כל מה שחשוב ויפה
מתוך התערוכה ״צעד אחד אחורה שלושה צעדים קדימה״. צילום: דב גנשרוא
מתוך התערוכה ״צעד אחד אחורה שלושה צעדים קדימה״. צילום: דב גנשרוא

מגלים אוצרות // מיכל מור

אוצרת האוניברסיטה העברית, מיכל מור, אמונה על תערוכות בגלריות ושילוב אמנות ברחבי הקמפוס, על חיבורים בין אמנים וחוקרים ועל אוסף האוניברסיטה. בימים אלה מוצגת במרכז המוח בגבעת רם תערוכה הבוחנת את התפתחות השימוש של בני האדם בכלים

הפעם הראשונה

האהבה לאמנות צמחה בבית, עת היינו יושבות אמי ואנוכי זו לצד זו ומנתחות יצירות של גדולי האמנים האירופאים להנאתנו. משם הדרך למחקר, חינוך ואוצרות הייתה מסומנת וברורה. כסטודנטית לתואר ראשון בתולדות האמנות עבדתי במוזיאון חיפה כאוצרת משנה לחינוך מוזיאלי ועוזרת מחקר בתערוכה ״חיפה – דיוקן העיר בציור ובצילום״ שאצר גבריאל תדמור.

במוזיאון ישראל עבדתי כשני עשורים במגוון תפקידים. בין היתר עסקתי בפיתוח ומחקר של תוכניות חינוכיות בתחומי האמנות, הארכיאולוגיה והאתנוגרפיה, למורים ותלמידים ובפיתוח תוכניות לחינוך לאמנות לגיל הרך, בשיתוף משרד החינוך. בשנת 2010 אצרתי את התערוכה הראשונה שלי במוזיאון ישראל: ״יושבים נמוך רואים רחוק״, בשיתוף המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל. התערוכה צמחה בעקבות פנייה אישית שלי למחלקה, מתוך מחשבה שראוי לייצר קשר בין שני המוסדות המובילים בעיר שמייסדם היה בוריס שץ, ובכך להעניק במה לחינוך, אמנות ותצוגה. התערוכה בחנה את מושג השרפרף מנקודת מבט הומוריסטית המוותרת על ההיבט השימושי שלו, תוך שימוש בחומרים טבעיים ומלאכות מסורתיות.

מיכל מור. צילום: יואב דודקביץ'

מיכל מור. צילום: יואב דודקביץ'

״יושבים נמוך רואים רחוק״, אגף הנוער במוזיאון ישראל. צילומים: טל גור

״יושבים נמוך רואים רחוק״, אגף הנוער במוזיאון ישראל. צילומים: טל גור

מאז שנת 2010 אני מכהנת בתפקיד אוצרת האוניברסיטה העברית. מתוקף תפקידי אני אחראית על המרחב החזותי והפעילות האוצרותית של חמישה קמפוסים בארץ. בעבודה אני עוסקת בקשר שבין המחקר האקדמי לנראות בשדה האמנות במוסד ומחוצה לו. באחריותי כאוצרת שתי גלריות מרכזיות – האחת בהר הצופים והשנייה במרכז המוח בקמפוס אדמונד י׳ ספרא שבגבעת רם.

בית הגידול הטבעי שלי היה מוזיאון ישראל וכל תערוכה הייתה חגיגה שלמה של למידה על עיצוב חלל, בניית קונספט ובחירת אמנים. שני אוצרים היוו עבורי מקור השראה: ניסן פרז, האוצר לצילום דאז, וסוזן לנדאו, שהיתה אז האוצרת לאמנות עכשווית ומנכ״לית המוזיאון

העיסוק שלי הוא במגוון נושאים ומדיות של תערוכות. לדוגמה, שיתוף הפעולה עם פרופ׳ דוד שולמן וקבוצת המחקר שלו בהודו, שעוסק בחוויית ההתגלות של ברמין בדרום הודו באזור קרלה. התערוכה, ״התגלות בקרלה: אדירי פוגש את אלוהיו״, מוצגת בימים אלה בגלריה הקטנה בהר הצופים. עוד דוגמאות הן שיתופי פעולה עם מרכז לננומדע וננו טכנולוגיה, עם הפקולטה למשפטים, לימודי סין ועוד. אני אחראית גם על פרויקט אמן אורח בפקולטה למדעי המוח, שם מדי חצי שנה, חובר.ת אמנ.ית לעבודה עם חוקר. לצד אלה אני מטפחת ומפתחת את אוסף האמנות של האוניברסיטה העברית, ברכישה וקבלה של יצירות אמנות, שילוב יצירות במרחבים השונים באוניברסיטה ובפרויקטים נוספים.

היה לי חשוב להטביע חותם בשדה האקדמי בתחום של אוצרות מוסדית וכבר בעבודת המאסטר שלי חקרתי את תפקידו של האוצר באוניברסיטה העברית. בעבודת הדוקטורט ״האוניברסיטה העברית כמרחב של תצוגה: 2000-1918״ בחנתי את קבלת ההחלטות מצד הנהלת האוניברסיטה מאז הקמתה ואת השתקפותן בסוגיית התרבות החזותית והנראוּת החזותית של המוסד עד היום. העבודה משקפת את השינויים בתפיסות המוסדיות שהתחוללו לאורך כמעט 100 שנה, תוך הרחבה לתחומי האמנות, הארכיאולוגיה, מדעי הטבע והמדע המדויק.

התחנה האחרונה

התערוכה ״צעד אחד אחורה שלושה צעדים קדימה״ מוצגת במרכז המוח בקמפוס גבעת רם. התערוכה מציגה את הרעיון שכל בני האדם משתמשים בכלים שפותחו כדי לקדם את הבנתנו כמין, כאורגניזם וכתרבות. הבחירה הייתה לאגד שלושה חוקרים מתחומי דעת שונים לכדי מהלך אוצרותי אחד: פרופ׳ יונתן לוינשטיין ממרכז המוח, פרופ׳ ליאור גרוסמן מהמכון לארכיאולוגיה ופרופ׳ דב גנשרוא מהמחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל.

במהלך שנים רבות חוקר גנשרוא בדרכו כלים פרהיסטוריים ובאמצעות גופו את הישרדות האדם בטבע. סקרנותו הרבה בנושא של דימות כלים פרהיסטוריים, הן בממד האנליטי והן ביכולתו של האדם להפקתם, הביאה לקשר עם פרופ׳ ליאור גרוסמן מהמעבדה החישובית במכון לארכיאולוגיה. במעבדה של גרוסמן פיתחו תוכנה מבוססת על שאלות מחקר, המשמשת לעיבוד וסריקה תלת ממדית של כלים פרהיסטוריים. מטרתם של החוקרים במעבדה היא לתעד ולחשוף מידע על ההומינדים שיצרו אותם, על פי נתונים דיגיטליים של פריטים ארכיאולוגיים.

מתוך התערוכה ״צעד אחד אחורה שלושה צעדים קדימה״. צילומים: דב גנשרוא

מתוך התערוכה ״צעד אחד אחורה שלושה צעדים קדימה״. צילומים: דב גנשרוא

בתערוכה נעשה שימוש בתוכנת Artifact GeoMorph Toolbox 3D לניתוח מקבצי נתונים גיאומטריים־צורניים, המתייחסים למכלולי חפצים ולא לפריטים היחידים. דרך ניתוח נתוני מכלולים אפשר לבחון פנים רבות של דמיון ושוני בין קבוצות בנוגע לטכנולוגיה, כישורים, סגנון, אבולוציה ועוד. המחקר נעשה ע״י ד״ר גדי הרצלינגר כחלק מקבוצה במעבדה לארכיאולוגיה חישובית – ״רותמים את כלי העתיד לטובת חקר העבר״.

במעבדה של פרופ׳ יונתן לוינשטיין, ד״ר נעם סעדון־גרוסמן, פרופ׳ שחר ארזי יחד וצחי אשר – חוקרים את השאלה כיצד מעובד מידע סומטוסנסורי בקורטקס. לשם כך הם מגרים את גופם של משתתפים אנושיים באמצעות מברשת קלה, תוך מדידת תגובות עצביות באמצעות fMRI. הגוף מיוצג בקליפת המוח וכשהמברשת נעה לאורך גוף המשתתף, מוקדי הפעילות נעים לאורך המשטח הקורטיקלי שלהם. תמונות המוח בתערוכה זו מתמקדות בתכונה אחת של תגובות עצביות – הסלקטיביות שלהן. גפי גופי הנבדקים מגורים באמצעות מברשת. לאחר מכן, המידע שהתקבל עובד במודל מוחי.

גנשרוא השתמש בכלי האנליטי הזה באופן שלא נועד לו, כאמצעי ליצירת אובייקטים עיצוביים חדשים. הוא השתמש בתמונות הפעילות המוחיות שנוצרו אך ורק על ידי צחצוח רגליים, כדי ליצור נעליים, ובכך קשר את עיצוב הדפוס הצבעוני המופק למקום הגופני שבו הוא נוצר. חברת סטרטסיס נרתמה לעצב לנו מודלים תלת ממדיים ודו ממדיים של המוח. התערוכה בוחנת את הדמיון הבולט בין תוצרי המחקר החזותיים והאנליטיים של שתי המעבדות, מציעה יצירה של משהו חדש ואת יישומו בעיצוב תעשייתי.

birds

מכל מלמדיי השכלתי

בית הגידול הטבעי שלי היה מוזיאון ישראל וכל תערוכה הייתה חגיגה שלמה של למידה על עיצוב חלל, בניית קונספט ובחירת אמנים. שני אוצרים היוו עבורי מקור השראה: ניסן פרז, האוצר לצילום דאז, שממנו למדתי ליצר חיבורים בין מדיות שונות; וסוזן לנדאו, שהיתה אז האוצרת לאמנות עכשווית ומנכ״לית המוזיאון, שממנה למדתי לבנות חלל ולייצר הקשרים של יצירות מנקודות מבט שונות, לזהות אמנים צעירים בתחילת דרכם ולייצר הקשרים אמנותיים.

תערוכת החלומות

שיתוף פעולה בין מחקרים פורצי דרך בחקר המוח ליוצרים עכשוויים שיביא לתהודה רבה במוזיאונים בארץ ובעולם.

בקרוב אצלך

בשנת 2025 האוניברסיטה העברית תציין 100 שנה לפתיחתה. לרגל האירוע אני מוציאה ספר שישרטט את התפתחות אוסף האמנות של האוניברסיטה לאורך השנים, שמקיים דיאלוג עכשווי עם הסגל המנהלי והאקדמי סביב היצירות. במקביל אני עובדת על אוצרות בבניין חדש שיקום באוניברסיטה.

בחללי התצוגה הקבועים של האוניברסיטה תעלה תצוגה לאמן ישראל רבינוביץ בשיתוף חוקרת המוח פרופ׳ חרמונה שורק, יחד הם יבחנו את הקשר שבין מזור חמלה והתגברות על פחדים, מועקות וחרדות בעקבות ה־7 באוקטובר ובכלל. ובכל יום צץ לו פרויקט חדש.

*כוכבית מייצגת שדות חובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden