולוגיה לא הייתה בשימוש עוד קודם, אבל בזכות האימוץ המאוד מהיר של ChatGPT מבית Open AI, והסקרנות להכיר פלטפורמות נוספות – בחודשים האחרונים הייתה התפוצצות של ממש.

על פי הנתונים של בנק UBS, בינואר 2023 – רק חודשיים לאחר השקתה – מספר המשתמשים של צ׳אט ג׳י.פי.טי חצה את קו ה־100 מיליון והפך אותה לאפליקציית המשתמשים (consumer application) שגדלה בקצב הכי מהר בזמן קצר. היא עקפה את טיקטוק (שלקח לה כמעט תשעה חודשים לחצות את רף 100 המיליון) ואת אינסטגרם (כשנתיים וחצי), ובנוסף ההערכה היא שמדי יום משתמשים בה כ־13 מיליון איש.

מה זה אומר על גורלם של המעצבים? האם מעצבים ישתמשו בטכנולוגיה ככלי עזר שישמש ליצירת לוחות השראה עשירים יותר, לקבלת רעיונות מופשטים? או שאולי הטכנולוגיה הולכת לייתר את תפקידם של המעצבים?

צ׳אט ג׳י.פי.טי מאפשר שיח ושאילת שאלות, תוך שימוש במאגר ידע עצום עם אינספור נתונים. המערכת יכולה, בהתאם לשאלה, להשיב תשובה אחת מבוססת טקסט. זאת בשונה ממנוע החיפוש של גוגל לדוגמה, שם נמצא קישורים לאתרים ומקורות, ולא תשובות מנוסחות תוך שיחה על פי אותם מקורות. במקביל, יישומים אחרים מאפשרים מספקים תשובה ויזואלית, ומאפשרים להפוך טקסט שאנו מקלידים (פרומפט) לתמונה (Midjourney ו־DALL-E2 הם הבולטים בתחום) ואף יישומים המאפשרים מעבר לתמונה תלת־ממדית (כמו Point E).

המערכת במידג׳רני מבוססת על מיליארדי תמונות שונות שהועלו וקודדו על ידי האלמנטים שמהם מורכבת התמונה. כשאנחנו מעלים טקסט, המערכת מאומנת לייצר עבורנו פלט של מספר תמונות שעונות על הבקשה שלנו. בעולם האופנה, שנשען על אמצעים חזותיים, מיד נשאלה השאלה: האם יישומים מסוג זה הולכים לכבוש את עולם האופנה או לאיים עליו? רבים מיהרו לבחון את המשמעות עבור התעשייה כולה ומגזיני האופנה הבולטים כבר החלו לכתוב על הנושא, בעודם מנסים להבין את גודל הבשורה. מהי המשמעות הרחבה של הטכנולוגיה עבור התעשייה ואימוצה על ידי מעצבים מחד, וחברות אופנה מאידך?

אחד החיבורים המסקרנים בתחום התרחש כמעט במקרה, כששתי הענקיות נייקי וטיפאני הכריזו על שיתוף פעולה בקולקציה ייחודית שאותה לא חשפו בתחילה. הבאזז שנוצר והסקרנות לקראת השקת המוצרים המשותפים עוררו מעריצים ומעצבים שונים לנסות לייצר פרשנות משלהם לשיתוף פעולה על ידי שימוש במידג׳רני ותוכנות יוצרות תמונה אחרות. כך, תוך שעות ספורות, התמלאו הרשתות החברתיות בתמונות שונות של הצעות עיצוביות כאלו.

צילומסך מתוך עמוד האינסטגרם של fashionbombdaily

צילומסך מתוך עמוד האינסטגרם של fashionbombdaily

עבודה עם מידג׳רני: לירז כהם מרדכי

עבודה עם מידג׳רני: לירז כהן מרדכי

צילומסך מתוך עמוד האינסטגרם של טיפאני

צילומסך מתוך עמוד האינסטגרם של טיפאני

המשותף למרבית הניסיונות האלה, כפי שראינו בתמונות ששותפו במדיות החברתיות, היה שימוש בצבע הכחול־ירקרק האיקוני של טיפאני אנד קו ובסימן הסווש של נייקי. אבל לפחות בתחילה לא היה ברור האם יהיו אלמנטים נוספים שקשורים לסממנים המאפיינים את החברות: האם יהיה שימוש בזהב, כסף ואבנים יקרות על הנעליים? האם נחזה בעיצוב מיוחד של נייקי שעוד לא ראינו? אפשר להגיד שכמות הרעיונות והתמונות שהועלו היה גדול כגודל הציפייה ועד לחשיפה של שתי החברות את הדגם המדובר (שהיה לא מרגש במיוחד).

המקרה הזה חשף אלמנט מהותי שלפיו כולנו יכולים להפוך למעצבים, בלי רקע קודם או יכולת לייצר סקיצות. ואם אכן כך הדבר, מה זה אומר על גורלם של המעצבים? האם מעצבים ישתמשו בטכנולוגיה ככלי עזר שישמש ליצירת לוחות השראה עשירים יותר, לקבלת רעיונות מופשטים? או שאולי הטכנולוגיה הולכת לייתר את תפקידם של המעצבים? או במילים אחרות, האם מכונה יכולה ליצור אופנה?

ארגז הכלים משתכלל

רחל גץ סלומון, ראש המחלקה לעיצוב אופנה ביצו חיפה, חוקרת ומעצבת אופנה בעצמה, אומרת שמדובר בעיקר בהתלהבות. היא ממש לא מודאגת לתפקידו של המעצב בעתיד הנראה לעין, להפך: ״עם כניסת הבינה המלאכותית, ארגז הכלים שלנו הולך ומשתכלל ומשתפר עוד ועוד. עבורנו כמעצבים זהו חזון אחרית הימים. הכלים רק נעשים יותר ויותר טובים ומתקדמים והם אינסופיים ביכולות שלהם. אם תסתכלי בתיאורים של מהפכת הדפוס, גם שם היו אינטלקטואלים שדיברו בפחד ובאימה מהבאות. היום אנחנו קוראים את זה וצוחקים״.

דנה ישראלי, יוצרת תוכן ומומחית בכלים טכנולוגים חדשניים ליצירת תוכן, מסכימה: ״אנחנו בעיצומה של מהפכה תעשייתית חדשה וזה לא אירוע קטן. זה לא הולך להחליף את המעצבים, אלא רק יאיץ מאוד את עבודתם. ייתכן ונראה הגדרה מקצועית חדשה, של מנהל עבודה ב־AI, מעצב שיודע לדבר עם מכונות״.

צילומסך מתוך עמוד האינסטגרם של טיפאני

צילומסך מתוך עמוד האינסטגרם של טיפאני

רחל גץ סלומון. צילום: מ״ל

רחל גץ סלומון. צילום: מ״ל

כשגץ סלומון מדברת על תוספת לארגז הכלים, העמוס ממילא בתוכנות עיצוב ועריכה של מעצבים, היא מדברת גם על שימוש ביכולות אחרות שלהן ידרשו המעצבים. ״מעצבים הם באופן כללי אנשים של צורות, אבל הסיפור פה הוא של מילים. בזכות הבינה המלאכותית הסיפור והערך של הסיפור עולה. אם חשבנו בעידן האינסטגרם והטיקטוק שהכל הופך להיות יותר ויזואלי, מגיעה הבינה המלאכותית והופכת את זה. היא דורשת מאיתנו דווקא יכולות עתיקות של לספר סיפור, להבין את המילה, את הפסיק, את האות, את הסדר של המילים. אנחנו חוזרים לעולם המילה, ומעצבים יאלצו להתמודד גם בזירה הזו״.

הבחירה במילים והסדר שלהן יכולה לייצר תמונה שונה לחלוטין לכל אחד מהמשתמשים, שהרי בחירת המילים והתיאור הוא כולו פרי בחירה של המעצב היחיד. עובדה שמעצבים שונים הזינו את המערכת במילים מסוימות כדי לנסות לייצר את נעלי נייקי & טיפאני, אבל בפועל לכל אחד מהם תוצאה שונה שמושתתת על בחירת המילים והאופן שבו המשיכו לדייק את התיאור מספר פעמים לאחר מכן.

רחל גץ סלומון: אם חשבנו בעידן האינסטגרם והטיקטוק שהכל הופך להיות יותר ויזואלי, מגיעה הבינה המלאכותית והופכת את זה. היא דורשת מאיתנו דווקא יכולות עתיקות של לספר סיפור, להבין את המילה, את הפסיק, את האות, את הסדר של המילים. אנחנו חוזרים לעולם המילה

מכאן, עולה שאלת הבעלות והזכויות על התמונה ועל העיצוב. גץ סלומון טוענת שיש חשיבות למרכיב האנושיות של המעצב בתוך עבודה עם המכונה. ״המקום שלנו כמעצבים בתוך הטכנולוגיה הוא כשל מנצחים בתזמורת, הזרם האוצרותי שלנו רק גדל תודות לבינה מלאכותית. אם את כמעצבת תשתמשי רק ביישומים, אני לא מאמינה שתהיה יצירה משמעותית שם. אבל, אם את מפעילה את כישורי האוצרות שלך כמעצבת, זה יכול להביא את היצירה למקום מאוד חזק״.

גם ישראלי, שהתנסתה בפלטפורמה בעצמה אומרת: ״כבר היום אנחנו מבינים שיש אנשים שמצליחים לא רק לייצר אימג׳ יפה אלא גם מדויק, כאלה שיודעים איך לדבר ומה לבקש כדי שיצא מה שאתה רוצה. זו מומחיות חדשה. בחוויה האישית שלי, כשאני ניגשת ליצור משהו חדש, ברור לי איפה אני מתחילה אבל אף פעם לא לאן אני אגיע בסוף. זה תהליך סימביוטי ביני לבין המכונה וזה תהליך מדליק ומתסכל בו זמנית״.

עבודה עם מידג׳רני: דנה ישראלי

עבודה עם מידג׳רני: דנה ישראלי

רחלי זילברפרב שרייבר. צילום: ראיסה סאיקי

רחלי זילברפרב שרייבר. צילום: ראיסה סאיקי

בהבט המשפטי, אומרת עו״ד רחלי זילברפרב־שרייבר המתמחה בעולם האופנה: ״מבחינת החוק, אין עדיין המון מקרים שנידונו ועוד לא ברור לאן זה יילך. בכל אופן, חשוב להפריד בין כמה שאלות שונות. ראשית, השאלה האם המכונה עצמה מפרה זכויות יוצרים בכך שמשתמשת בתמונות שאינן בבעלותה? אין לכך עדיין תשובה ויש כמה תביעות בנושא, כמו זו של Getty Images שתובעת את Stability AI על שימוש בלמעלה מ־12 מיליון תמונות שלה על מנת ׳לאמן׳ את מערכת ה־AI שלהם.

״על פי חוות דעת של משפטנים שונים, כולל בכירים במערכת המשפט הישראלית, לא מדובר בהפרה של זכויות יוצרים וזה נחשב שימוש הוגן. לגבי השאלה לגבי בעלות על התוצר עצמו, בית המשפט בארצות הברית החליט שמכונה לא יכולה להיות בעלים של זכויות יוצרים על תמונה. אבל – גם המשתמש אינו הבעלים, ולמעשה נולד מצב שאין זכויות יוצרים על התוצרים ואין בעלות עליהם״.

בפועל המשמעות היא שמעצבים שבוחרים להשתמש במידג׳רני ודומות לה צריכים לקחת בחשבון שהתוצר לא נחשב שלהם וכל אחד שיראה אותו יוכל להשתמש בו גם כן. זילברפרב־שרייבר: ״אם יצרתי תמונה ומישהו רוצה להדפיס חולצות עם התמונה שאני יצרתי, אז אני לא יכולה לתבוע מכיוון שהתוצר – התמונה – הוא לא שלי״.

birds

איך אפשר להימנע ממצב כזה? הפתרון הנראה לעין כרגע קשור לפעולות נוספות שיעשה המעצב על התוצר. במידה ותעשה עבודת עריכה נוספת משמעותית של התוצר באמצעות תוכנות עריכה, או במצב שבו יבקש המעצב לחבר בין תמונה של עיצוב שלו לבין המערכת – הוא יגדיל את סיכוייו להגדיר את התוצר לכזה שיש לו זכויות יוצרים עליו. ״ככל שמעצב יוסיף אלמנטים משלו לתוצר, הסיכוי שיהיו זכויות יוצרים על התמונה יגדל, וגם יקטן הסיכוי לתביעות נוספות״ מסבירה זילברפרב־שרייבר. בתביעות נוספות מתכוונת זילברפרב־שרייבר לעובדה שלמרות שהמעצב אינו הבעלים של התמונה, זה לא אומר שהוא אינו אחראי למצב של הפרת זכויות יוצרים עליה מבחינת האחריות והחובות – ויש לקחת גם אלמנט זה בחשבון.

נראה שהטכנולוגיה ועמדת המחוקק בעניינה עוד רחוקה מלהיות ברורה, אבל יש לשער שבשנים הקרובות תתגבש עמדה ברורה. ובינתיים, האם בתי ספר לעיצוב אופנה יאמצו אליהם את היישומים? ״אצלנו במחלקה כבר יש סטודנטים שמתנסים בבינה מלאכותית״ אומרת גץ סלומון. ״יותר מזה, כבר בשנת הלימודים הקרובה ייכנס נושא הבינה המלאכותית כחלק מסט הכלים שנלמד את הסטודנטים להשתמש בהם. מבחינתי זה מאסט. זה כבר לא משהו שמשחקים איתו בבית, אלא חלק מארגז הכלים שצריך להיות לכל מעצב״.


לירז כהן מרדכי היא מרצה ויועצת לענייני אופנה, חדשנות וקיימות

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden