כל מה שחשוב ויפה
סהר מור, בהשראת מקס ומוריץ מאת וילהלם בוש, הוצאת כינרת זמורה דביר
סהר מור, בהשראת מקס ומוריץ מאת וילהלם בוש, הוצאת כינרת זמורה דביר

יוצאים מהספרים: מאיירים השראה

45 מאיירות ומאיירים בחרו דמות שהעניקה להם השראה מתוך ספר ילדים והעניקו לה פרשנות אישית חדשה באיור מקורי, בתערוכה חדשה שתיפתח כחלק מפלא, פסטיבל ספרי הילדים הראשון בישראל שיתקיים בבת־ים

פלא, פסטיבל ספרי הילדים הראשון בישראל, יתקיים בבת־ים בשבוע הבא, עם מגוון מופעים, הצגות, סדנאות יצירה, מפגשים עם סופרים ומאיירים, תיאטרון סיפור, ושלל אירועים בהשראת ספרי ילדים. הפסטיבל, ביוזמה ובתמיכה של ליאת סגול ומשפחת סגול ובשיתוף עיריית בת־ים, נוצר מתוך אמונה בחשיבות ההנגשה של ספרות הילדים. בהתאם, הוא מבקש לקרב בין ילדים ובין ספרים, לעודד הורים להקריא לילדיהם, ולקדם את ספרות הילדים כאמנות ייחודית ומוערכת.

הפסטיבל יתקיים במשך שלושה ימים בשישה מוקדים: היכל התרבות, מוזיאון בת ים לאמנות, בית ריבק, האודיטוריום העירוני, התרבוטק (הספרייה העירונית) וטרמינל העיצוב. במסגרת האירועים בטרמינל עיצוב תיפתח התערוכה ״יוצאים מהספרים״ (אוצרות: סטודיו SundaySky), שתושק באירוע ״הכל מאויר״, שבו יתקיים גם יריד וערב מחווה לנורית זרחי.

״לא פעם, הגיבורים והגיבורות של הספרים שקראנו בצעירותנו הסעירו את נפשנו והציתו את דמיוננו, לעיתים אף באופן שהשפיע רבות על עיצוב עולמנו הפנימי, ואולי אף שינו את תפישת העולם שלנו שמתעצבת בגיל כה צעיר״, נכתב בטקסט התערוכה, שמשתתפים בה כ־50 מאיירות ומאיירים.

כל מאיירת ומאייר בחרו דמות שהעניקה להם השראה מתוך ספר ילדים או ספר נוער והעניקו לה פרשנות אישית חדשה באיור מקורי: דמות מרכזית או שולית מספר ילדים שנגעה לליבם, שנתנה להם כוח ברגע קשה, שלימדה אותם לקח חשוב לחיים – אולי דרך התמודדות עם קושי, התגברות על מכשול, ואולי בהפגנת יושרה או אומץ, טוּב לב, או פשוט אהבה. 


איציק רנרט // האיש הקטן

מכסי, האיש הקטן של אריך קסטנר, היה אחד מגיבורי ילדותי הגדולים. ילד קטן שגובהו חמישה ס״מ, יתום מהוריו – לולייני הקרקס הקטנטנים אף הם, שנסחפו ברוח ממגדל אייפל אל מותם – וחי עם קוסם שאימץ אותו. הוא ישן בקופסת גפרורים ונהג ברכבת צעצוע. קינאתי בו על כך שהיה יכול להיכנס לרכבת, או לכיס חליפה, או לכל מקום אחר, כרואה ואינו נראה, על חיי ההרפתקאות שלו בקרקס, על כך שרכב על יונה מאולפת, ועל כך שלא היו לו הורים שיציקו לו.

מאחורי ההיקסמות היה גם פחד גדול – ילד בן גילי, אבל ממש ממש ממש קטן, שחי בלי הורים, בעולם מסוכן שבו אין אף אחד כמוך ושום דבר אינו מתאים לגודל שלך. הזדהיתי עם קוטנו, חריגותו ובדידותו. אני משער שרוב הילדים מרגישים קטנים, חריגים ובודדים, אבל אז חשבתי שרק הוא ואני כאלה. הערצתי אותו על כך שלמרות הכל היה גיבור, עצמאי, אמיץ ואופטימי. כבר אז חשדתי שלא קורצנו מחומרים דומים. 

עברו כמה עשורים, עכשיו אני איש קצת זקן וקטן, והוא נשאר צעיר וענק בעיני. אני רוצה שהוא ישמור עלי כשאני ישן בקופסת הגפרורים שלי.

איציק רנרט, בהשראת האיש הקטן מאת אריך קסטנר, הוצאת אחיאסף

איציק רנרט, בהשראת האיש הקטן מאת אריך קסטנר, הוצאת אחיאסף


מריאנה רסקין // האסופית

אמנם קראתי את האסופית בתקופת הילדות/נעורים שלי, אבל האמת שהדמות של אן שרלי שחרוטה לי בראש היא זו מסדרת האנימה היפהפיה מסוף הסבנטיז, ששודרה כשהייתי ילדה בניינטיז בערוץ הילדים וחינוכית (זה גם כנראה כי קראתי את הספרים בעקבות הסדרה המצויירת ולא הפוך).

מאוד אהבתי והוקסמתי מהארט והאנימציה בסדרה, ציורי הנוף המרהיבים, ההצצה לעולם ומקום כל כך שונה ויפה ויזואלית. והיה קל להתחבר לדמות של אן הילדה הרגישה והחולמנית, שרואה יופי וקסם בכל דבר קטן ומדברת אל העצים, הפרחים והנהרות ונותנת להם שמות.

בתור ילדה שהייתה נוטה הרבה לדמיין ולהמציא סיפורים ודמויות, ואהבה מאד כל מה שקשור בטבע וחיות (ועדיין), החיבור דיי ברור. ציירתי כל הזמן, ומאז שאני זוכרת את עצמי, נושא הציור העיקרי שלי היה בנות ונשים.

בשלב מסויים התאהבתי בדמויות האנימה והעתקתי תמונות של דמויות שמצאתי באינטרנט (כשהיה לי כבר אינטרנט בכל אופן), ואני חושבת שלא במודע, הסדרה הזו השפיעה עליי מאוד כמאיירת.

מריאנה רסקין, בהשראת האסופית - אן מאבונלי מאת לוסי מוד מונטגומרי

מריאנה רסקין, בהשראת האסופית – אן מאבונלי מאת לוסי מוד מונטגומרי


נורית גרוס // פצפונת ואנטון

בילדותי קראתי את רוב ספרי אריך קסטנר, ופצפונת ואנטון היה האהוב עליי מכולם. כילדה סירבתי לקרוא אותו כי לא התחברתי לשמות של הדמויות. בסוף נשברתי, קראתי ומאוד התחברתי לחברות ולנאמנות של הילדים אחד לשניה ולתחושת ההרפתקה בטיולים שלהם בלילות (וגם לתעלומה).

הכריכה של הספר והאיור של וולטר טרייר חקוקים לי בראש מאז ומתמיד והיה קצת קשה לשחרר ממנה. יש באיור שלי איזו מחווה לכריכה הזאת. ציירתי כל מיני ציורים נפרדים שהמחישו רעיונות כלליים ואוביקטים שהייתי רוצה שיופיעו באיור עצמו, ומתוכן שיחקתי באלמנטים ובניתי את האיור הסופי.

נורית גרוס, בהשראת פצפונת ואנטון מאת אריך קסטנר, הוצאת אחיאסף

נורית גרוס, בהשראת פצפונת ואנטון מאת אריך קסטנר, הוצאת אחיאסף


זאב אנגלמאיר // הנסיך הקטן

ציירתי את הנסיך הקטן לעיתון ״עכבר העיר״ בשנת 2000, כשנפתחו חנויות קעקועים בכל מיני מקומות בתל אביב. את השלט, כולל המדרכה, צילמתי בחנות קעקועים בנחלת בנימין. איירתי את הנסיך מגיע למקעקע ומבקש ״צייר לי כבשה״, כנראה המשפט הכי קלישאתי בספר.

הכי נהניתי לאייר ולצבוע בצבעי מים רוסיים את הקעקועים שמכסים את זרועו של המקעקע, כולל פופאי. האיור הוגדל על ארונות סעף בהרצליה, הדפסתי אותו ככרזות, מגנטים ואפילו רקמות, שרקמו ארבעה קשישים בנפאל.

לפני כמה שנים רכשו העתק למוזיאון סיינט אקזופרי בליון, צרפת, שיש בו המוני וריאציות של הנסיך קטן. איור הנסיך הקטן הופיע בתערוכות שונות, בין היתר בתערוכת יחיד שלי בבית הישראלי בפריז, וכן בספר ״בצלאל 100״ (דוד טרטקובר וד״ר גדעון עופרת) הסוקר את מאה שנות האקדמיה.

במהלך השנים הנסיך הקטן הופיע כמה פעמים ביצירות שלי. באחת מהן שאיירתי לעיתון העיר, הוא הזמין סיח קטן בשיפודיה (שפד לי כבשה) ובאחת הוא מבקש מהצורר ״צייר לי כבשן״.

זאב אנגלמאיר, בהשראת הנסיך הקטן מאת אנטואן דה סנט־אכזופרי. איור מתוך הספר אנגלמאיר, הוצאת עם עובד

זאב אנגלמאיר, בהשראת הנסיך הקטן מאת אנטואן דה סנט־אכזופרי. איור מתוך הספר אנגלמאיר, הוצאת עם עובד


נטלי פודלוב // כיפה אדומה

שינוי הנרטיב של הסיפור כיפה אדומה מאפשר מבט שונה על הדמויות הראשיות של הסיפור. פתאום זאב הוא לא אויב וגם לא מטאפורה לאדם זר, שאסור לדבר איתו, אלא חיה מגנה, שומרת, שהופכת לחברה הטוב של הילדה, הכיפה האדומה, מה שהופך את הסיפור להומני ומקושר לימינו. האיור עשוי בטכניקת מונופרינט על נייר צבעוני. זהו הדפס השלישי בסדרת המונופריט ועליו נבנה האיור.

נטלי פודלוב, בהשראת כיפה אדומה, אגדת עם עתיקה שנכתבה לראשונה על ידי שארל פרו

נטלי פודלוב, בהשראת כיפה אדומה, אגדת עם עתיקה שנכתבה לראשונה על ידי שארל פרו


סתיו עסיס // כיפה אדומה

הסיפור של כיפה אדומה פורסם לראשונה בסוף המאה ה־17 בידי הסופר שארל פרו, וכ־150 שנים מאוחר יותר בידי האחים גרים לגרסה הידועה כיום. לגרסת האחים גרים יש סוף שונה לאגדה: הצייד מחלץ את כיפה אדומה מתוך בטן הזאב ולאחר מכן יש חזרה על הסיפור עם זאב נוסף, והפעם כיפה אדומה וסבתה מצליחות להערים על הזאב.

בחרתי להתמקד באיור שלי בגרסה שבה כיפה אדומה וסבתה מערימות על הזאב. אפשר לראות את כיפה אדומה גונבת את תשומת ליבו של הזאב על ידי עצם שהיא מחזיקה ועומדת לזרוק אותה לסבתה לכדי משחק מסירות בינן לבית הזאב (ובכך מונעת את התמקדותו של הזאב בה ובסבתה), ואילו מקומו של הצייד הגבר שולי מאד באיור גם מבחינת הגודל וגם מבחינת התנועה שלו.

בחרתי לאייר את הזאב באיור, על אף גודלו, בצורה כזו שידמה למעין כלב גדול ואולי כך לנסות להקטין או ״לנחמד״ את הדימוי שלו בעיני הצופים. היה לי חשוב לאייר דווקא את היפוך התפקידים הזה מהגרסה שכולנו מכירים כדי לתת את הכוח ל״ילדה הקטנה״; כדי להראות את כיפה אדומה באור אחר פחות קורבני, ובכך אולי לנסות להזכיר לילדים (ולמבוגרים) שגם להם יש כוח להתמודד אפילו אם עומד מולם משהו הרבה יותר גדול ומאיים מהם עצמם.

סתיו עסיס, בהשראת כיפה אדומה, אגדת עם עתיקה שנכתבה לראשונה על ידי שארל פרו

סתיו עסיס, בהשראת כיפה אדומה, אגדת עם עתיקה שנכתבה לראשונה על ידי שארל פרו


יעל טנדטר // מיץ פטל

״הבית של מיץ פטל עמד בקצה החורשה. היו לו וילונות צהובים, חלונות ירוקים ותריסים אדומים. חיות היער שאלו:״מי הוא מיץ פטל? אבל אף חיה לא ידעה.״ (מתוך מיץ פטל שכתבה חיה שנהב).

תמיד תהיתי למה מיץ פטל התעקש להישאר כל כך מסתורי לגבי זהותו. ומה הקטע עם הבית המצועצע, אם אתה כל כך מנסה לא להתבלט? מה שהוביל אותי למסקנה החד משמעית שמדובר בלא אחר, מסוחר סמים. ברור! ״מיץ פטל״ שם קלאסי לסוחר. והחרדה משני השוטרים האנדר קאבר המתצפתים על ביתו – הלא הם האריה והג׳ירפה? זה באמת מסביר הכל.

באיור ניסיתי להעביר את אווירת ההתבצרות וההתבודדות בבית (דיי מוזנח) תוך שמירה על טכניקה וצבעוניות פופית וילדית, שגם מתייחסת לתיאור הבית בסיפור המקורי. בחרתי לכבד את רצונו של מיץ פטל, ולא לחשוף את זהותו, אלא רק בחלקים :־)

יעל טנדטר, בהשראת מיץ פטל מאת חיה שנהב, הוצאת עם עובד

יעל טנדטר, בהשראת מיץ פטל מאת חיה שנהב, הוצאת עם עובד


סהר מור // מקס ומוריץ

בילדותי היו מעט מאוד ספרי ילדים שמציגים שובבבות גרוטסקית שכזאת מלאה הומור שחור, כמו במקס ומוריץ של וילהלם בוש. השילוב של האיורים המשעשעים, החריזה של הטקסט לצד הסיפור שלעיתים היה מעט קיצוני, הצחיקו וריגשו אותי נורא כילד. ככה דמינתי את מקס ומוריץ מתבגרים והופכים לנערי פאנק גרמנים.

התרנגולים על העץ הוא הסיפור הראשון שבו מקס ומוריץ קושרים מלכודות על העץ ובכך גורמים למותם של כל תרנגולותיה של האלמנה הזקנה. היום הפך ללילה, והמורה המיתולוגי שלהם ״מר למפל״ עדין מהדהד בראשם.


יוצאים מהספרים
פלא, פסטיבל ספרי הילדים
אוצרות: סטודיו SundaySky
טרמינל עיצוב בת ים
השקה: יום ה׳ 8.6  בשעה 18:00

סהר מור, בהשראת מקס ומוריץ מאת וילהלם בוש, הוצאת כינרת זמורה דביר

סהר מור, בהשראת מקס ומוריץ מאת וילהלם בוש, הוצאת כינרת זמורה דביר

*כוכבית מייצגת שדות חובה

תגובה אחת

  1. תהילה בני משה

    כיפה אדומה, נטלי פודלוב
    הדמיון באיור סוחף לאווירה מסתורית וקסומה. שימוש מדהים בצבעים

Comments are closed.

הוסיפו תגובה
מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden