כל מה שחשוב ויפה
נעמי אבליוביץ בגלריה ארטורה. צילומים: מ״ל
נעמי אבליוביץ בגלריה ארטורה. צילומים: מ״ל

הרשימה המשותפת // 22.2.24

שקר מתוק בגלריה ארטורה; נטע לאופר במוזיאון תל אביב; וחוזר חלילה בגלריה לאמנות רמות מנשה; הפרעות בקצב הלב בסדנת ההדפס ירושלים; פתח דבר במרכז ספיר בירושלים; ירדנה ארזי בגלריית המשכן חולון

שקר מתוק בגלריה ארטורה

התערוכה ״שקר מתוק״ שמוצגת בגלריה ארטורה בעמק חפר (אוצרת: מיכל קרסני) מבקשת לפענח את ההיבטים התרבותיים המורכבים שמקצתם מהווים את הקודים המפורשים והסמויים לאוכל מתוק. העבודות מציעות התבוננות יצירתית ומקורית על הסוכר כחומר גלם ואמצעי להקצנת התחושות, התרפקות על חוויות ילדות לצד תסכול, רגשות אשם, התמודדות עם דימוי גוף ודחייה חברתית.

מעמדו הדואלי של הסוכר מהווה מפתח להבניית המתח בין העבודות הפזורות בחלל הגלריה: נעלי עוגה, סוכריות רעל, קינוחים עשויים נייר ליטוש, גופיה אכילה, דיוקן מפוסל בממתקים, תפוזים שרופים, ענני צמר גפן מתוק וארנבי מאיימים – מבקשים לתפוס את תשומת הלב. לצד ההרס, התעתוע והנזק שהסוכר גורם, הממד החזותי שלו מלהיב ומרתק. יש לו את כל הסיבות להיות אטרקטיבי וייחודי, חושני, יפה, מלא תשוקה וטעים.

רותם נחום בגלריה ארטורה. צילומים: מ״ל

רותם נחום בגלריה ארטורה. צילומים: מ״ל

גבי זלצמן

גבי זלצמן

אורלי מונטג

אורלי מונטג


נטע לאופר במוזיאון תל אביב

״אורות רחוקים״, תערוכת יחיד לנטע לאופר, זוכת פרס לורן ומיטשל פרסר לצילום ישראלי, מוצגת במוזיאון תל אביב (אוצרת: מירה לפידות). עבודתה של לאופר מאופיינת בעיסוק מרתק, אינטליגנטי ורגיש בבעלי חיים ובצמחים. היא יוצרת דימויים עוצמתיים בסטילס ובווידיאו, תוך שימוש באמצעים מגוונים כמו מצלמות לראיית לילה ומצלמות אבטחה, לצד צילום מסורתי יותר.

לאופר נוגעת בנושאים החשובים של זמננו – החל בבחינת השפעת גבולות מעשה ידי אדם על החי והצומח, וכלה בשאלות אוניברסליות על חותמה של הפעילות האנושית בסביבה. היא מפנה את מבטה לבעלי חיים ולצמחים עם סקרנות אינסופית, סבלנות ומוּדעות ביקורתית חריפה. היא סורקת את המרחב הישראלי המסוכסך, מתקרבת לגבולותיו הפיזיים ומצביעה על הגבולות השקופים שבו.

נטע לאופר במוזיאון תל אביב. צילומים: מ״ל

נטע לאופר במוזיאון תל אביב. צילומים: מ״ל


וחוזר חלילה בגלריה לאמנות רמות מנשה

התערוכה ״וחוזר חלילה״ שתפתח בשבת (24.2) בגלריה לאמנות בקיבוץ רמות מנשה (אוצרות: יונית קדוש וסימה מאיר), נאצרה באופן ספונטני בהשפעת האנומליה השוררת בתקופה זו. המקורות שאליהם מתייחסות העבודות בתערוכה משתרעים מהמרחב הגאוגרפי של אגן הים התיכון ואל המרחב הווירטואלי של האינטרנט והרשתות החברתיות.

היצירות נוצרו בטווח של כעשרים שנים, על ידי אמנים בני דורות שונים. יצירה אחת בלבד מתייחסת ישירות לאירועי ה־7 באוקטובר. העיסוק במאבק ובכוח קיים בכל היצירות. מאבק כמעט ללא תקווה ללא סוף, החוזר וחוזר וחוזר חלילה.

דורית רינגרט בגלריה לאמנות רמות מנשה. צילומים: אבי חי, מ״ל

דורית רינגרט בגלריה לאמנות רמות מנשה. צילומים: אבי חי, מ״ל

דועא בסיס

דועא בסיס

אברהם אילת

אברהם אילת


birds

תערוכות חדשות בסדנת ההדפס ירושלים

שתי תערוכות חדשות ייתפחו הערב (22.2) בסדנת ההדפס בירושלים. הראשונה, ״הפרעות בקצב הלב״ (אוצרת: מרב סלומון), מציגה עבודות של שבע אמניות־מאיירות שעבדו בסדנה בין השנים 2012-2024. לכל אחת מהאמניות כתב יד צורני ותוכני מובחן ונבדל. הפרעות בקצב הלב מתבוננת בעבודות ההדפס של השבע, כגוף עבודה ייחודי בעל מאפיינים משותפים הנובעים מהקשר בין אמנות ההדפס ואמנות האיור. התערוכה עוסקת במתח שבין שליטה ואובדן שליטה, ובין תרבות מאורגנת לפראיות מתפרצת. בשבע העבודות בתערוכה ניכרים אבני הפינה של הפעולה האיורית- תגובה להקשר חיצוני, המשגה ויזואלית של היגד פואטי או סיפור חזותי, שפה סגנונית הנטועה בתוך תחביר צורני מובחן.

השנייה, ״חלום צלול״ (אוצרת: מירב המבורגר), עוסקת בתחום הלימינלי שבין עוררות וחלום, מציאות ופנטזיה. היא מאתגרת אותנו לחקור את עומק התודעה ולהכיל את מורכבויות החוויה האנושית. היצירות בתערוכה מזמינות אותנו אל תוך עולמות הדמיון הצבעוניים שנוצרו על ידי האמנים. דרך ההדפסים, הציורים הפסלים ועבודות הווידאו, נראה כי אנו נכנסים אל תוך הפנטסטי והמשעשע, אך במבט מעמיק נוכל להבחין בדמויות נסתרות, מעשים מטלטלים וחרדה קיומית.

חן וינר, סדנת ההדפס ירושלים. צילומים:

חן וינר, סדנת ההדפס ירושלים. צילומים: מ״ל

ג׳ודית אשר

ג׳ודית אשר

אלעד רוזן

אלעד רוזן


פתח דבר במרכז ספיר בירושלים

התערוכה ״פתח דבר״ תפתח ביום שלישי (27.2) בסטודיו משותף במרכז ספיר בירושלים. שש האמניות, בוגרות השלוחה החרדית של בצלאל, פועלות בחלל הסטודיו, הן נפגשות בגופן וביצירתן קרוב לשש שנים. הן פועלות במדיומים שונים ומתוך עולמות תוכן נפרדים, אך העבודות כמו צומחות מאותו בית גידול.

בתוך הסטודיו נבנה חלל ביניים, קונסטרוקציית עץ שמתפקדת כחוצץ־מתווך. מבנה העץ יוצר חלל בתוך חלל; כזה שמבקש להחזיק את האינטימיות של הסטודיו, שבו יצירת האמנות עוד מתגלגלת ומשתנה, ובד בבד את המוחלטות של חלל התצוגה, שמסמן את עבודת האמנות כאובייקט וכצורה. זה מרחב תצוגה שמעמיד את הבין לבין; לא בחוץ לא בפנים; לא סטודיו לא חלל תצוגה. היצירה מובלת משולחן העבודה ונתלית על קונסטרוקציית העץ; יוצאת החוצה, אך גם נשארת עוד קצת פנימה. נחה במרחב המאפשר לה לשוחח ולהציג את עצמה; מבלי שאיש יקבע אותה, מבלי שאיש יכפה עליה את מילותיו.

שירה בן אליהו, השלוחה החרדית של בצלאל. צילומים: חלי יוזביץ׳

שירה בן אליהו. צילומים: חלי יוזביץ׳

רחל רבינוביץ׳

רחל רבינוביץ׳


ירדנה ארזי בגלריית המשכן חולון

״הביתה – ירדנה ארזי: התערוכה״ – מוצגת בגלריית המשכן בית מאירוב בחולון (אוצר: רפי וזאנה), ומציעה מבט מעניין על ירדנה ארזי – דרכה, עשייתה האומנותית, האופנה והלבוש שהפכו לסימני ההיכר שלה והשפעתה על התרבות הישראלית. במשך שישה עשורים של פעילות מוזיקלית התבססה ירדנה ארזי כאומנית בולטת, אהובה, מצליחה ולאומית, שמלווה את מדינת ישראל ואת הרגעים החשובים בתולדותיה ומשלבת בין שירת עם למוזיקה פופולרית.

התערוכה יוצאת למסע בתחנות חייה של ירדנה ארזי מילדותה בקיבוץ כברי ובחיפה ועד לבמות הגדולות והקריירה המפוארת שלה, דרך ספסלי אוטובוס, להקת הנח״ל, כיסא המנחה בטלוויזיה, עם הצמות, העיניים וכל המלמלות, ובעיקר דרך התחנות המוזיקליות שהן פס הקול של חיינו כאן.

פרח ראובן, גלריית המשכן חולון. צילומים: רן יחזקאל, רפאל וזאנה

פרח ראובן, גלריית המשכן חולון. צילומים: רן יחזקאל, רפאל וזאנה

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden