כל מה שחשוב ויפה
גסטון צבי איצקוביץ, בתערוכה בריקדות במגזין III
גסטון צבי איצקוביץ, בתערוכה בריקדות במגזין III

הרשימה המשותפת // 22.6.23

בריקדות במגזין III; רותי הלביץ כהן בגלריה שכטר; שי יחזקאלי בגלריה שלוש; דדה וניצן מינץ בגלריה זימאק; אירה אדוארדובנה, ליאור ווטרמן, שאיה חזן וחביב קפצון במוזיאון תל אביב; סערת מוחות במלון רויאל ביץ׳

בריקדות במגזין III

״בריקדות״, תערוכה קבוצתית של ארבעה אמנים.ות – אבשלום, גסטון צבי איצקוביץ, שחר יהלום וסהאר מיעארי מוצגת במגזין III (אוצרת: כרמית גלילי). התערוכה עוסקת ביחסים שבין התנגדות לבניה. בעוד שהדימויים הוויזואליים האסוציאטיביים שמעלה המושג התנגדות הם של זגוגיות מנופצות, שריפה והרס, הרי שהתנגדות אינה עומדת תמיד בסתירה למבני הכוח. גם כשהיא פועלת נגדם היא חלק מהם, חולקת איתם שיטות, חומרים וצורות, מתקיימת בשוליהם או משכפלת אותם בתוכה. בחודשים האחרונים ההווה הישראלי ממחיש זאת היטב.

בתערוכה יוצגו שתי עבודות הוידאו של אבשלום, שפעל בתחילת שנות ה־90 של המאה הקודמת, בשתיהן בנה מבנה דמוי מרחב ביתי שמספק לגוף הגנה, ויחד עם זאת גם מגביל ומדכא אותו. זהו מבנה צר וקלסטרופובי, שאינו מאפשר מרווח תנועה, ובנוי בדומה למבנים שבהם פועל הכוח, אבל הוא גם המקום שמתוכו מכונן את עצמו אבשלום כאדם מתנגד וכאמן. יחסים בין התנגדות ומבנה מופיעים גם בעבודותיהם של גסטון צבי איצקוביץ, שחר יהלום וסאהר מיעארי, שפועלים בישראל היום. עבודותיהם עוסקות בהתנגדות כתהליך שיש לבנות אותו קודם כל באופן פנימי. גבס, קרטון, ברזל ובטון הופכים בעבודותיהם למסמן כפול, הן של הדיכוי הן של ההתנגדות לו, ונבדק הגבול הדק והמתעתע בין שניהם.

שחר יהלום. צילום: מ״ל

שחר יהלום. צילום: מ״ל


רותי הלביץ כהן בגלריה שכטר

״אל תפגעי בי לעזבך״, תערוכת יחיד לרותי הלביץ כהן, תפתח הערב (22.6) בגלריה שכטר בנווה שכטר (אוצר: בר ירושלמי). בתערוכה חוזרת הלביץ כהן לעיסוקה המתמשך בכתיבת יומנים, תוך שימוש בטקסט המקראי והסבתו. בעבודתה היא בוחרת משפטי מפתח ממגילת רות ומגיבה אליהם ברישום, בציור בווידאו ובסאונד. באמצעות פירוק הטקסט המקורי וחיבורו מחדש, היא משכתבת את הנרטיב הנשי המקראי ויוצרת טקסט אישי, שמדגיש סוגיות הנוגעות ליחסים המורכבים שבין אם לבתה, בין הקראה לשמיעה, ובין טקסט לגוף המבטא אותו.

רותי הלביץ כהן, ״רות״ בגלריה שכטר

רותי הלביץ כהן, ״רות״ בגלריה שכטר


שי יחזקאלי בגלריה שלוש

״צל בצלע הר״, תערוכת יחיד לשי יחזקאלי, תפתח הערב (22.6) בגלריה שלוש (אוצרת: נירה יצחקי). בתערוכה מציג יחזקאלי גוף ציורים חדש שמרחיב את הלקסיקון המזוהה עימו. המוטיבים היהודיים־גלותיים או האוריינטליסטים שאפיינו את עבודותיו הקודמות מפנים את מקומם לעיסוק בחלליו הפנימיים של הציור, בין אם אלו נמתחים לאורך ספינה שוקעת, טיפוס על הר או זרוע קבורה באדמה, בין אם הם נפרשים לרוחב פרגודים ודלתות רוחשי רוחות, ובין אם הם מזדקרים החוצה, אל הצופה, כדימוי יחיד על רקע מטופל.

בין כל אלו נעים צללים שממוססים את מוצקות הדימוי לכדי פעילות חסרת מנוחה, לעד כלואה בין ארבע צלעות הציור. שם התערוכה, שיכול לרמז על סכנה בלתי נראית כמו גם על פיסת נחמה ביום חם, מהדהד בתערוכה כמעין מצלול קומי־טרגי. עבור יחזקאלי, הצל, אותה טכניקת ציור ראשונית לייצור אשליית עומק, מאפשר דווקא לעסוק בלחשים ובציתותים, כלומר להקשיב לציור.

שי יחזקאלי בגלריה שלוש. צילומים: יגאל פרדו

שי יחזקאלי בגלריה שלוש. צילומים: יגאל פרדו


דדה וניצן מינץ בגלריה זימאק

״העין היא דלת״, תערוכה זוגית לצמד האמנים ניצן מינץ ודדה תפתח הערב (22.6) בגלריה זימאק (אוצר: ירון הרמתי). השניים – יוצרים רב־תחומיים, שותפים לחיים וליצירה ואמני רחוב הפועלים בארץ ובעולם – מציגים גוף עבודות חדש ורחב היקף שיצרו במשותף במהלך השנה החולפת. נקודת המוצא לפעולה האמנותית המבוססת על ארכיון העבודות של הזוג הייתה חורבן בית: לצמד, שחיים ויוצרים בארבע השנים האחרונות בסטודיו בדרום תל אביב ששיפצו במו ידיהם והמירו מבית בושת נטוש לאטליה־בית מגורים, נודע השנה כי יאלצו לעזוב את ביתם בשל העלאה דרסטית של מחיר השכירות.

בדומה לצעירים רבים אחרים שיוקר המחייה דוחק החוצה מן העיר, גם מינץ ודדה חשו חסרי אונים נוכח מצב התלישות שנקלעו אליו בעל כורחם. את הזעם, התסכול והייאוש הם המירו לכדי מהלך יצירתי קיצוני ואמיץ במיוחד: השניים פנו אל כל גופי העבודות הישנים שלהם שאיחסנו במחסן ביתם, גרסו והשמידו את מרבית העבודות והשתמשו בהן כחומרי גלם ליצירות החדשות שמוצגות עתה בתערוכה זו.

דדה וניצן מינץ, אבודים. צילום: ירון הרמתי

דדה וניצן מינץ, אבודים. צילום: ירון הרמתי

דדה וניצן מינץ, פנו דרך עם פלסטרים. צילום: ציקי אייזנברג

דדה וניצן מינץ, פנו דרך עם פלסטרים. צילום: ציקי אייזנברג


birds

אירה אדוארדובנה, ליאור ווטרמן, שאיה חזן וחביב קפצון במוזיאון תל אביב

״דרך הברזל״, תערוכת יחיד לאירה אדוארדובנה (אוצרת: רז סמירה); ו״פה פעור״ – תערוכה משותפת לליאור ווטרמן, שאיה חזן וחביב קפצון (אוצרת: עדי דהן) מוצגות במוזיאון תל אביב. אדוארדובנה מציגה מיצב וידיאו שבו היא חוזרת אל הלילה בו עזבה עם משפחתה את אוזבקיסטן, בדרך לישראל. במיצב היא משחזרת מזיכרונה את תא הרכבת ומציבה בו מחדש את משפחתה ושחקנים אחרים. היא מביימת אותם, מצלמת, ומספרת להם את כל שעתיד לקרות להם בשנים לבוא. צער הפרידה והחשש מהלא נודע משתקפים בערוץ נוסף, מקביל, המורכב מצילומי סטילס שחור לבן הלוכדים את הבעות פניהם של המשתתפים בדרמה.

התערוכה ״פה פעור״ עוסקת בדיבור, מרגע הופעתו של הקול האנושי, דרך התגלגלותו במשך אלפי שנים לשפה, ועד העתידים האפשריים שלו אל מול המכונה המדברת. התערוכה עולה בזמנים של סערה פוליטית ותאוצה טכנולוגית, בתקופה שבה הקול האנושי ניצב בפני שינויים אדירים. פייק ניוז, רטוריקת כאוס מפלגת ואמיתות אלטרנטיביות שנוצרות במקביל לניסיונות לכונן קודים תקינים פוליטית של דיבור. התערוכה מעלה את הדחיפות להתבונן בקולו של היחיד בתוך קולות ההמון, להטות אוזן אל הקול האחד בין הקולות הרבים ולהפנות את הקשב אל אותו קול אנושי בודד שמראש נמצא בתודעה של ריבוי. משתתפים.ות: ליאור ווטרמן, שאיה חזן וחביב קפצון

אירה אדוארדובנה, מתוך דרך הברזל

אירה אדוארדובנה, מתוך דרך הברזל

שאיה חזן, הבל פה

שאיה חזן, הבל פה

ליאור ווטאמן, המת שלא נולד. צילום: דניאל חנוך

ליאור ווטאמן, המת שלא נולד. צילום: דניאל חנוך

חביב קפצון, האסטרונאוט העירום

חביב קפצון, האסטרונאוט העירום


סערת מוחות במלון רויאל ביץ׳

״סערת מוחות״, תערוכה קבוצתית מוצגת במלון רויאל ביץ׳ תל אביב (אוצר: שרון תובל). התערוכה מציגה יצירות המטפלות בתהליך הולדתה של הבינה המלאכותית, ומבררת את השפעתה. זוהי תערוכת האמנות העשירית במלון מרשת ישרוטל. היא משתרעת על מרחבי המלון ובוחנת את ההולדת הבינה המלאכותית והשפעתה על תפיסת האדם והיצירתיות.

רוב העבודות המוצגות נוצרו במיוחד לתערוכה. חלקן מפנות את הקהל לתכנים דיגיטליים וחלקן יצירות פיסול המחזקות את מעשה ידי האדם, הטעון בערכי תרבות היסטוריים, המושלכים את העתיד. משתתפים.ות: אריאלה ורטהיימר, אבינועם שטרנהיים, אביב לה־עוז כליף, אדר מיכאל סגלי, גיא און, גל בר אדון, הילה ליזר בג׳ה, ורדי בוברוב, יונתן אולמן, יעל ברונר רובין, שי עיד אלוני ושרן אלרן.

הילה ליזר בג׳ה. צילום: גיא יחיאלי

הילה ליזר בג׳ה. צילום: גיא יחיאלי

אבינועם שטרנהיים. צילום: גיא יחיאלי

אבינועם שטרנהיים. צילום: גיא יחיאלי

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden