נועה קלגסבלד: אולימפיה מלוד באולימפיאדת פריז

מה הקשר בין אירוע הספורט הגדול והוותיק בעולם, יצירת מופת של אדוארד מאנה וקבוצת כדורגל מלוד? התשובה היא המיצב ״My Olympia׳s Locker Room״ שיצרתי ב־2022 כחלק מפרויקט האמנות הבינלאומי GOAL, וכעת אני מציגה אותו בספריה ההיסטורית של פריז ברובע היהודי (המארה), במסגרת ״אולימפיאדת התרבות״ של פריז 2024 – מאירועי הלוויין של האולימפיאדה.

המשחקים האולימפיים המודרניים שנוסדו בסוף המאה ה־19, חרתו על דגל הוועד האולימפי שאיפה לקדם ערכים של מצוינות ספורטיבית, לצד ידידות בין עמים והבנה בינלאומית. כזו שתתעלה מעל לפערי תרבות, שפה ופוליטיקה. גם אחרי השינויים שחלו בעולם ב־120 השנים שחלפו מאז, הם מסמלים את רוח האדם, שלמרות כל התלאות, המלחמות ואי השוויון בעולם, שואפת לשלום ואחווה, למצוינות במקום שבו רק הספורט מדבר (לכאורה.

כמו הספורטאים שהמתכוננו שנים לקראת האולימפיאדה, גם פרויקט האמנות שלי GOAL, שנוצר בשיתוף עם קבוצת הכדורגל המעורבת ״הפועל בני לוד״, עשה את דרכו לפריז, מלא בתקווה ונושא מסר של אחווה.

הפרויקט כולל סדרת צילומים, המיצב ״My Olympia׳s Locker Room״, סדרת פורטרטים מוזהבים של שחקני הקבוצה ושתי עבודות וידאו. כאמנית המשלבת בין שתי התשוקות הגדולות שלי – אמנות וספורט – כבר מסיום התואר הראשון בבית הספר לאמנות בשנקר, אני רואה במגרש הספורט במה. בתחילת כל פרויקט אני מציבה לעצמי רשימת יעדים, והמשחקים האולימפיים – במת הספורט הגדולה בעולם, הייתה יעד שאפתני במיוחד, יש להודות.

היה לי חשוב לספר סיפור אחר על ישראל, סיפור של אחדות ושיתוף פעולה. התחברתי לקבוצת הכדורגל המיוחדת של בני לוד. הסיפור הזה הוא סיפורה של קבוצה שהורכבה משחקני כדורגל ערבים ויהודים, כולם ישראלים

מספר חודשים לאחר מבצע ״שומר החומות״ עברתי ללונדון ללמוד תואר שני בצילום ב־RCA (Royal College of Art). בסיום התואר היה לי חשוב שתערוכת הגמר תספר סיפור אחר על ישראל, סיפור של אחדות ושיתוף פעולה. חזרתי למגרשים האהובים עליי והתחברתי לקבוצת הכדורגל המיוחדת של בני לוד. הסיפור הזה הוא סיפורה של קבוצה שהורכבה משחקני כדורגל ערבים ויהודים, כולם ישראלים.

הפרויקט בעל השם הדו משמעי – GOAL (שער וגם מטרה רעיונית) פרץ מעבר לגבולות האקדמיה וזכה להצלחה בארץ ובעולם. לפני מספר חודשים נבחר לתערוכת האמנים הצעירים המבטיחים של Bloomberg בלונדון; הוא גם הוצג בתחנת החלל הבינלאומית כחלק ממשימת האמנות ״רקיע״; וכן במשכן הנשיא בירושלים, ביריד האומנות ״צבע טרי״, במוזיאון היהודי בפוליה שבאיטליה, ובאצטדיון טוטנהאם בלונדון.

אולימפיה של מאנה ואולימפיה מלוד

בעקבות אסון השבעה באוקטובר 2023, בזמן שהפרויקט הוצג באנגליה והחלה מלחמת ״חרבות ברזל״, הצטרפתי למטה משפחות החטופים וסייעתי בצוותי הקריאייטיב והעיתונות הזרה. תקופה ארוכה לא הייתי מודעת לשום דבר שמתרחש מעבר לכך. למזלי, האמן והחבר הטוב נמרוד סמוראי הלוי (הכרנו כשהצגנו יחד ביריד האמנות ״צבע טרי״) הפנה את תשומת ליבי לקול קורא לאולימפיאדת התרבות בפריז 2024.

אולימפיאדת התרבות, לפי הקול קורא ״נועדה להדגיש את הקשר בין ספורט, תרבות ואמנות, וליצור חוויה כוללת ומשלימה למשתתפים ולצופים במשחקים האולימפיים״. הגשתי והתקבלתי, והנה, כנגד לא מעט סיכויים (בעזרת שגרירות ישראל בפריז ובחסות קבוצת הראל ביטוח ופיננסים וחברת השינוע ICL), הפרויקט מוצג בימים אלו בספריה ההיסטורית של פריז – בלב המארה – הרובע היהודי במרכז העיר, עד סיום האולימפיאדה ב־11.08.2024.

המיצב מדמה שער כדורגל ובו יחידת לוקרים מצד אחד. מהצד השני מביטה תמונתו המבוימת של בנטיהו דאמנה, קפטן הפועל בני לוד, השרוע על מיטת טיפולים בחדר ההלבשה, בתנוחה ששואבת השראה מהציור המפורסם ״אולימפיה״ של אדוארד מאנה. בעבודה מתקיים גם היפוך תפקידי מגדר כשאני, האמנית, מצציבה את בנטיהו הגבר במקום אולימפיה של מאנה, הדמות הקלאסית של אישה פסיבית בעירום, מושא להתבוננות.

כמו האולימפיאדה, גם השם הנשי ״אולימפיה״ נגזר מהמילה ״אולימפוס״ (משכן האלים במיתולוגיה היוונית). בעיר אולימפיה נוסדו והתקיימו המשחקים האולימפיים בעת העתיקה ובזכותם אולימפיה הפכה לסמל של התחרות הספורטיבית וגם של שלום – כיוון שהמשחקים האולימפיים היוו תקופה של הפסקת אש בכל רחבי יוון העתיקה.

מהמחקר הקטן והצנוע שלי למדתי שלא רק המשחקים האולימפיים הצליחו לעצור מלחמות ולהפוך גורלות לאורך ההיסטוריה, גם משחקי כדורגל עשו זאת. במהלך מלחמת האזרחים בחוף השנהב (2006) משחק כדורגל בינלאומי שבו ניצחה הנבחרת הלאומית עזר להביא להפסקת אש זמנית. דידייה דרוגבה, אחד מכוכבי הנבחרת, קרא לשני הצדדים להפסיק את הלחימה ולפעול למען השלום, והניצחון הוביל להפסקת אש ולהתקרבות בין הצדדים הלוחמים.

דוגמה מפורסמת והזויה במיוחד, היא הפסקת האש של חג המולד במהלך מלחמת העולם הראשונה (1914), אז חיילים משני הצדדים בחזית המערבית השהו את הקרבות ויצאו לשטח ההפקר שבין החפירות. שם הם שיחקו כדורגל, חילקו מתנות ושרו שירי חג ביחד. רגע של אחווה אנושית בתוך קונפליקט קשה ועקוב מדמם.

אירועי ספורט אולי לא יכולים לפתור סכסוכים מדיניים עמוקים או להפסיק מלחמות, אבל הם יכולים לעזור לבנות גשרים ולספק רגעים של משחק הוגן ושל אחווה אנושית פשוטה – כמו הרגע של לחיצת היד הקצרה בין הג׳ודוקא רז הרשקו ליריבתה המובסת מתורכיה.

בימים קשים וכואבים אלו, אני גאה לייצג את ישראל באולימפיאדת התרבות, לספר את סיפורה של הפועל בני לוד, קבוצה שלצערי התפרקה בעקבות ירידות ליגה – אך הרוח והמסר שלה יישארו נצחיים, בדיוק כמו האמנות.

---

GOAL | נעה קלגסבלד
בספריה ההיסטורית בפריז, 24 Rue Pavée, ימים שני עד שבת בין השעות 10:00-18:00. עד ה-11.8.2024.