״חומר אפל״: תוצר טוב של ז׳אנר לעוס

גם לפני סאגת המולטיוורס של מארוול וסרטי הקומיקס בכלל, יצירות רבות השתעשעו בשאלות ובתיאוריות של ״האם קיימים יקומים מקבילים לשלנו״. אינסוף התיאוריות על זמן ועל מרחב ועל חורים שחורים, ומה שקורה כשמקפלים אותם אחד לתוך השני, מעסיקים אותנו כל הזמן. זאת אומרת, את המדענים של מכון ויצמן בעיקר.

אחת הסדרות הבולטות שהפכו את עניין חורי התולעת לאישיו והביאה אותו מהמעבדה היישר ללב המיינסטרים היא לא אחרת מ״גולשים בזמן״. הסדרה, בכיכובו של ג׳רי אוקונל, כיכבה על המסכים שלנו בשנים 1995-2000 והציגה לנו חבורה אקלקטית של אנשים שנתקעו בעל כורחם בשיטוט אינסופי ביקומים מקבילים, תוך שהם פוגשים גרסאות שונות ומשונות של עצמם.

זה הביא אותם לתהיות שונות על עצמם ומקומם בעולם והעסיק את הצופים נון סטופ בשאלה הנצחית ״מה אם?״. תת ז׳אנר הדלתות המסתובבות הזה של המדע הבדיוני גולש (הבנתם ת׳בדיחה?) לימינו אנו עם הסדרה ״חומר אפל״, שעונתה הראשונה הסתיימה לא מזמן והיא זמינה לצפייה בשירות הסטרימינג של אפל טיוי+.

ב״חומר אפל״, המבוססת על רומן באותו השם מאת בלייק קראוץ׳ ונוצרה על ידו, אנחנו פוגשים את ג׳ייסון דסן (ג׳ואל אדגרטון), מרצה לפיזיקה במכללה ואיש די אפור. ג׳ייסון נשוי לדניאלה (ג׳ניפר קונלי) ושניהם מתחזקים את צ׳ארלי, בנם המתבגר. לג׳ייסון היו שאיפות כמדען וכגאון פיזי, אבל הוא העדיף לוותר עליהם לטובת חיי משפחה שגרתיים בשיקגו וללמד סטודנטים שרוצים להשלים נקודות זכות אקדמיות בקורס מתיש.

לכל אורכה של הסדרה, קשה שלא להזדהות עם הכאב של ג׳ייסון וגם עם התהיות והמחשבות שלו על מה היה קורה אילו היה בוחר ללכת עם הראש במקום עם הלב ולפתח קריירה מצליחה של פיזיקאי עטור פרסים

לילה אחד ג׳ייסון נחטף על ידי גרסה אחרת שלו, ג׳ייסון 2, שהגיע מיקום מקביל. הוא משליך את ג׳ייסון המקורי ליקום אחר, שם הוא פוגש את אמנדה לוקאס (אליס בראגה). המעבר בין היקומים המקבילים מתרחש בתוך קופסה ענקית שאותה בנה ג׳ייסון 2.

בעזרת הזרקה של חומר מרחיב תודעה, הקופסה מאפשרת מעבר דרך אינסוף דלתות לבחירת המשתמש לעולמות אחרים, שקיומם מושפע מתת המודע של הנוסעים בה. מכאן והלאה, ג׳ייסון ואמנדה יוצאים למסע ברחבי הזמן והמרחב בסגנון ״גולשים בזמן״ מודרנית, כדי להגיע לעולם המקורי שלו ולהציל את משפחתו מגרסת החיקוי הרעה שלו.

בואו נשים את זה רגע על השולחן: ״חומר אפל״ היא סדרה טובה, אבל לא מרתקת או סוחפת כפי שהיא הייתה יכולה להיות. בצד הטכני היא עשויה נהדר והעולמות השונים שאליהם מגיעים ג׳ייסון ואמנדה הם עתירי דמיון ומחשבה. בכל פרק השניים פוגשים גרסאות אחרות שלהם ושל הקרובים שלהם.

כל השחקנים כולם עושים עבודה טובה ומגלמים בכל פעם את אותה הדמות, אבל משתמשים במניירות שונות לחלוטין. זה נהדר ומפתיע. אבל משהו שם נבלם בעצירת פתע בכל פעם מחדש. קשה לשים את האצבע על מה ולמה. זה מקרה קלאסי של גירוד מציק שלא נגמר, אפילו שכבר גירדת את העור עם פומפיה, קרעת אותו והגעת עד לעצם. אין לזה תשובה.

עוד דבר טוב ב״חומר אפל״ הוא שלמרות שמדובר בז׳אנר לעוס יחסית, היא מצליחה לעניין ולתפוס את מלוא הקשב של הצופה. זה קורה בזכות תסריט טוב וביצוע מצוין של הקאסט. לכל אורכה, קשה שלא להזדהות עם הכאב של ג׳ייסון וגם עם התהיות והמחשבות שלו על מה היה קורה אילו היה בוחר ללכת עם הראש במקום עם הלב ולפתח קריירה מצליחה של פיזיקאי עטור פרסים. לצד זאת, הסדרה נוגעת בשאלות נוספות, אקזיסטנציאליסטיות אך לא תהומיות ומבלבלות, שמשאירות את הצופה דרוך בכל פרק.

״חומר אפל״ היא עוד תוצר נפלא של אפל טיוי+, שמתברגת לצד הרשתות הגדולות. אבל קשה שלא לצאת ממנה בתחושת החמצה שהייתה יכולה להיות כאן סדרה הרבה יותר גדולה וטובה. פשוט חסר בה אלמנט נוסף שהיה לוקח אותה לשלב הבא. אולי זה קורה ביקום מקביל, מי יודע. בכל מקרה, זה לא גורע ממנה להיות אופציה נהדרת בשלט שלכם, ועכשיו כשכל הפרקים זמינים – זו הזדמנות נפלאה לחסל אותה בבינג׳.

---

חומר אפל | אפל TV+
יוצר: בלייק קראוץ׳
9 פרקים; ארצות הברית, 2024