כל מה שחשוב ויפה
הילי שלו. צילומים: מל
הילי שלו. צילומים: מ״ל

הילי שלו // Home Videos

במהלך לימודי האמנות שלה ברוד איילנד, הילי שלו התאהבה גם בעיצוב רהיטים, והיום היא עוסקת בשני התחומים במקביל. בפרויקט הגמר של התואר הראשון היא עוסקת בזיכרונות ילדות, שרבים מהדימויים שלהם מגיעים מתוך סרטוני וידיאו משפחתיים

בחודש מאי סיימתי את לימודי התואר הראשון (BFA) בציור בבית הספר הגבוה לעיצוב ברוד איילנד, Rhode Island School of Design (RISD, ובסוף הקיץ אחזור לפרובידנס, רוד איילנד, לשנת הלימודים החמישית שלי שם, כדי לסיים גם תואר בעיצוב רהיטים. פרויקט הגמר שלי מורכב בעיקר מציורי שמן, ומתמקד בזיכרון ונוסטלגיה. ציורים רבים נעשו בעקבות פריימים מתוך סרטי וידאו משנות ילדותי (ומתוך סרטי 8 מ״מ של הוריי). בנוסף לעבודות הציור, אני עוסקת בפיסול ובעיצוב רהיטים, בעיקר בעץ.

התחלתי את לימודיי בשנת 2019, וההחלטה להוסיף תואר בעיצוב רהיטים הבשילה אצלי בתקופת הקורונה. בהתחלה חשבתי להוסיף תואר בפיסול, אבל ביקור אחד בתערוכת הבוגרים של המחלקה לעיצוב רהיטים גרם לי לשנות כיוון. העבודות היו נועזות, מעוצבות בקפידה ועשויות ברמה טכנית גבוהה. בו במקום החלטתי שזה מה שאני רוצה ללמוד. וככה, בשנתיים האחרונות, דילגתי בין הסטודיו לציור לבין הנגרייה, כששני התחומים מזינים זה את זה.

הילי שלו. צילומים: מל

הילי שלו. צילומים: מל

התשוקה שלי לציור החלה בגיל צעיר מאוד. גדלתי בניו יורק, מוקפת באמנות. הלכתי לחוגי ציור מגיל צעיר. מורתי האהובה בתקופת בית הספר היסודי, Janice Russell, לימדה אותי את החשיבות שבהעתקה של עבודות של מאסטרים מדורות קודמים. כשחזרנו לארץ למדתי אמנות בתלמה ילין. המשכתי לצייר ולרשום, בעיקר אנשים, ותמיד מתוך התבוננות.

במקביל התאהבתי בפיסול והוספתי לרפרטואר עבודה בעץ, בגבס ובספוג. בחופשות הקיץ חזרתי לניו יורק, שם הייתי מציירת בסדנה של אמנית הפורטרט שרון ספראנג (Sharon Sprung), ציירת ידועה, שבין היתר נבחרה לצייר את הדיוקן הרשמי של מישל אובמה לאוסף הבית הלבן. בסטודיו שלה ב־Art Students League of New York למדתי לראשונה טכניקות ציור בשמן וציור פורטרטים מהתבוננות. ובהמשך חזרתי לארצות הברית בעקבות אחותי הגדולה. היא הלכה ללמוד אסטרופיזיקה בפרינסטון, אבל לי היה ברור שאני הולכת ללמוד אמנות. ביקרתי בכל בתי הספר המובילים, ובסוף החלטתי על RISD.

העבודות שלי מבוססות על יחסים – אם אלה האתגרים שחוויתי כילדה מתבגרת ולא תמיד שייכת, או היחסים שמעולם לא היו לי עם בני משפחה שכבר אינם בחיים. אני נמשכת לחוויות האמיתיות (או המדומיינות) של הדמויות, ולעיתים שואבת השראה מתוך הזיכרון האישי

תהליך הציור שלי מושתת על התבוננות. התבוננות בחיים, התבוננות בתצלומים ובסרטי וידיאו. אני מצויה בחיפוש מתמיד אחר יופי שלגביי מתגלה בעיקר במרחב האימהי או הביתי, ברגעים עדינים של רוך ונתינה. באמצעות ציורי פורטרט אני יוצרת דיאלוג ביני, בין הצופים, ובין דמויות שאני מציירת. העבודות שלי מבוססות על יחסים – אם אלה האתגרים שחוויתי כילדה מתבגרת ולא תמיד שייכת, או היחסים שמעולם לא היו לי עם בני משפחה שכבר אינם בחיים. אני נמשכת לחוויות האמיתיות (או המדומיינות) של הדמויות, ולעיתים שואבת השראה מתוך הזיכרון האישי.

בסדרת ה״וידיאו הביתי״ (Home Videos) שלי אני מציירת בקפידה סצנות ומרחבים ביתיים, ולמרות שקל לי לשקוע בנוסטלגיה ובהעלאת זיכרונות, אני משתדלת להסתכל בסרטי הווידיאו במבט ביקורתי. אני מוקסמת מהפסיכולוגיה של ילדות והורות, ולעיתים קרובות אני מוצאת פריים שפותח אשנב להבנת מצבם הרגשי של הדמויות באותו הרגע: האם הן מהורהרות או עצובות? האם הן מאושרות וכלל אינן מודעות לנוכחותה של המצלמה?

כשאני מציירת מהתבוננות בתמונות וסרטי וידיאו, חלק משמעותי בתהליך מוקדש לבחירת מקור ההתייחסות. אני מקדישה שעות רבות לחיפוש באלבומי תמונות ובסרטים ביתיים, ולא פעם שוכחת שאני מחפשת מקור לעבודה ושוקעת בנוסטלגיה. אני בוחרת ברגעים שמשקפים בצורה הברורה ביותר את מה שאני מנסה להביע בעבודה הספציפית. לפעמים אני מפוקסת על התאורה, לפעמים על המבט של הדמויות, ולפעמים על הקומפוזיציה.

הילי שלו, תערוכת הבוגרים ברוד איינלנד

עבודות הריהוט והפיסול שלי מצויות בשיח מתמיד עם הציורים שלי. הן עוסקות בתמות דומות, אבל מאפשרות לי יותר מרחב להתנסות ולהשתעשע. היות שיצירה בתלת ממד היא חוויה חדשה יחסית עבורי, אני מרגישה הרבה פחות לחץ להצטמצם לתוך מסגרת נוקשה של אסתטיקה

לעתים אני יוצרת בעצמי את התצלום שממנו אצייר. במקרים כאלה, תהליך החיפוש והאוצרות מתחלפים בהעמדה ובימוי של המודלים והעזרים ואני הופכת גם לבמאית, צלמת ואוצרת. כמו לדוגמה בפורטרט של ג׳ניס, מורתי הראשונה לציור.

שתי המטרות המיידיות שלי בציור הן לשפר את היכולת הטכנית, אבל גם להעמיק את השפה הרעיונית. אני שואפת לצייר באופן יותר מדוייק, יותר ריאליסטי ויותר מכוון. השאיפה המתמדת לשיפור היכולת הטכנית מהווה חלק משמעותי מהעיסוק שלי בציור. אני שואבת השראה ממאסטרים קדומים – ורמיר, קרוואג׳יו, סארג׳נט, וגם ממאסטרים ישראלים עכשוויים – דוד ניפו, ישראל הירשברג, אורית אקטע – שמלבד סגנונותיהם הריאליסטים הרבגוניים, עוסקים גם באופנים שונים בזהותם כישראלים וכיהודים. אני סקרנית לגבי התפקיד שמצלמת הסטילס ומצלמת הווידאו ממלאות ביחס לציור מהתבוננות. אין לי צורך להתחרות באותם מכשירים, אלא להשתמש בהם ככלי עבודה.

birds

עבודות הריהוט והפיסול שלי מצויות בשיח מתמיד עם הציורים שלי. הן עוסקות בתמות דומות, אבל מאפשרות לי יותר מרחב להתנסות ולהשתעשע. היות שיצירה בתלת ממד היא חוויה חדשה יחסית עבורי, אני מרגישה הרבה פחות לחץ להצטמצם לתוך מסגרת נוקשה של אסתטיקה. בנוסף, אני יכולה להתנסות במגוון חומרים, בין אם זה עץ, מתכת או טקסטיל, ולאתגר את עצמי מבחינה יצירתית. הדגש שלי כרגע הוא על שילובם ועל שיפורם של שני התחומים, כך שימשיכו להתקיים בקווים מקבילים של נרטיב ומרחב. בעוד שהאחד מתמקד בילדות שלי, האחר מאפשר לי למעשה לחקור את ההשתאות הילדותית. לאחרונה התחלתי להתנסות בטכניקת גילוף בעץ. אני מקווה להמשיך לפתח את הטכניקה הזאת, במיוחד בשנה הבאה במחלקה, וגם מתכוונת להתחיל לעבוד בשיש.

בעבודתי אני מתרפקת על כמיהה לחברויות מהעבר, חדרי שינה משנות ילדותי, וזיכרונות מתוקים־מרירים. באמצעות היצירה, אני יכולה להוקיר אותם ולהעניק להם גשמיות. אני מנתחת באופן מסוקרן ומלא אהבה רגעים ומרחבים סנטימנטליים, כמעשה של התבוננות פנימית. למרות הגעגוע שלי לעבר (אמיתי ומדומיין) , ולרגעי הקסם של הילדות, העיסוק שלי מאפשר לי להפוך געגוע להכרת תודה ומקור של תקווה לעתיד.


מדור הגשות כולל חומרים שהתקבלו במערכת פורטפוליו. שלחו לנו סיפורים חדשותיים, מידע בלעדי ופרויקטים מעניינים ותקשורתיים. פרטים נוספים בעמוד ההגשות שלנו

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden