כל מה שחשוב ויפה
היטמן. צילומים: סרטי יונייטד קינג
היטמן. צילומים: סרטי יונייטד קינג

״היט מן״: מעט מדי קצב, יותר מדי מילים

ריצ׳רד לינקלייטר, במאי שיש מאחוריו רזומה מרשים, חוזר בסרט חדש אודות שוטר סמוי שמתחזה לרוצח שכיר. גלן פאוול בתפקיד הראשי חורך את המסך, אבל היה נחמד אם היינו רואים אותו (ואת השאר) מדברים פחות ועושים יותר

על המודל הסטרוקטורלי של פרויד שמעתם? לא נשלח אתכם עכשיו לקרוא בוויקיפדיה, אבל בקצרה: פרויד ניתח את נפש האדם וחילק אותה לשלושה גורמים עיקריים – האיד, האגו והסופר אגו. האיד מאכלס בתוכו את כל היצרים שלנו והדחפים הכי קדומים שלנו. האגו תפקידו לשלוט באיד ובעצם לאזן אותנו. הסופר אגו מרכז בתוכו את שניהם.

עכשיו תשאלו למה הקורס המזורז הזה בפסיכולוגיה? כי זה בערך מה שריצ׳רד לינקלייטר מנסה לעשות לנו ב״היט מן״, סרטו החדש שעלה לא מזמן לאקרנים. עכשיו, זה לא שלינקלייטר החליף את המצלמה בספת פסיכולוג נוחה, הוא פשוט משתמש במניפולציות המוכרות שלו כמספר סיפורים כדי ללמד אותנו על היין ועל היאנג שבנפש שלנו; סוג של.

את התסריט כתב לינקלייטר יחד עם גלן פאוול, הכוכב הראשי של הסרט והשם החם והלוהט ביותר של הרגע, יחד עם סידני סוויני. פאוול הוא גארי ג׳ונסון, פרופסור אפרורי בקולג׳. הוא גם מגדל לבדו שני חתולים: איד ואגו (הבנתם?). בנוסף לעבודתו היומית, גארי מתפקד כשוטר סמוי שמתחזה לרוצח שכיר, ומביא למעצרם של אלו החושקים בחיסול הבעל, האמא, הבוס וכן הלאה.

לאט לאט הוא מתמכר לתחושת האדרנלין, מחליף זהויות ומתאהב בתפקידו החדש וגם במדיסון (אדריה ארחונה, ״מורביוס״). היא מבקשת לחסל את בעלה המיזוגן, אבל גארי משכנע אותה פשוט לברוח ממנו. כך הוא מסתבך במסכת שקרים, עד שקורה מה שבדרך כלל קורה בקומדיות כאלו של החלפת זהויות.

לינקלייטר לא רץ קדימה ומעדיף לקחת את הזמן. גם בסצנות שמבקשות ומתחננות לקצת ריתמיות מרעננת, זה מסתיים בצורה עקרה למדי. פועל יוצא – לעולם אל תאמינו לטריילרים

אם אתם מגיעים ל״היט מן״ ויש לכם הכרות מוקדמת עם סרטיו וסגנונו של ריצ׳רד לינקלייטר, אתם יודעים בדיוק לאן אתם נכנסים. מאחורי ליקנלייטר עומדות יצירות מוצלחות כמו טרילוגיית ״לפני הזריחה״, לפני השקיעה״ ו״לפני חצות״, ״התבגרות״ (שאותו צילם במשך 12 שנים) ו״רוק בבית הספר״ – הסרט הכי מיינסטרימי שלו בכיכובו של ג׳ק בלאק. אם ראיתם את הסרטים האלה, או לפחות את חלקם, אתם יודעים שלינקלייטר אוהב דיבורים. ועוד דיבורים. ועוד קצת.

גם ב״היט מן״, הבמאי והתסריטאי האמריקאי לא מתקמצן במילים. סצנות שלמות מתקיימות על טהרת הדיאלוגים. הבעיה היא שלעיתים קרובות מדי הם מתארכים יתר על המידה, וזה לא מוסיף בהכרח לעלילה או למשמעות הרחבה יותר של הסרט.

זה מצטרף לדבר בעייתי אחר: הטריילר של הסרט עלול להטעות מכיוון שהוא ערוך בצורה קצבית. זה משווה לו נופך יותר תזזיתי ורב אירועים. אבל במציאות – זה לא המצב. לינקלייטר לא רץ קדימה ומעדיף לקחת את הזמן. גם בסצנות שמבקשות ומתחננות לקצת ריתמיות מרעננת, זה מסתיים בצורה עקרה למדי. פועל יוצא – לעולם אל תאמינו לטריילרים.

birds

אם אתם חושבים שגלן פאוול הוא רק פנים יפות, תחשבו שוב. האיש שלקח חלק באחד מסרטי הקומדיה הרומנטית הגנריים ביותר (״רק לא אתה״), עולה כיתה ומפגין כאן כישורי משחק טובים מאוד. הוא מצליח להיות כל מיני היטמנים בכל מיני צורות, גוונים, פאות ומבטאים שונים. וואלה, הוא מעולה. הכימיה שלו עם ארחוניה לוהטת וחורכת את המסך. כששני אלה נמצאים יחד בפריים, מומלץ להצטייד במים קרים.

״היט מן״ הוא בסדר, אך לא חף מבעיות. הוא ארוך ללא כל הצדקה ועדיף היה לקצר אותו, כמו גם את הדיאלוגים הרבים שבו, במיוחד כשהם מאבדים מהשנינות ומהחדות שלהם ככל שהם מתארכים. זו לא קומדיה רומנטית רגילה. יש לה קצת וייבים אפלים, אבל מעט מדי. הסוף שלה מאכזב וצפוי. מה שחסר פה הוא המון המון קצב והומור, שהיו יכולים להפוך אותו לסרט מצוין. הכל כבר שם, חבל שאף אחד לא טרח לחבר את הפלאג.


היט מן
בימוי: ריצ׳רד לינקלייטר
115 דקות; ארצות הברית, 2023
3 כוכבים

*כוכבית מייצגת שדות חובה

הוסיפו תגובה

מעבר לתוכן מרכזי, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + zמעבר לסגיר, לקיצור דרך לחצ/י כפתור ALT + x
Silence is Golden